שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוזרים לגן: כיצד להיפרד נכון מהילדים בבוקר?
    חשבנו שהפרידות הקשות בבוקר מהילדים בגן כבר מאחורינו - אבל אז באו חופשות החגים וקלקלו את הכל. לקראת החזרה לשגרה והצורך ללמוד (שוב) כיצד להיפרד מסביר הפסיכולוג חיים עמית איך תעשו זאת נכון - עבורכם ועבורם
    החגים הסתיימו והורים רבים לילדים בגיל הרך מוטרדים בימים אלה שוב מפרידה מילדיהם ומפרידת ילדיהם מהם בכניסה למסגרת חינוכית: מטפלת, משפחתון, גנון, גן ילדים, כיתה א'. נכון, ישנם ילדים רבים שכבר הסתגלו למסגרת החינוכית, אך חופשות החגים הארוכות גורמות לכך שצריך פעמים רבות להתחיל מחדש את הפרידות הכואבות. ואמנם, פרידות כואבות. מעורבים בהן רגשות של געגועים לישן וחרדה מהחדש.

     

    פרידת ילדים בכניסה לגן היא רק פרידה אחת מני רבות שילדים חווים כבר בגיל צעיר: מאנשים – גם כשהולכים לישון בלילה, כשנפרדים מחברים כשעוברים גן, ועד פרידות קשות ומכאיבות כשמאבדים אדם יקר ואהוב; מחפצים - ממוצץ, מחיתול או ממיטת תינוק, או כשחפצים נאבדים; ממקומות - כשעוברים דירה; ואף מהרגלים בתהליך ההתפתחות והצמיחה, כמו פרידה ממציצת אצבע.

     

    עוד כתבות של חיים עמית בערוץ הורים :

     

    יכולת הפרידה של הילד מושפעת ממאפייני המזג שלו (למשל לילדים רגישים יהיה קשה יותר להיפרד), ממצבי החיים שבהם התנסה (ילדים שהתנסו בגיל צעיר מאוד במצבי פרידה קיצוניים יתקשו להיפרד בעתיד בצורה מאוזנת ועלולים להגיע לאטימות רגשית) ומדרכי החינוך של ההורים. צריך להודות שההיפרדות מכבידה על ההורים עצמם לא פחות משהיא מכבידה על הילדים. לכן לא פעם בהתנהגותם ההורים דווקא מקשים על הילד לרכוש יכולת להיפרד, ולא עוזרים לו.

     

    למה חשוב לפתח את יכולת הפרידה כבר בילדות?

    חשוב לפתח את יכולת הפרידה כבר בילדות, מאחר שילד שלומד מגיל צעיר שאפשר להתחבר לדברים, אך גם להיפרד מהם - יצליח להסתגל למצבי הפרידה השונים בחיים. בנוסף, היכולת להיפרד בצורה מתאימה בגיל צעיר תסייע לו כמבוגר להתמודד עם פרידות: מחברים, מסביבות מגורים, מבני-זוג, ממקומות עבודה, מאחר שכבוגרים אנו נושאים בכל פרידה את המטען הרגשי של חוויות הפרידה המוקדמות שלנו. היכולת להיפרד מאפשרת גם עצמאות רגשית מההורה ה"כול-יכול" כדי להצליח להתלבש בעצמו, לפתח הרגלי שינה עצמאיים, למצוא פיתרונות לבעיות בעצמו.

     

    איך יכולים הורים לעזור לילדם לפתח יכולת להיפרד?

     

    1. להקדיש תשומת לב למצבי פרידה מינקות

    כדאי שהורים יהיו מודעים לכך שהם נפרדים מילדיהם הרכים, בין אם ירצו ובין אם לאו. למן יומו הראשון של התינוק, כאשר משכיבים אותו בעריסתו לבדו כדי שיישן, למעשה נפרדים ממנו לפרק זמן מסוים. כך כבר בינקות מתחילים ההורים ליצור עבור התינוק מצבי פרידה מבוקרים וקצרים, כדי שהוא יוכל להתרגל אליהם וללמוד שאמא ואבא הולכים וחוזרים.

     

    אחת הפעולות הראשוניות שהורים עושים בהקשר זה היא התנהגות ספונטנית של משחק מחבואים או "קוקו": ההורה מחייך אל התינוק, מסתיר את פניו לרגע או מסתתר מאחורי הקיר, משמיע קול ומופיע מיד שוב. ההורה נעלם וחזר. במהלך פשוט זה ההורה מכין את התינוק לקראת מצבי פרידה משמעותיים יותר בעתיד. ההורה מלמד את התינוק שהוא קיים גם אם הוא אינו רואה אותו, שפרידה מההורה היא זמנית, שההתחברות יחד חזרה נעימה ומנחמת.

     

    2. לאפשר לילד פרידה הדרגתית על פי הקצב שלו

    כדי שהילד יצליח להיפרד מההורים הוא צריך להרגיש בטוח בהם, שכן רק ממקום של הרגשה בטוחה בקשר יכולה להתבצע פרידה נכונה. אפשר לראות זאת בצורה מוחשית אצל ילד קטן המגיע יחד עם אמו לבית זר, או כשמגיעים זרים לביתו. בתחילה הוא צמוד אל האם, אינו עוזב אותה, בוחן את הסביבה, מתחיל להתרחק מהאם מעט וחוזר אליה, עד שלבסוף, לאחר שצבר די ביטחון בעצמו ובנכחותה עבורו, הוא עוזב אותה לגמרי. לכן הורים שדוחפים את ילדם להיפרד מוקדם מדי טועים. יש לאפשר לילד קרבה להורה כדי שהוא יצליח להיפרד ממנו.

     

    תינוק בן חודשים ספורים, שמתעורר בלילה כמה פעמים כחלק ממחזור השינה הטבעי שלו, אינו מסוגל עדיין להירדם לבדו וזקוק לעזרה המרגיעה של ההורה כדי שיצליח להירדם שוב. לכן לא יהיה זה נכון להשאירו להירדם לבדו. פעוט בן שנה וחצי שמתעורר משנת הצהריים שלו זקוק עדיין לחום ולמגע של ההורה לפני שיוכל להיפרד ממנו ולשחק לבדו. וילד בן שלוש שעושה צעדים ראשונים בחוג חדש, מבקש מדי פעם "לתדלק את עצמו" ובא לקבל חיבוק מההורה כדי להגביר את ביטחונו העצמי.

     

    3. להיפרד מהילד בצורה ישירה וגלויה

    בשל קשיים אישיים של הורים בנושא הפרידה הם טועים ומנסים לחמוק מפני הילד במקום להיפרד ממנו באופן גלוי וברור, בתקווה שהילד לא יבחין במתרחש. ראוי שהורים ייפרדו מילדיהם בצורה ישירה וברורה, ללא היסוס, לא ייעלמו להם או יחמקו מהם. כך הילד יוכל לבטוח בהורה שהוא לא ייעלם לו פתאום, והחרדה מפני פרידה תקטן. בעת הפרידה עצמה ההורה ישרה ביטחון על הילד בהתנהגותו, יעניק לו חום ואהבה, ואז ילך. כך ילמד הילד שפרידה אינה עניין בעייתי במיוחד, ובהמשך הוא יוכל להיפרד מההורה ביוזמתו.

     

    4. לפעול ברגעי פרידה בביטחון ולא בהססנות

    מתוך הקושי של ההורה להיפרד מילדו הוא יתנהג ברגעי הפרידה בצורה הססנית ומלאת חשש. למשל, לקראת הפרידה בבוקר בגן הוא יחשוש מתגובות הילד וכבר בבית הוא ישדר לילד חרדה והססנות בדיבורו, בספקות שיעלה, באופן שבו הוא יאחז ביד הילד. או שלאחר שהחליט שהגיע הזמן לעזוב את הגן ולהיפרד ההורה "נשבר" ונשאר בגן בעקבות בכי עז של הילד. הורים אחרים יחושו אשמה על כך שעליהם להשאיר את התינוק עם מטפלת או קרוב משפחה.

     

    ישנם הורים שבמקום להוביל את מהלך הפרידה, במקום להיות המבוגר האחראי והמחליט, הם משאירים לילד להחליט עבורם, למשל, בפרידה בבוקר בגן הם מבקשים מהילד רשות ללכת. כשהורים פועלים בצורה הססנית, אם בגלל חששותיהם לפגוע בילד, אם משום הזדהותם איתו ואם משום שהם חשים אשמים - הם מעצימים את הקושי שלו. הם יעבירו את תחושת חוסר הביטחון שלהם לילד, שיחוש את מתח הוריו, יגלה עצבנות ויאבד את ביטחונו העצמי. בלא משים ההורה מכביד על הילד והופך את הפרידה קשה שבעתיים. ייתכן שהילד אף ינצל זאת כדי לסחוט מההורים תשומת לב נוספת.

     

    5. לאפשר לילד לבטא את הכאב הכרוך במצבי פרידה

    פעמים רבות הורים אינם מאפשרים לעצמם ולילדם להרגיש את הכאב הכרוך בפרידה, גם באירועי פרידה חיוביים ממוצץ, מחיתולים או ממיטת התינוק. הם ממהרים לבטל רגשות צער מתאימים של הילד, בדרך כלל משום שקשה להם לחוות את ילדם סובל ומתוך רצון לעודדו. הם עשויים לומר לילד: "למה אתה בוכה שהוצאנו את מיטת התינוק מחדרך? הרי שמחת לעבור למיטה חדשה. די, אתה כבר גדול!"

     

    חשוב שהורים יזכרו שתהליך פרידה נכון, הכולל ביטוי של רגשות הצער והכאב, מבטיח התקדמות ראויה. לכן חשוב להעביר מסר לילד שמותר לו להרגיש צער וכאב, לבכות ואף לכעוס, כשהוא נפרד מדברים ומאנשים. למשל, כשילד בוכה מרה על צעצוע שנשבר בטעות, במקום לכעוס עליו בחוסר אמפתיה, כדאי לומר לו: "זה באמת עצוב שמשהו שאתה אוהב כל כך נשבר. אתה בוכה כי זה כואב לך". בהמשך אפשר לעודד את הילד: "בוא נחפש צעצוע אחר מבין אלה שיש לך, שאתה גם אוהב מאוד", או "לשמחתנו אפשר לקנות צעצוע חדש, שינחם אותך וישמח אותך".

     

    כשעוברים דירה, למשל, והילד צריך להיפרד מחדרו, מביתו, מסביבתו ומחברים טובים שלו, אין לבטל את רגשות הצער שלו בסגנון: "זה שום דבר! יהיו לך מלא חברים חדשים בדירה החדשה!". גם אם זה יקרה בעתיד, עכשיו הילד חי את צער הפרידה והאובדן. עדיף לומר לו, למשל: "אני מבין אותך. אנחנו נדאג לזה שתמשיך להיפגש איתם גם כשנעבור דירה".

     

    6. לערוך טקסי פרידה

    טקסים בכלל וטקסי פרידה בפרט (הלוויות, טקסי השכבה, מסיבות פרידה) משרתים את האנושות משחר ההיסטוריה. הטקס הוא מהלך קבוע ומוכר בזמן של שינוי ומעבר למשהו זר, ולכן הוא נוטע בנו ביטחון. ניתן לעזור גם לילד העומד לפני פרידה לנהל טקס פרטי משלו, שיקל עליו את המעבר.

     

    למשל, הליכה לישון יכולה להיות מלווה בטקסי ברכת לילה טוב לירח ולכוכבים, לבני המשפחה, לצעצועים ולרהיטים שבחדר; פרידה ממוצץ יכולה להיות מלווה בהטמנתו בקופסה מיוחדת או בזריקה טקסית שלו או במסיבת פרידה גדולה (בהתאם לגיל ולעניין ניתן לקבוע דברים אלה גם בשיתוף פעולה עם הילד). חשוב שהטקס יהיה מובנה וקבוע ויסתיים בתוך הזמן הקצוב לו, ולא יימשך עוד ועוד תוך פריצת גבולות.

     

    7. להכין את הילד לקראת פרידות צפויות

    כשאנשים מכינים את עצמם לקראת פרידה, ההתמודדות עימה קלה יותר. לילדים הכנה מראש לקראת פרידות חשובה במיוחד,

    שכן עולמם חסר ודאות ממילא, ויכולת התכנון הספונטנית שלהם מצומצמת מאוד. כדאי לתת לילד התראה לפני פרידה צפויה: "אנחנו נעזוב בעוד חמש דקות את המשחקייה (את גן השעשועים, את סבתא וסבא). אתה יכול להתחיל להיפרד מהמשחקים (או מהמתקנים, מהאנשים)". הילד מכין את עצמו, שכלית ורגשית, לקראת הפרידה העומדת להתרחש, הוא לא יופתע ממנה, ובאפשרותו לבצע טקסי פרידה שיקלו עליו.

     

    במסגרת אימון לפרידה אפשר להשתמש בהמחזת הפרידה הצפויה. אפשר למשל להציע לילד: "בוא נעשה כאילו אנחנו הולכים עכשיו בבוקר לגן. אני אחבק אותך, אתן לך נשיקה, אתה תעשה לי שלום ביד, ותלך לשחק בקוביות". אפשר לשוחח עם הילד על הפרידה הצפויה, לעודד אותו לבטא את רגשותיו, את חששותיו ואת בקשותיו, וכך לעודד פרידה קלה יותר.

     

    פרידות הם קושי אך גם הזדמנות – להתחלות חדשות, להתחזקות רגשית, לביטוי רגשות אמיתיים. כשמתמודדים איתן נכון מגיל צעיר, הילד והוריו צומחים ומתפתחים כאנשים.

     

    הכותב הוא פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני. הכתבה מבוססת על ספרו החדש "הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך", בהוצאת מודן. לאתר של חיים עמית





     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חוזרים לגן: כיצד להיפרד נכון מהילדים בבוקר?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בכי בבוקר. אל תזלזלו בכאב שלהם
    צילום: shutterstock
    חיים עמית
    כריכת הספר "הורים בטוחים בעצמם"
    עטיפת הספר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים