עופר דהן, מנהל "נעלה" עלית אקדמי בעולם המערבי, הגיע לטורונטו לביקור בזק בן שלושה ימים כדי לחנוך את המשרד החדש ולפגוש את נציגות התוכנית של "עלית אקדמי" בטורונטו.

עופר, 49, נולד בנהריה ונשוי לנעמה. הוא מתגורר במודיעין ואב לשלושה ילדים - בת חיילת, בן לפני גיוס ובן בתיכון. הוא סיים את שירותו הצבאי בחיל מודיעין בדרגת סגן אלוף. בסיים שירותו ב-2004 כיהן בתפקיד מנכ"ל עמותה לקידום פעילות קהילתית בגליל העליון. מיד לאחר מכן קיבל תפקיד מטעם הסוכנות היהודית בדרום אפריקה, כראש המשלחת של הסוכנות היהודית שם. ב-2009 מונה למנהל מערך השיווק והתוכנית של הסוכנות היהודית. לאחר כשנה וחצי קיבל פניה מראשות הסוכנות היהודית להקים ולנהל את הפרוייקט להבאת שארית יהודי אתיופיה לישראל. לפני שנה קיבל פניה נוספת, הפעם מהנהלת "נעלה" והאגודה לקידום החינוך, שהציעו לו לנהל את פרוייקט נעלה במערב.

כל כמה זמן אתה מגיע לביקורי בזק?

"כל ארבעה חודשים אני מגיע לפגישות עבודה במסגרת סיור בצפון אמריקה וקנדה, ניו-יורק, לוס אנג'לס ועוד. הפעם יש לי פגישות בבולטימור, מיאמי, ניו-יורק וכמובן טורונטו. מטרת הסיור היא להסתובב בין כל הנציגויות ולהיפגש עם האנשים העובדים איתי, הן לקבלת תלמידים חדשים והן לקבלת דיווח על התקדמות מהלך התוכנית. כמו כן, כדי לקדם את התוכנית באמצעות נציגים, עבודה ושיתוף פעולה עם גורמים ישראלים ויהודים בכל הקהילה. וגם, להפיץ בצורה אינטנסיבית את המידע על התוכנית על מנת שצעירים והוריהם יוכלו לבחור להשתתף בה".

עבור מי שלא מכירים את התוכנית, ספר עליה בקצרה?

"נעלה עלית אקדמי היא תוכנית לימוד תיכונית אליטיסטית ייחודית מאד, במימון מלא של ממשלת ישראל, משרד החינוך ובפיקוח של משרד החינוך. תוכנית אליה מתקבלים כ-50% מהמועמדים הפונים אליה. מי שמתקבל בדרך כלל אלה חבר'ה צעירים, עצמאיים, בעלי יכולת התנהלות עצמית וכושר למידה שמחפשים כיוון והרפתקאה בחיים וגם שורשים ישראליים ויהודיים, וכמובן בבעלי רצון להיפגש עם בני נוער בגילם ממקומות שונים בעולם".

לאיזה גילאים תוכנית זו מיועדת ומה ההטבות שמקבלים ילדים אלה?

"התכנית מיועדת לגילאי 15-16 והיא לתקופה של שלוש שנים. מי שמתקבל לתוכנית זו זוכה בהטבות כמו כרטיס טיסה חינם לישראל, מימון מלא של שכר הלימוד, מימון מלא של מגורים, אוכל, דמי כיס, ביטוח רפואי, כרטיסיה לאוטובוס חופשי חודשי, כסף לביגוד, שלושה טיולים בשנה ברחבי הארץ ועוד הרבה הטבות, והכי חשוב - תוכנית לימודים קפדנית ואפקטיבית".

חיזוק הנוער מחזק את המדינה. עופר דהן. צילום: אורי ברזילי

איך מתנהלת מערכת הלימודים בנעלה?

"כל כיתה מונה כ-15 תלמידים ועל הכיתה ממונים מורה, מדריך, אם בית, פסיכולוג ומלווה חינוכי. בקבוצה הפדגוגית הזו מוודאים שכל ילד בקבוצה עומד בתוכנית הלימודים ומקבל את כל התמיכה הרגשית והאקדמית שלהם הוא זקוק על מנת להצליח, והמעקב הוא אישי וצמוד".

מה הם הקריטריונים שאתם מבקשים כדי להתקבל לפרוייקט זה?

"ראשית, הקריטריונים עם זכאות על פי חוק השבות, לימודים ברצף בשנתיים האחרונות לפני יום המיון, בריאות תקינה, ועמידה בתנאי הסף של הגיל. לאחר מכן יש מעבר של יום מבחנים שלם ע"י פסיכולוגים מישראל, כשהמבחנים כוללים כמה חלקים: מבחנים פסיכולוגיים, מבחני אישיות, מבחנים קבוצתיים, מבחנים סוציומטיים, מבחני ידע ויכולת למידה במתמטיקה, אנגלית ועברית. התוכנית הלימודית היא בת שלוש שנים, כשהשנה הראשונה מוקדשת ללימודי עברית אינטנסיביים, כ-20 שעות בשבוע. בנוסף, מוקדשת השנה ראשונה להבאת כל התלמידים לרמה אקדמית שווה. בשנה הראשונה לומדים בצורה אינטנסיבית כדי להכין אותם לשנה השניה, בה מתחילים את מבחני הבגרות בעברית. השנה השלישית מוקדשת כולה למבחני בגרות. בנוסף, כל ילד מקבל שיעורי העשרה, ואנחנו גם עובדים עם מספר מוסדות טכנולוגיים וחינוכיים גבוהים כמו נס טכנולוגיות, הטכניון בחיפה ואורט עולמי.

עושה רושם שרק לתלמידים מצטיינים יש סיכוי להתקב לפרוייקט זה.

"אנחנו מקבלים כל תלמיד שביום המיון מפגין את היכולות הנדרשות. אותנו לא מעניין מה היו הישגיו לפני כן במסגרת הלימודית שלו. אם אנו רואים ניצני פוטנציאל בילד אנחנו מקבלים אותו כתלמיד מן המניין. לפעמים לתלמיד יש כישורים משלו ופוטנציאל עצום, אך מסגרת בית הספר בה למד לא השכילה לפתח אותם. כל זאת אנחנו רואים במבחני המיון".

מה אחוז הנשירה בתוכנית זו?

"אחוז הנשירה עומד על 8%, שהוא בין השיעורים הנמוכים ביותר בתוכניות מסוג זה. הסיבות לנשירה בדרך כלל הן הדחה. דהיינו, אם ילד ישתמש באלימות מילולית או פיזית, או באלכוהול או בסמים, הוא יודח אוטומטית מתוכנית הלימודים. סיבות נוספות עלולות להיות געגועים לבית ולמשפחה, או חוסר השתלבות".

אילו ציפיות יש לכם מהתלמידים במסגרת?

"ללמוד ולהוציא בגרות טובה. ובאופן טבעי, שיבחרו להישאר בישראל בתום התוכנית. אלה שנשארים ובוחרים להיות אזרחים ישראליים יקבלו, לפני או אחרי השרות הצבאי, מימון מלא של שכר לימוד אוניברסיטאי לתואר ראשון, במשך שלוש שנים".

מכל הארצות בהן אתה עובד, באיזו מדינה יש היענות רבה יותר?

"ארה"ב, וזאת מהרבה סיבות. קודם כל, בגלל הגודל של הקהילה היהודית בה, וגם בגלל העובדה שהפיזור הקהילתי הוא עצום, ובהחלט גם בגלל שאנו מציעים סוגי בתי ספר מכל הזרמים. יש לנו בתי ספר דתיים לבנות, אולפנה לבנות וגם ואולפנה חרדית, כמובן שיש גם בית ספר מעורבים. אלה ארבעה בתי ספר דוברי אנגלית. בנוסף להם יש עוד 17 בתי ספר הדוברים שפות זרות".

אילו מדינות עד כה משתתפות בפרוייקט זה?

"קנדה, ברזיל, מכסיקו, ארגנטינה, אורוגוואי, פרו, צרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה, אוסטריה, שווייץ, צרפת אפריקה ועוד. היעד הבא שלי הוא לדוג כמה יהודים טובים מאיטליה, ממנה עדיין אין הענות".

האם אתה חושב שחשוב להשקיע מאמצים כל כך רבים דווקא בתלמידי חוץ ולא בתלמידים ישראליים?

"כן. ושווה חד משמעית. למה? כי מדינת ישראל מצליחה בצורה זו להביא תלמידים איכותיים מכל רחבי העולם היהודי. זהו מהלך שמחזק את המדינה, מחזק את הנוער ובונה את העתיד של המדינה. מצד שני, תלמידים שמחליטים לחזור חזרה הביתה, הקהילה הישראלית המקומית מקבלת בני נוער שהיו קשורים לישראל והם יותר איכותיים, ובעצם כך אנחנו בונים את המשך דור המנהיגות של הקהילות היהודיות בעולם. כל זה בהשקעה של כ-50,000 דולר לילד שמגיע מממשלת ישראל".

כמה שנים קיים פרוייקט זה?

"הפרוייקט הזה קיים כבר 20 שנים, מתוכן 10 שנים בעולם המערבי ובארה"ב. עד היום סיימו תוכנית זו 15,200 בוגרים. מכל התוכניות, עד כה נשארו בארץ בתום הלימודים בממוצע כ-85% התלמידים שהשתתפו בפרוייקט".

האם יש תוכניות להמשיך ולמנף תוכנית זו?

"אני נמצא בקשר עם אורט העולמי והטכניון בחיפה. החזון הוא לבנות תוכנית משותפת בה התלמיד ילמד בתוכנית הרגילה שלנו, עלית אקדמי, יומיים בשבוע במסגרת הטכניון. בסוף כיתה י"ב, יומיים אלה ייחשבו כשנה לימודית במסגרת לימודי מהנדס מטעם הטכניון, ומשם יש לו אפשרות להמשיך מיד ללימודים בטכניון, שלוש שנים נוספות כדי להשלים את תואר המהנדס שלו. הכיתה הזו תכלול 30 תלמידים מכל רחבי העולם, ואני מאמין שתוך 10 שנים נצליח להעמיד את דור המהנדסים הבא של מדינת ישראל.

כמה גאווה יש לך בלב על כל תלמיד שאתה מצליח להכניס לתוכנית ולהביא לישראל?

"המון. בלי סוף. הרבה קשר אין לי עם התלמידים המתקבלים, אבל הקשר האישי נשמר ומתקיים באמצעות הנציגים בעולם ובאמצעות נציגי בתי הספר. אני רוצה בהזדמנות זו להעביר מסר לכל ההורים היהודים והישראלים בכל הקהילות בעולם לחשוב על הפוטנציאל הטמון בתוכנית זו ולעודד את ילדיהם לפחות להגיע למבחנים ולתת להם את הסיכוי ללמוד על ברכי החינוך הישראלי, הן לטובת הילד והן לטובת המדינה".