הפתעה ביער: התגלה עטלף חרקים מפוספס בסודן
משלחת חוקרים לכדה ביער נידח בדרום סודן עטלף חרקים שחור בעל פסים ונקודות לבנות על גופו, שנלכד רק חמש פעמים בטבע, מאז שהתגלה בשנת 1939. השמחה על מציאת יונק כה נדיר, התחלפה בהתרגשות גדולה כשהתגלה לאחר בדיקות גנטיות כי מדובר בסוג חדש למדע. "זו היתה מציאה של פעם בחיים", סיפרה החוקרת ל-ynet
מסע חיפוש אחרי בעלי חיים בדרום סודן הניב תגלית מדעית של אחד העטלפים הנדירים בעולם. הוא דומה לגירית קטנה עם כנפיים שחורות, פסים בגוון לבן צהבהב על גופו ונקודות על ראשו. חובב חרקים, מסוגל לעוף בגובה רב וגר באזורי יערות נידחים בסודן. הכירו את עטלף ניאומבאהא סופרבה (Niumbaha superba) מדרום סודן.
מי שמצאה אותו היא פרופסור דיאן רידר מאוניברסיטת "באקניל" בארה"ב, יחד עם אנשי רשות שימור הטבע והתיירות של דרום סודן והחוקר אדריאן גארדייס מארגון השימור הבינ"ל "FFI", המנסים למפות בשנים האחרונות את בעלי החיים המצויים בשמורת טבע בדרום המדינה.
"מציאה של פעם בחיים"
רידר חוקרת ומחפשת יונקים בדרום סודן וקונגו מאז 2008. במהלך השנים האחרונות, ביצעה סקרים ממושכים במדינה בחיפוש אחר יונקים מקומיים.
"מבחינתי, זו היתה מציאה של פעם בחיים", היא אומרת בראיון מיוחד ל-ynet, לאחר שסיימה להרצות באוניברסיטה והתמודדה עם שצף טלפונים ובקשות לראיונות מכל העולם. "ידעתי זאת בשנייה שבה מצאתי את העטלף. סיירנו ביער במשך מרבית מהיום בחיפוש אחר מקומות בהם נוכל להניח רשתות ערפל ללכידת עטלפים".
כדי ללכוד את העטלפים, מציבים חוקרים רשת מיוחדת שלוכדת את היונקים הקטנים מבלי לפגוע בהם. "כשמצאנו אגם קטן ומלוכלך באזור של ערבה עשבית מעל היער, ידענו שזה המקום המתאים ללכידת עטלפים וגם כמקור זמין לשתייה", היא מגלה.
האתגר הגדול באיתור העטלפים הוא הגישה ליער בו הם חיים. מדובר בשטח נידח עם סכנות בריאותיות משמעותיות למבקרים בו", היא מסבירה.
לדבריה, חיפוש אחר העטלף במקומות באזורי קונפליקט מהווים סכנה בריאותי לא פשוטה לחוקרים. "נאלצנו להתמודד מול מחלת המלריה, טפילי דם מסוכנים שעלולים לגרום לצוות להידבק בטריפנוזומיאזיס (מחלה ניוונית), הכשות נחשים ארסיים ומפגש עם ציידים לא חוקיים. גם איתור מקור מים בטוח לשתייה הוא אתגר בפני עצמו", אומרת רידר.
רידר מגלה כי העבודה בשטח היא "תובענית מבחינה פיזית עם מעט זמן לשינה - אך מצד שני, מדובר בעבודה מאוד מתגמלת. האתגר הגדול באיתור העטלפים הספציפיים האלה, הוא שהם מאוד נדירים ולמעשה, אנחנו לא יודעים עליהם דבר", היא אומרת.
לאחר שהעטלף נתפס ברשת, הוצא בשלום ונמדד בשטח. המדענים לקחו דגימו גנטיות ומידות של כל חלקי גופו. כששבה רידר לארצות הברית, היא היתה בטוחה שמדובר בעטלף שהתגלה למדע בשנת 1939 ברפובליקה הדמוקרטית בקונגו ממין Glauconycteris superba, אך היא ועמיתיה סברו לאחר המשך בדיקות כי המדענים שגילו את העטלף לפני עשרות שנים טעו בשיוכו המדעי.
השתדרג לסוג חדש למדע
"לאחר ניתוח זהיר, היה ברור שהוא לא שייך למין אליו שייכו אותו. יש לו מאפיינים חיצוניים, החל מצורת ואורך הכנפיים, גודל שלו, מידות וצורת האוזניים. הכל פשוט לא התאים בכל איבר בגוף שלו. הוא כה ייחודי שהצטרכנו ליצור לו סוג חדש", היא ציינה בהודעה לעיתונות שהפיצה האוניברסיטה לאחר פרסום המחקר בכתב העת המדעי "ZooKeys".
רידר, בשיתוף עם חוקרים נוספים מהמכון הלאומי סמית'וניאן וכן חוקרים מהאוניברסיטה האיסלמית באוגנדה, סבורים כי יש לשייך את העטלף שמצאו לסוג חדש והעניקו לו את השם המדעי Niumbaha. משמעות הדבר בניב המקומי הוא מסתורי או בלתי רגיל.
מבחינתה של רידר. "העובדה שהעטלף עדיין מהווה תעלומה הוא אחד הדברים שמרתקים אותי ביותר. אני חושדת שהוא חייב לעוף גבוה מאוד בשמיים ולכן לא נלכד פעמים רבות. הדבר שעצר את נשימתי היה הדפוס המיוחד של פסים ונקודות על גופו", היא מסכמת.
"במסגרת ההערכות הראשוניות שלנו במחקר, יתכן שהפסים מהווים אמצעי הסוואה או שהם למעשה משמשים כסימן אזהרה, בדומה לפסי הגירית, אך למעשה, אנחנו לא יודעים זאת בוודאות. זה אפשרי בהחלט שלא אתפוס שוב לעולם עטלף מיוחד שכזה".
לפנייה לכתב/ת 
