השקר הגדול
זה סיפור שפשוט לא ייאמן. השבוע התברר כי דייויד שטיין, דמות פוליטית נערצת בקהילה השמרנית הקטנה בהוליווד, הסתיר את זהותו האמיתית למעלה מ-20 שנה. אז הוא היה מכחיש שואה קיצוני, ומתברר שגם עכשיו הוא כזה
עבור אלה שהכירו אותו, או שחשבו שהם מכירים אותו, דייויד שטיין היה אינטלקטואל מלא שמחת חיים, שאירגן מסיבות אלכוהול לקבוצה הקטנה אבל מגובשת של שמרנים הפוליטיים של הוליווד. הוא הביא אליו הביתה חברי קונגרס, סלבריטאים, סופרים ואנשי תעשייה ימניים, שיכלו באירועים הסגורים האלה להגיד מה הם באמת חושבים על הליברלים ולהתבטא בחופשיות שקשה להם מאוד להביע בפומבי בהוליווד.
במהלך חמש השנים האחרונות, משכו האירועים שאירגן ארגונו של שטיין, שענה לשם 'חיות מסיבות רפובליקנים', מאות שמרנים לאירועים קבועים באזור לוס אנג'לס, מה שהפך אותו ליקיר בלוגים וטוק שואוז טלוויזיוניים. לאחר מכן הוא עשה סרטים תיעודיים מכובדים על השואה, שהוסיפו גושפנקה אינטלקטואלית ותמיכה יהודית לקוקטייל של פוליטיקה, חוצפה ורוק אנד רול.
הייתה רק בעיה אחת, והיא נחשפה השבוע ב'גארדיאן' הבריטי. שטיין לא היה מי שהוא טען. השם האמיתי שלו הוא דייויד קול ותחת השם הזה הוא היה פעם מכחיש שואה קיצוני, שהטיל ספק בקיומם של תאי הגאזים באושוויץ. הוא שינה את זהותו בינואר 1988. "זה היה הרגע בו פג תוקפו של דייויד קולו, אמר קול-שטיין ל'גרדיאן' השבוע. "זה היה סופו של קול. או כך חשבתי. זה היה כאשר דייויד שטיין הובא לעולם הזה".
החוצפה האדירה של קול בצורה בה המציא את עצמו מחדש ככוכב רשתות חברתיות ופרשן פוליטי, רימתה מסדר של פוליטיקאים שמרנים, יוצרי סרטים, עיתונאים ושדרנים שלא היו להם מושג על עברו. סכסוך עם אשה, מהבודדים שידעו את האמת, הביא גם לחשיפת השקר לפני שבועיים, כאשר קבוצה של תומכיו לשעבר העלתה ליוטיוב קליפ ובו קטעים מהופעות טלוויזיוניות שלו בשנות ה-90'. הוא היה אז בשנות ה-20 לחייו, טיפוס לוחמני, עם שיער שחור פרוע, אורח פרובוקטיבי בתוכניות מלל, והוצג כניאו נאצי בתכנית התחקירים היוקרתית בעולם, '60 דקות'.
"החברים שלי מזועזעים", אמר קול, עכשיו בן 44 ועם שיער מאפיר, "אלה ששייכים להוליווד כועסים במיוחד, כי הקריירה שלהם עלולה להיפגע". הסרת המסיכות המדהימה הכניסה להלם את הקהילה הקטנה והמלוכדת של השמרנים בהוליווד, העלתה את קבוצות הפייסבוק שלהם בלהבות וגרמה לשורה של ישיבות חירום.
כמה מהחברים לשעבר של שטיין/קול הם אנשי תקשורת מפורסמים, בעלי בלוגים, טורים בעיתונים ותוכניות רדיו. כולם הטילו איפול מוחלט על הנושא. לא אמרו מלה. "כשאנשים גילו מה קרה, התגובה הראשונית היתה 'אוי אלוהים, חייבים להתרחק ממנו, לכל הרוחות', סיפר איש תעשיית הבידור שהעדיף כמובן להישאר בעילום שם. "היה דיון בשאלה האם כולנו ניראה אשמים בגלל היחסים הקרובים אליו. הסיבה שבגללה כולנו כל כך כועסים עליו, היא שמה שהוא עשה משחק לתוך כל הסטריאוטיפים האיומים שמפיצים על הימין".
קול נולד ב-1968 בלוס אנג'לס להורים ליברליים, יהודיים חילונים. אביו, לאון, היה רופא שהפך לשנוי במחלוקת לאחר שנתן לאלביס פרסלי כדורי דמרול. "הוא הואשם כי הפך את אלביס למכור לסמים, ולמעשה כי הרג אותו", אמר קול לגרדיאן. קול לא הלך לאוניברסיטה, כי רצה להתחיל לעבוד, אבל ב-1980 התחיל להתקרב לארגון שוליים של מכחישי שואה. הוא השתכנע שבנקודות מסוימות הם צדקו, וכי כיהודי, הוא היה חייב לבצע מאמץ בלתי נלאה כדי "לתקן" את ה"טעויות ההיסטוריות".
בין היתר טען קול כי אושוויץ לא היה מחנה השמדה כמו טרבלינקה או סוביבור – עליהם הוא הסכים כי שימשו להשמדת יהודי פולין, באמת תודה – והתעקש כי השואה הסתיימה ב-1943, כאשר הגרמנים הבינו כי הם צריכים כוח עבודה יהודי. המכחיש הרגיש קבע כי לנאצים לא היתה תכנית-מאסטר להשמדת העם היהודי וכי זה תהליך שפשוט התרחש. אה, ולסיכום הוא הודיע כי בשואה הושמדו ארבעה מיליון יהודים, לא שישה.
קול הצעיר הפך לסלבריטי ידוע לשמצה, "היהודי הבוגד", עבר מאולפן לאולפן והתעמת עם היסטוריונים יהודים. הוא התחיל להרגיש לא נוח כאשר גזענים לבנים ורדיקלים איסלמיים ניכסו את העבודה שלו, והפסיק את הופעותיו הפומביות אחרי הפיגוע באוקלהומה סיטי ב-1995. ההחלטה הסופית למחוק את זהותו באה לאחר שזכה לאיומי רצח מ'הליגה להגנה יהודית' הידועה לשמצה. הוא שלח לארגון מכתב בו הביע חרטה על עמדותיו ואיום הרצח הוסר.
רק שעכשיו, כשהרמאות נחשפה, מתברר שדייויד קול עדיין קיים ועדיין לא בטוח לגבי השואה. "כן, כמראה שהיו תאי גזים", אמר השבוע, "אבל יש עדיין הרבה דברים לא ברורים לגבי המחנות. לא שיניתי את דעותיי, אבל אני מצטער שאז לא היתה לי יכולת ורבאלית כמו עכשיו. הייתי ילד". מה שהופך לעוד יותר מדהימה את העובדה שבהיותו דייויד שטיין, הוא ייצר סרטי שואה מכובדים, שלט בנושא והפך אותו לדרך להתפרנס. "נתתי למיינסטרים את מה שהם רוצים", אמ השבוע.
כשברק אובמה נבחר לנשיא ב-2008, קול הריח הזדמנות גדולה. הוא ידע כי הימין האמריקאי שונא את אובמה כפי שלא שנא אף נשיא לפניו. נישא על כנפי האמוציות האלה, הפך שטיין לגורו של הקהילה הימנית הקטנה-אך-מאוחדת של הוליווד. הוא יכול היה להמשיך ברמאות הזו עוד הרבה שנים, אלמלא עשה טעות וגילה את סודו לאשה, שמאוחר יותר הסתכסכה איתו ויצאה למסע נקמה אולטימטיבי.
תחת לחץ כבד של אוהדיו שדרשו תשובות, החליט קול לחתוך כמעט את כל פעילותו באינטרנט ונעלם מהעין. במכתב פרידה שהשאיר בבלוג שלו הודיע כי סיים את מעורבתו בארגון 'חיות מסיבות רפובליקניות', ואמר כי הוא "נרצח" על ידי "גברת צעירה נקמנית במיוחד". במכתב הוא לא הודה או התוודה על התרמית הגדולה שלו.
מומחי שואה וחברי ארגונים יהודיים, שזוכרים את קול משנות ה-90', הוכו אף הם בתדהמה כשהתברר לי כי דייויד שטיין הוא למעשה דייויד קול, וכי הוא בעצם עדיין מחזיק בדיעות הבלתי נסבלות שלו על השואה. רבי אברהם קופר, דיקן מרכז שמעון ויזנטל, אמר כי כבר אי אפשר לתרץ את דיעותיו של קול על השואה בכך שהוא היה צעיר ותמים ונוצל בידי ארגוני שוליים. "אני מאוד מאוכזב מכך שמישהו שהכתים וביזה את יהדותו כדי לזכות בחמש דקות של פרסום, עדיין עומד על השקרים שלו", אמר הרב קופר, "זה מגעיל".
קול, או שטיין, או איך שקוראים לאיש הזה, לפחות יודע שהקריירה שלו גמורה ואולי גם יותר מזה. "אני יודע שלא יבואו הרבה אנשים למסיבת יום ההולדת שלי השנה", אמר לגרדיאן. מה יש לומר, גאון.
