הסלולרי לילדים Mobee - טעון שיפור
ליה בת השש הסתובבה שבועיים עם מכשיר חמוד שיכול להתקשר לארבעה מספרים, לשלוח הודעות מצוקה ועוד. האם כדאי לקנות את המכשיר לילדים שלכם? צפו בסקירה
עוד ב-GSM-Israel:
המובי הוא מכשיר קטן בצבעים צהוב ולבן (צבעים נוספים צפויים בקרוב) שנראה הרבה יותר כמו צעצוע לילדים מאשר טלפון סלולרי. כל הכפתורים נמצאים בחזית המכשיר ואם אתם מחפשים מקשי ספרות, לא תמצאו כאן. בסך הכל יש למובי תשעה כפתורים: ארבעה מקשי חיוג ישיר, כפתורי סנד ואנד, כפתורי ניווט (ימינה ושמאלה בלבד) וכפתור נוסף המשמש כלחצן מצוקה.
תכנות המספרים דרך האתר (דבורה עקשנית)
על כפתורי החיוג הישיר יש ארבעה ציורים שונים. אחד של אמא, אחד של אבא, כפתור עם ציור של בית וכפתור רביעי המיוצג ע"י ציור של דבורה. כדי לתכנת את הכפתורים האלה צריך להיכנס לאתר האינטרנט של החברה, להכניס קוד את מספר הטלפון של מכשיר המובי, את הקוד האישי (0000 אבל ניתן לשנות אותו באתר) ואת מספר הטלפון שאתם רוצים שכל כפתור ישוייך אליו. ההליך הזה לוקח יותר מדי זמן היות וצריך לחזור על כל הפעולה (מספר המובי, קוד אישי וכו') מההתחלה עבור כל אחד מהכפתורים אבל אחרי כמה דקות זה כבר אמור להיות מאחוריכם. למה "אמור"? מסיבה אחת פשוטה: את הכפתור שאמור היה לחייג אליי הביתה, המכשיר התעקש שלא תיכנתתי למרות שחזרתי על הפעולה מספר פעמים. לבסוף ניסיתי לתחמן אותו, הכנסתי מספר אחר שאותו הוא דווקא כן קיבל ואז תיכנתתי שוב עם המספר המקורי. הפעם זה עבד.
כל הנושא היה די מתסכל אבל אחרי כחצי שעה של מלחמות ביני לבין האתר והמכשיר, היו לי ארבעה כפתורים מתוכנתים. למי שלא מסתפק בארבעה כפתורים, ניתן לשמור על כרטיס הסים (ע"י הכנסתו למכשיר סלולרי רגיל) כמה מספרים שתרצו וניתן להיכנס אליהם על ידי לחיצה על מקש הניווט הימני ולדפדף למעלה למטה בעזרת כפתורי ה"בית" וה"דבורה".
אחרי שסוף סוף הצלחתי לתכנת את כל ארבעת המספרים נתתי את הטלפון לבת שלי, ליה, תלמידת כתה א', כדי לראות איך היא מסתדרת איתו. הדבר הראשון שהייתי צריך ללמד אותה היה פתיחת נעילת המקשים שמתבצעת על ידי לחיצה על כפתור הניווט הימני ומיד לאחר מכן על השמאלי. ברגע שהיא השתלטה על העניינים היא כבר הצליחה תוך שניות לחייג אליי, לאשתי, הביתה ולחמותי שתחיה, המתוכנתת בכפתור ה"דבורה". איכות השיחה טובה ומשני צידי הקו היה ניתן לשמוע בבירור. הגברה והנמכה של עוצמת הקול מתבצעת כמו בדפדוף בספר טלפונים, בעזרת כפתורי ה"בית" וה"דבורה" אבל הם מגיבים לאט מאד וגרמו לא פעם לכך שהילדה ראתה שהכפתור לא מגיב אז לחצה שוב מס' פעמים ולמעשה הגיעה לווליום מקסימלי מבלי שהתכוונה לכך. אחרי שעברנו את שלב ההתלהבות הראשונית, המכשיר זז הצידה והפך להיות מה שרצינו ממנו, מכשיר סלולרי שנועד אך ורק לשיחות טלפון בשעת הצורך. אין שם משחקים שגורמים לה לרצות להתעסק עם זה כל הזמן ולכן היא חשופה לקרינה מינימלית.
כיבוי והדלקה מתוזמנים מראש
למובי יש פונקציית הדלקה וכיבוי אוטומטיים המאפשרים לכוון שעה שבה ידלק ואו יכבה. כיוונתי את הכיבוי לשעה 8:00 בבוקר ואת ההדלקה ל-12:45 שעות ההתחלה וסיום הלימודים של ליה גם כדי לחסוך בסוללה (שבשימוש של כמה דקות דיבור ביום מחזיק כיומיים) אבל בעיקר כדי שהטלפון לא יפריע לה באמצע הלימודים. במהלך שבועיים שהמכשיר היה אצלה בתיק, לרוב ההדלקה והכיבוי עבדו כפי שתיכנתתי, אך לצערי, היו שלושה מקרים בהם המכשיר פשוט לא נדלק בצהריים ואין לי דרך לדעת אם הוא גם נכבה כל יום (בשבתות, בהן לא בילה בבית ספר, הוא אכן כבה בשעה הרצויה).
עוד תקלה שנתקלתי בה מספר פעמים, היא בקבלת שיחות. לאחר שגם אני וגם חמותי לא הצלחנו לתפוס את ליה, לקחתי את המובי ביד והתקשרתי אליו. למרות שבסלולרי שלי נשמעו צלצולים, ה"מובי" לא הראה או השמיע שום רמז לשיחה נכנסת. רק לאחר שניתקתי את השיחה הופיעה על הצג הודעת שיחה שלא נענתה, שלא ממש עוזרת לילדה בתחילת כיתה א'. ניסיתי שוב ושוב אבל הבעיה רק נעלמה אחרי הדלקה וכיבוי מחדש. מאז ועד היום (כאמור כשבועיים) הדבר קרה עוד פעם אחת, והתאכזבתי מאוד לגלות שלא מדובר במעידה חד פעמית.
לחצן מצוקה ומוניטור
ל"מובי" יש שתי פונקציות מיוחדות שנועדו במיוחד להורה במודאג. הראשון היא כפתור מצוקה. בלחיצה על הכפתור ומיד אחרי זה על כפתור הניווט השמאלי, הטלפון שולח הודעת טקסט לכל אחד מהמספרים השמורים בארבעת כפתורי החיוג המהיר, ולאחר מכן מתחיל לחייג לאותם מספרים עד שאחד מהם עונה. בדקתי את זה שלוש פעמים וזה אכן עבד בדיוק כפי שהיה אמור. אמנם זה כמעט עשה לחמותי התקף לב (שתחיה, כבר אמרתי?) אבל יופי של רעיון וטוב לראות שהוא עובד כמו שצריך.
מה שלא עובדת תמיד בצורה כל כך חלקה היא פונקציית המוניטור, המאפשרת לשלוח הודעת טקסט ל"מובי" שגורמת לו להתקשר חזרה, וברגע שעונים לשיחה ניתן לשמוע את כל מה שקורה בסביבת הטלפון. הביקורת הראשונה שלי על המוניטור קשורה אורך הודעת הטקסט שהיא שילוב של כוכביות, סולמיות, קוד אישי וגם מספר הטלפון שאליו רוצים שהמכשיר יחייג. אם לא תרשמו לעצמכם את הטקסט הרצוי, אין כמעט סיכוי שתזכרו אותו. הבעיה השנייה היא שעם כל הכבוד לרעיון, שהוא מצויין בפני עצמו, המיקרופון של ה"מובי" לא מספיק רגיש כדי שיהיה אפשר באמת לשמוע את סביבת החדר כמו שצריך. ואם כל זה לא מספיק, הפונקציה הזו עבדה לי פעמיים מתוך שלושת הנסיונות שביצעתי.
מחלות ילדות
זה ה"מובי", מכשיר סלולרי לילדים, עם רעיון מצויין המיושם בצורה לא כל כך מצויינת. אם יצרנית המכשיר תצליח להפוך אותו לידידותי יותר, בעיקר בכל מה שקשור להכנסת מספרים לחיוג המהיר דרך אתר האינטרנט, כמו גם קיצור הודעת הטקסט להפעלת המוניטור, החוויה תשתפר פלאים. גם רגישות המיקרופון זקוקה בהחלט לשיפור, ואותן תקלות קטנות ומרגיזות משהו שנתקלתי בהם בשבועיים של שימוש אצל בתי. בינתיים, נותר לי רק להתפעל מהעיצוב החמוד והרעיון הנפלא, ולקוות לדגם שני מוצלח יותר. על פי נתונים שהיצרן מסר לנו, רמת הקרינה במכשיר היא 0.939wkg לפי התקן האירופי, נתון מצויין לפחות על פי המקסימום המותר בתקנות האירופיות שהוא 2.0wkg
אהבנו: רעיון נפלא ומקורי, עיצוב חמוד להפליא, איכות שיחה טובה מאד.
לא אהבנו: לא תמיד ידידותי למשתמש (יותר נכון להורה של המשתמש), לעיתים סובל מתקלות מרגיזות.
בשורה התחתונה: רעיון נפלא, היישום טעון שיפור.
מחיר: 449 שקל באתר החברה
