לגעת ביופי: מסע בעקבות חיות הבר של קפריסין

חופים נפלאים ושטופי שמש, אוכל מצוין והקרבה (פחות משעת טיסה בלבד), הופכים את קפריסין ליעד נהדר לנופש. אולם הטבע בקפריסין יכול לשפר את הביקור באי השכן, ולהפכו לחווייתי במיוחד בשל עושרו ובשל גודלו הקטן יחסית.

זהו גן עדן יוצא דופן לשוחרי טבע ובמיוחד בחורף, הביקור בו משתלם כאשר מחירי שירותי התיירות יורדים באופן משמעותי לעומת המחירים הגבוהים בקיץ, כאשר התיירים האירופאים נוהרים לאי שטוף השמש.

אחד ממוקדי המשיכה העיקריים של הטבע הקפריסאי נמצא כבר בצאתך מנמל התעופה בלרנקה: אגם מלח ובו להקות ענק של פלמינגו מצוי הצובעות אותו בוורוד.  

אגם המלח הוורוד

האגם מתמלא בגשמי הסתיו והפלמינגו נוהרים אליו מצרפת שבמערב ועד אירן במזרח. הם ניזונים מיצורים זעירים המתפתחים במי האגם. אגם אקרוטירי, אף הוא אגם מלח גדול נוסף נמצא בין לרנקה ולימסול.

מראה של שמיכה ורודה הנפרשת על פני המים השלווים הוא מחזה שגם מי שאינו מתלהב מציפורים, אינו יכול שלא להתפעל ממנו. הלהקות משתקפות במים השלווים על רקע הנוף הפסטורלי של העיר מצד אחד והגבעות המוריקות ומסגד הלה סולטן טקסי מן העבר השני.

לאורך אגם המלח של לרנקה יש טיילת הנמתחת מהעיר ועד המסגד, שביל נוח להליכה ולתצפית בלהקות הפלמינגו ובמגוון גדול של עופות מים, וציפורי שיר שפוקדים אותו בחורף.

(צילום: רונן וטורי)

צפונית מזרחית ללרנקה, יש אגם קטן בשם אורוקליני (Oroklini) אשר מושך אליו גם הוא ציפורי מים רבות ואפשר לצפות בהן גם שם בקלות.

קשה לתאר עד כמה שונה האי קפריסין בחודשי החורף והאביב,  ממראהו בחודשי הקיץ השחונים.

האי כולו נצבע בתשבץ של ירוק ומתמלא במרבדי פריחה צבעוניים. בחורף (ינואר-מרץ) ובראשית האביב אפשר לראות שדות עמוסים בשלל כלניות בוורוד, בכחול, בסגול ובלבן ובנוריות, אשר בקפריסין הן בצבעי לבן, ורוד וצהוב, אך האדום נדיר.

(צילום: רונן וטורי)

מצילים את כבשי הבר

בהמשך האביב מצטרפים לחגיגה גם סחלבים: דבורנית קוטשי באזור אגם המלח בלרנקה (בשולי העיר). בקרבת כפר לפקרה (Lefkara) הידוע בריקמות התחרה המפורסמות ובכפרים הסמוכים לו, קטו דריס  ובבלה, צומחים מיני הסחלבים בריכוז יוצא דופן. אין שם אתר או מסלול מיוחדים, אך בשיטוט בשדות ובחורשים אפשר לגלות מינים רבים של דבורנית, סחלב, שפתן, בארליה ונאוטינאה.

חובב טבע אינו יכול לעזוב את קפריסין מבלי שבילה ביערותיה. למרות ההיסטוריה המשותפת של שלטון עותומאני ממושך, שרדו באי שטחי יערות טבעיים רחבי ידיים של אורן קפריסאי במיוחד ביער פאפוס. זהו היער הגדול בקפריסין ושטחו עצום: כ-620,000 קמ"ר (כ-6.5 אחוזים משטח האי!) ובו מיליונים רבים של עצי אורן קפריסאי ואלון זהוב.

(איור: רן לוי-יממורי)

למעשה אפשר לנסוע בדרכי היער מתפתלות במשך שעות רבות וליהנות מאינסוף העצים המרשימים. בליבו של היער צומחים העצים לגבהים מעוררי קנאה וגיל העתיקים שבהם עולה על 100 שנים.

בצל האורנים צומחים עצי אלון זהוב, עץ ירוק-עד אשר שמו גזור מצידם התחתון של עליו הצבוע בזהב-כתום והוא נבחר כעץ הלאומי של קפריסין.

באזור ההררי הגבוה יותר נשתמר היטב יער ארזים חבוי בנוף עוצר נשימה של עמק הארזים וממש בפסגות הטרודוס יש יער מדהים ביופיו של עצי אורן שחור, אשר גזעיהם אדירי מימדים עוצבו ופוסלו בידי איתני הטבע. מי שמטייל בפסגות בעת שהן מכוסות במעטה שלג, לא יכול שלא להתפעל ממראה העצים הכהים והמרשימים הללו, על רקע השלג הצחור.

(איור: רן לוי-יממורי)

ישנם קרוב ל-1,800 מיני צמחים בקפריסין, עשרות מהם אנדמיים (בלעדיים) לאי, בהם צבעונים, רקפות, סחלבים ועוד. בני המזל חדי העין יוכלו במהלך הנסיעה בדרכי יער פאפוס להבחין מדי פעם בכבש בר (מוּפְלוֹן Mouflon) חומק בזריזות, ניצב על מדרון תלול או בעמדת תצפית בולטת, מדהים ביופיו ובקרניו המרשימות המשוכות לאחור.

כבש הבר הוא היונק הגדול ביותר שחי באי ואין פלא שדמותו מופיעה בסמלים רבים דוגמת סמל חברת התעופה הקפריסאית ועל גבי מטבעות של 5 סנט. יש משערים כי כבש הבר הובא לכאן בידי בני אדם שהיגרו אל האי והתנחלו בו לפני אלפי שנים, ומאוחר יותר נפוץ בטבע.

בעבר נפוצו כבשי הבר כמעט בכל חלקי האי, אולם ציד בלתי מבוקר הביא לכך שאוכלוסיית המין המרשים הזה כמעט שנכחדה. החל משנת 1939 הוחלט לשנות את תקנות הציד והוקם גרעין רבייה באזור תחנת היער בסטוורוס טיס פסוקס (Stavros tis Psokas), אשר ממנו הושבו לטבע כבשי בר. כיום מונה האוכלוסייה כ-2,000 פרטים שחיים בעדרים באזור יער פאפוס.

תיירים עם כנפיים: אלפי נחליאלים בחופי הים

קפריסין מהווה תחנת מנוחה בציר נדידתן של ציפורי השיר מאירופה לאפריקה בסתיו ובשובן באביב. לכן חובבי הציפורים ימצאו באי עניין רב.

בנוסף לציפורים הנודדות ישנן כאלה החורפות במגוון בתי הגידול העשירים בו: שטחי יער וחורש הרריים, שטחי בור ושטחי חקלאות מעובדים ומישורי חוף (חולי וסלעי), שמספקים להן מזון בשפע.

בעבר היה נפוץ ציד רחב היקף של ציפורי שיר (מנהג שעדיין נפוץ סביב בכל אגן הים התיכון), אולם בשנים האחרונות נאסר ציד זה, והתופעה הולכת ופוחתת בעקבות לחץ האיחוד האירופי ואכיפה קפדנית יותר.

(איור: רן לוי-יממורי)

התקבצות ללינה של אלפי נחליאלים בתקופת החורף היא תופעה מוכרת גם בארץ, אולם על הדקלים שבשדרת טיילת החוף ובצבעי השקיעה ברקע הים התופעה יפה ובמיוחד. הנחליאלים המגיעים בראשית הסתיו לאי ונשארים בו עד האביב. לאחר השקיעה הם מתקבצים בחוף הים ממנו הם יוצאים במעופי ראווה מרהיבים מעל צמרות העצים במטרה למצוא מקום בטוח ללינה באחד מהם.

רק לאחר רדת החשכה נרגעת המושבה. אך לא לזמן ארוך. כעבור כשעה מגיח מתוך האפלה תנשמת המשחרת לטרף נחליאלים הלנים בין ענפי העצים. היא עוברת עץ אחר עץ ונוסקת בין ענפיו בניסיון לצוד את אחד הנחליאלים המנומנמים בשדרת העצים שבטיילת.

נשרים נדירים ובזם שצדים בים

חובבי הדורסים יגלו נשרים בקרבת המצוקים שבקרבת בקרבת מעגן הדיג שנמצא מערבית לכפר אפיסקופי (Episkopi) אפשר לצפות במושבת נשרים. למרות שבעבר מנו אלפים וקיננו במושבות רבות ברחבי האי, אך הם סבלו בעשורים האחרונים מפיתוח מואץ שגרם לצמצום ולפגיעה באתרי הקינון שלהם, מהרעלות משניות ומתקנות שאסרו על השלכת פגרים בטבע.

כתוצאה מכך, כמעט ונכחדו הנשרים לחלוטין וכיום מושקעים מאמצים רבים למנוע את הכחדתם. ניתן לצפות בנשרים גם בקרבת תחנת ההאכלה שלהם בעמק רודיאס במחוז פאפוס.

דורס מעניין אחר הוא בז החופים - בז בגודל בינוני שמקנן בחופים באיי הים התיכון, במרוקו ובאלג'יריה. בניגוד לרבים מקרוביו הבזים, המקננים על פי רוב בחודשי האביב, בז החופים מתחיל לקנן בשלהי הקיץ.

(איור: רן לוי-יממורי)

בזי החופים נודדים ומגיעים לחופי קפריסין מהאי מדגסקר ומדרום באפריקה, ששם הם חורפים. המעניין הוא שעונת הקינון שלהם מסונכרנת עם נדידת הסתיו של ציפורי השיר. בזי החופים התמחו בציד תוך יציאה אל הים, שם הם "קוטפים" את הציפורים המותשות ממאמץ המעוף מעל לים.

בנוסף, הם גם צדים חרקים ובעזרת משקפת ניתן לצפות בם אוכלים אותם בזמן תעופה. בקפריסין יש שלוש מושבות בנות כ-50 זוגות כל אחת: בדרום חצי האי אקרוטירי, במצוקי אפיסקופי וכן בכף אספרו (Cape Aspro). בסוף ספטמבר הם יוצאים לדרכם בחזרה לאתרי החריפה באפריקה. אפשר לצפות בבזים מן המצוקים שלאורך החוף בקרבת המושבות.

לחובבי הצמחים צפויות הפתעות מעניינות. מתום הקיץ ועד תחילת החורף (ספטמבר-ינואר) כדאי לטייל ביער פאפוס וביער מאחירס (Macheras) שבמחוז ניקוסיה ולגלות שם את פרחיה הקסומים של הרקפת הקפריסאית ,(Cyclamen cyprium) זהו צמח צנוע שפרחיו ורדרדים בהירים עם כתמים כהים מופרדים בבסיס (בדומה לאות M או W). במהלך הפריחה מתחילים להופיע גם העלים, המשוננים וסגולים כהים בצדם התחתון ולאחר שהפרח קמל, הגבעול שלו מסתלסל בצורה חיננית.

האי קפריסין, נראה אמנם "קטן", אבל בהחלט "גדול" מבחינת עושר יערות וטבע, הנגישים לטיולים ברכב, באופניים וברגל. האווירה בקפריסין ובמיוחד בכפרים מכניסת אורחים ומזמינה. לאחר שתטעמו ממנה,  אנו משוכנעים שתרצו עוד.

רן לוי-יממורי ורונן וטורי - מתוך הספר "הכי טבעי בקפריסין", הוצאת "הר-יער" ולשכת התיירות הקפריסאית

יום עיון פתח לציבור וללא תשלום בנושא "הכי טבעי בקפריסין", יתקיים מחר (ה'), ה-25.10 בשעה 18:00 בגן הבוטני באוניברסיטת תל-אביב. יום העיון בשיתוף לשכת התיירות של קפריסין בישראל, הגן הבוטני באוני' ת"א והגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים. מספר המקומות מוגבל. ניתן להירשם מראש באמצעות שליחת דוא"ל לכתובת: botanicalgardensymposium@gmail.com או ליצור קשר בטלפון מס': 03-6409910