כשהשתתף האמן הישראלי גיא גולדשטיין בתוכנית שהות לאמנים, או "רזידנסי", בניו-יורק בקיץ שעבר, הוא רקם קשרים עם אמנים בינלאומיים ואמנים ישראלים החיים בניו-יורק. בנוסף הוא הוזמן לאצור תערוכה בגלריה "רדיאטור" בלונג איילנד סיטי. התוצאה של המפגשים האלה תוצג בתערוכה שתפתח ביום שישי (1 בפברואר) בהשתתפות חמישה אמנים ישראלים המתגוררים בניו-יורק – גיא בן-ארי, קרן בנבנישתי, אריאל עפרון, ראובן ישראל, ודנה לוי – אמנית אחת מהארץ, אביגיל טלמור, וכן שלושה אמנים תושבי העיר – אנדראה בינקוני, וויליאם למסון וביל ג'קובסון. התהליך לבחירת האמנים, לדברי גיא גודלשטיין, היה לא פשוט: "זה היה מסע מאוד ארוך של חיפוש. הייתה לי רשימה ארוכה של אמנים, ובסוף החלטתי על אמנות שנמצאת פה בניו-יורק".

עבודתה של אביגיל טלמור

גולדשטיין, אמן מבוסס בישראל, שעוסק גם במוזיקה, לא ניגש אל משימת האוצרות כמו שניגשים אליה בדרך כלל. במקום לאסוף מספר אמנים שהוא מעריך את פועלם ולתלות את עבודותיהם בחלל הגלריה הלבן והריק, הוא ניגש למשימה בגישה אחרת לגמרי: “בתור אמן שלא אוצר תערוכות בדרך כלל, כשהוזמנתי לאצור תערוכה חשבתי: איך אני עושה תערוכה קבוצתית ומתערב בשיח או בהצבה כדי לחרוג קצת מגבולות האוצרות המקובלים? ואיך אני מאפשר לעצמי בתור אמן ללכת צעד אחד קדימה עם האוצרות. זה מאתגר", הוא מוסיף. "העבודות עצמן, בפיסול, ציור, צילום והקרנה, לא נמצאות על הקיר וזהו". גולדשטיין הציב את העבודות בצורה שונה כך ש"דברים מסתירים אחד את השני ואני מנסה לגרום שעבודה תתייחס לעבודה, עבודה תשען על עבודה". 

החלל הלא סטנדרטי של גלריה “רדיאטור”, אתגר לכל אוצר העובד במקום, שימש עבור גיא כפלטפורמה לטוויסט נוסף באופן ההצגה של העבודות. במקום להילחם באלמנטים יוצאי הדופן במקום, הוא השתמש בהם כחומר לבטא את הרעיונות שלו. כך למשל, על גרם המדרגות האימתני ויוצא הדופן בצורתו, יקרין האמן אריאל עפרון עבודה אינטרקטיבית. בחלל בעל קירות אלכסוניים יצרה קרן בנבנישתי ציור גדול מימדים של גדר העשוי כולו מטביעות אצבע. 

גיא מספר, כי כל העבודות בתערוכה, כמו גם הקונספט שלה, הן תוצאה של אינטרקציה בינו לבין האמנים. את הדוגמה הטובה ביותר לכך יהיה אפשר לראות באירוע שיערך בתערוכה ב-7 בפברואר: “האמן אנדראה ביאנקוני, שמקים בימים אלה את העבודה שלו בביאנלה במוסקבה, שלח לי סרט אנימציה כדי להקרין בתערוכה. בנוסף, מאחר והוא אמן פרפורמנס, ומשום שלא יוכל להגיע לתערוכה, ביקשתי ממנו לשלוח לי הוראות לביצוע עבודה נוספת, מיצג. הוא שלח לי הוראות מוקלטות ואני עצמי אבצע את העבודה. בכל עבודה בתערוכה יש מעורבות שלי, שהיא יותר מהמקום שבו אני אמן מאשר שאני אוצר”.