בין צוותי הסיוע וההצלה של FEMA ופיקוד העורף האמריקאי, שפועלים באיזורים שנפגעו בהוריקן סנדי, נראו השבוע גם דגלי ישראל. אירגון הסיוע הישראלי Israeli Flying Aid, הפועל גם בארה"ב בראשותו של היזם ואיש ההייטק, מוטי כהנא, סיפק לנפגעי "סופת המאה", דלק ומזון. “ישראלים ישר קופצים לעזור. החינוך שקיבלנו בישראל, ההכשרה הצבאית והחיים בצל האיומים המתמידים, כל אלה הכינו אותנו להיות ערוכים ומתורגלים במצבי חירום", אומר כהנא.

מסייע כחול לבן. מוטי כהנא. צילום: שחר עזרן

“אני מתגורר בפרברי ניו-ג'רזי, בעיירה רנדולף באיזור מוריסטאון. כתוצאה מפגיעת הוריקן סנדי, נותקנו מזרם החשמל ליומיים. שיחקנו עם הילדים והעברנו זמן איכות משפחתי. כשחזר החשמל והתחברתי למה שקורה מסביב, הבנתי את גודל הנזק ואת עוצמת ההרס. בדיוק באותו היום החל להיות מורגש המחסור בדלק והתורים השתרכו בכל התחנות שהיו פתוחות. מאחר ויש ברשות החברה שבבעלותי כמאתיים מיכליות של דלק ממוחזר, הבנתי מייד שעלי להירתם לסיפור ולצאת לשטח. בדקתי היכן קיים הצורך הדחוף ביותר בדלק ונאמר לי שבבתי החולים, מאחר והרופאים לא מגיעים למשמרות כי אין להם דלק שיספיק לנסיעה. בבתי חולים הצלחנו לקצר את התורים ולאפשר לסגל הרפואי חזרה לשיגרה ואפשרות להגיע לעבודה. ביה"ח אמנם שילם עבור הדלק עצמו, אבל את השירות סיפקתי בחינם. באיזורים אחרים כמו סטאטן איילנד,לונג איילנד, ברוקלין וקווינס, תרמנו את הדלק. גייסנו גם תרומות של מזון ומתנדבים שלנו חילקו בייגל'ס טריים וקפה, תרומת דנקן דונטס”.

"אני מתעסק בתחום השכרת הרכב כבר שנים. כשחברות השכרה מוכרות את המכוניות שברשותן, כלי הרכב מצויידים בטנק דלק מלא מפני שהשוכר מחזיר את המכונית כשהיא מתודלקת כחלק מהסכם ההשכרה. לדוגמה: בנמל התעופה ניוארק, נמכרות מידי חודש כאלף מכוניות של חברת ההשכרה במקום. הרעיון שלי היה לשאוב את הדלק מהרכב השכור שנמכר, ובכך לחסוך לחברת ההשכרה את עלות הדלק אותו היא אינה אמורה לכסות. מדובר על כ-$30-20 למכונית. בחשבון מהיר יוצא שרעיון כזה חוסך לחברת ההשכרה עשרות אלפי דולרים בחודש. הדלק אותו אני שואב מוחזר לתוך מיכלים של מכוניות אחרות. המיכליות פזורות ברחבי ארה”ב ומשמשות מעין תחנות דלק ניידות. בכל מיכלית 500 גאלון של דלק".

כהנא, 44, נרתם למשימה והוביל דלק מסביב לשעון. הוא תרם אלפי דולרים מכיסו הפרטי עבור תושבי הטריי-סטייט שאיבדו את רכושם כתוצאה מפגיעת ההוריקן. ביום שישי האחרון, הוא הצטרף לאנשי הקונסוליה הישראלית בניו-יורק בראשות הקונסול עידו אהרוני, בסיור שערכו בבית כנסת בשכונת פאר רוקאוויי בקווינס, שהפך בימים האחרונים למרכז סיוע לנפגעי הסופה. עשרות ספרי התורה העתיקים במקום ניזוקו והמבנה הסמוך הפך למקלט לכל אלה שאיבדו את ביתם. בשכונת סי גייט בדרום ברוקלין, חילקו המתנדבים הישראלים דלק ממיכליתו הניידת של כהנא ובתור הארוך שהשתרך עמדו זה לצד זה יהודים חרדים, היספאנים ואפרו-אמריקאים כשהם מצויידים בג'ריקנים אדומים.

לצד אלה המבקרים את יכולת ההסברה הישראלית, יש לציין את יכולותיה של ישראל להיות בין המדינות הראשונות המציעות סיוע למדינות מוכות אסונות טבע. משלחות חילוץ צה"ליות בלטו ברעשי אדמה בטורקיה, באסון הצונאמי באסיה ולאחר רעידת האדמה בהאיטי. זו הפעם הראשונה שדגלי כחול-לבן התנוססו מעל איזור מוכה אסון בשטחי ארה"ב.

כהנא: "האירגון הוקם בשנת 2001 ומטרתו היא להעניק סיוע הומניטרי בכל מקום שיש בו צורך, גם במדינות שאינן בקשרים דיפלומטים עם ישראל, כמו בורמה, סודן ומקומות במזה"ת שאת שמם לא ניתן לחשוף. כשיש אסונות טבע או קונפליקטים על רקע טריטוריאלי, אנחנו שם".

לאחרונה חזר כהנא משליחות באחד האיזורים המסוכסכים והמסוכנים בעולם. “אני אמנם לא יכול לספר איפה הייתי, אבל ראינו מראות מאד קשים. לדוגמה, טיפלנו בילדה בת 14 שעברה אונס אכזרי. במקום בו היא חיה, לא נהוג לבצע הפלות. סייענו לה מבחינה רפואית ופסיכולוגית. הבת שלי בגיל של אותה הילדה והסיפור מאד נגע לליבי. בקרב רבים מהישראלים מקובל להגיב לסכסוכים במדינות ערב באדישות ולומר: 'תן להם להרוג אחד את השני'. לטעמי הגישה הזו פסולה וזה לא משפט שצריך להשלים איתו. אדם הוא אדם, נקודה. זה מזכיר לי דברים שנאמרו על היהודים באירופה בשנות השלושים. גם אז העולם שתק. זה למעשה מה שהניע אותי להצטרף לפעילות באירגון שהוא אינו ממשלתי”.

כמה מתנדבים פועלים במסגרת האירגון?

“בסה"כ יש באירגון כעשרים איש. חלקם רופאים, פסיכולוגים, יש בצוות פסיכיאטר, ליצן ואנשי הייטק. אנחנו מעין סיירת מטכ"ל, מעטים אך מקצוענים. המטרה שלנו מזכירה את פעילות 'רופאים ללא גבולות'. בנוסף לעזרה רפואית בשטח אנחנו מסייעים גם בתרומות של מזון ודואגים להעביר לנזקקים מוצרי יסוד כמו קמח, סוכר ואורז”.