שוב התינוק קם בלילה: איך תתמודדו עם העייפות

לקום בלילה לתינוק צורח זה רגע קשה. אתם קמים אל התינוק שלכם כשאתם מתים מעייפות בעצמכם, מתחננים שיקרה איזה נס ותוכלו לחזור למיטה. אתם ודאי חושבים לעצמכם שאפילו חיילים בתקופה של שמירות ליליות על מגדלים באמצע שומקום יודעים כמה זמן יש להם לישון, ואילו אתם, הורים לתינוק, לא יכולים ליהנות מהביטחון הזה. וכמובן, כשאתם קמים לגוזל שלכם בפעם הרביעית בשלוש לפנות בוקר, אחרי מי יודע כמה לילות שבקושי הצלחתם לישון, מתחילה חתיכת התמודדות הדורשת את מלוא נוכחותכם.

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

למרבה הפלא, איכות התפקוד של הורים בשתיים בלילה מול תינוק בוכה קשורה פחות למידע קונקרטי שיש להם או אין להם על המצב, אלא בעיקר למצבם הרגשי. קחו את כל ההורים שיצאו מדעתם אתמול באמצע הלילה, קחו מהם את תחושות הכישלון והאשמה - והם יתפקדו מצויין. לפיכך, ברשותכם, בואו נניח כעת לצורך בחיפוש אחר מתכון מנצח בדמות "עשה/אל תעשה" ונתמקד במה שמייצר מצב רגשי מאוזן, כלומר - בהגדרה נכונה של הסיטואציה.

מהי ההגדרה הזו? מה חשוב שנדע על הסיטואציה כדי שנוכל לתרגם את הידע לפעולות אפקטיביות? מה עלינו לדעת כדי להימנע מתחושות כישלון ואשמה? כל התשובות - לפניכם:

רגע המבחן 

דעו לכם הורים - אתם במבחן. אבל על מה בעצם אתם נבחנים? המבחן הראשון שהיצור הזעיר הזה מגיש לכם הוא מבחן "איבוד השליטה". הוא מעוניין לדעת שמה שלא יקרה, זה לא יגרום לכם לאבד שליטה. הוא מעוניין להבטיח לעצמו, לפני הכול, שיש לו על מי לסמוך, שה"עולם" - אתם, ההורים שלו - ידידותי ולא מאיים, ושה"עולם" הזה לא מתפרק כאשר הוא רעב ולא מוצא את הפטמה, כאשר הוא עייף ולא מצליח להירדם, כאשר חם לו או קר לו.

כבר ביקרתם בערוץ הריון ולידה שלנו?

עוד על החודשים הראשונים:

תינוק חדש: איך להתמודד עם הקשיים אחרי הלידה

זה עובד: כך תרגיעו תינוק בוכה ב-60 שניות 

5 השלבים שירגיעו תינוק שסובל מגזים

אומרים, ובצדק, שחוסנו של אדם נמדד ברגעים הקשים, והנה לכם ההזדמנות לנסוך בתינוק שלכם ביטחון בעודו חווה אתכם כהורים יציבים ובעלי חוסן פנימי. אתם לא נבחנים על התוצאה, אלא על הדרך: בין אם הייתה זו התעוררות של רבע שעה או של שעתיים, בין אם הוא בכה הרבה או מעט, הציון "עובר" שתקבלו מהבייבי שלכם יהיה תוצאה של אופן ההתמודדות: האם נשארתם שם בשבילו גם ברגעים הקשים? האם לא התפרקתם? האם לא כעסתם על עצמכם? האם לא כעסתם עליו? הורים, זהו המבחן.

מרגע שעברתם את המבחן בהצלחה, יותר או פחות, לא תעמדו מולו שוב. ודאי לא מול המבחן הספציפי הזה. התינוק קיבל את הביטחון שהיה זקוק לו ולכן ההתעוררות הבאה שלו תהיה נינוחה יותר ופחות תובענית. במילים אחרות, הלילה או מחר בלילה קומו אל התינוק כאשר המשימה הראשונה שלכם תהיה להרגיע את עצמכם ולא את התינוק.

קורה אצל כולם

אנחנו חיים בעולם מודרני שופע מידע, ולראיה - תוך חצי דקה מרגע זה כל אחד מכם יכול למצוא ברשת פוסט של הורה נדיב שמשתף בקושי שלו. אך למרות הפתיחות שהעידן המודרני מזמין עבורנו - אווירת השיתוף והפרגון לביטוי קשיים וחולשות - עדיין מרבית ההורים יצנזרו מידע שעשוי "להוציא אותם" הורים לא טובים.

יתרה מכך, אתם שמתעוררים ארבע פעמים בלילה לתינוק שלכם, קמים בבוקר למקום עבודה שבו תפגשו הרבה חברים טובים שעברו התמודדות די דומה לפני שנה או שנתיים, אבל היום הם נראים חיוניים ונמרצים כאילו לעולם לא עברו את מה שאתם עוברים כעת. שוב תבינו מכך שהבעיה אצלכם ורק אצלכם, שאתם הורים לא טובים, לא בשלים, בלתי ראויים. מעשים קיצוניים של הורים יושבים בדיוק על התחושות הללו ולכן חשוב לדעת - אתם בסדר!

לא קורה אצל כולם

לצד הידיעה לפיה גידול תינוקות לא מקל על כולנו את החיים בלילות, תנו כבוד למקרה הייחודי שלכם. יש תינוקות בעלי טמפרמנט 'סופר' מאתגר וההתמודדות עמם עשויה להיות מתישה פי כמה. אם אתם מרגישים חסרי אונים מול תינוק תובעני וחסר מנוחה באופן מיוחד, אם עולה בכם המחשבה שהמקרה שלכם הוא מקרה "אחר" - יתכן ואתם לא טועים.

טוב, כמובן, להתייעץ ולקבל הדרכה, אך לפני הכול הרשו לעצמכם להכיר בכך שאתם מתמודדים עם סיטואציה מאתגרת במיוחד. התחושה הזו של "אני קורסת/מותשת/מיואשת" מזמינה תחושות קשות של כישלון ואשמה נוכח עדויות מהסוג של "גם אני עברתי את זה" מצד הורים מנוסים.

הבכי עבור התינוק הוא שפה

גוף האדם מתוחכם, הוא יודע לסמן לנו על מצוקה (חום גוף למשל) ולכן חשוב שתסמכו על גופו של התינוק שלכם ותדעו שאם הוא יהיה במצוקה, הוא ידע להודיע לכם על כך. "בכי" של תינוק, במרבית המקרים, לא מעיד על מצוקה ממשית. הבכי עבור התינוק הוא שפה. אין לו דרך, מלבד הבכי, לבטא תחושות כמו: "אוף, היה לי נעים, למה סובבו אותי עכשיו?", כמו גם לסמן לנו שהוא רעב, צמא או עייף.

כמובן שחובה עלינו לגשת אליו ולספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים. עם זאת, כדאי גם שנדע שקיים פער גדול בין ה"רעש" הדרמטי, כפי שאנו חווים אותו, לבין החוויה הסובייקטיבית של התינוק. הורים אשר לא מודעים לפער הזה פועלים מתוך לחץ ומפעילים מעורבות יתר, שמגבירה את אי השקט של התינוק: הנדנוד ההיסטרי, שינויי התנוחה כל שתי שניות, המאמצים המתישים למצוא את התנוחה המרגיעה - כל אלו מעכבים את זמן החזרה שלנו למיטתנו החמה.

בשביל זה יש סבא וסבתא

כאשר שעות שינה רבות נמנעות מכם, ההורים, אתם ודאי לא מצליחים לראות כיצד תצליחו לסחוב שבוע נוסף באופן דומה. מכאן גם הקושי להתעודד מעדויות של חברים בעלי ניסיון על כך שזו תקופה והיא תעבור, ושבעוד כמה חודשים תחזרו לישון חמש שעות רצוף, ואולי אף יותר.

אף על פי כן, דווקא בשל ההתמודדות הלא פשוטה הזאת, שלפעמים מרגישה כמו נצח,

חשוב לזכור שהאתגר אכן זמני לחלוטין, על אחת כמה וכמה אם אתם הורים לילד ראשון, שכן אז ההבנה הזו כלל לא קיימת.

אחד הפתרונות הטובים לבעיית חוסר השינה נמצאת בידיהם של סבא וסבתא. אחת לשבוע, אם אפשר, תנו להורים שלכם לאפשר לכם ליל מנוחה. יש הורים שלא מוכנים לקבל מהוריהם את העזרה הזו בשל החשש שסבא וסבתא לא יסתדרו עם התינוק או שהתינוק לא יסתדר עמם. יתכן מאוד שהחשש מוצדק ברמה כלשהי, אך עם זאת יש סדרי עדיפויות ובתוכם אבא ואמא שאחראים על התינוק שלהם לילה-לילה ולשם כך זקוקים ל"תדלוק" מדי פעם.

בשורה התחתונה, חשוב לזכור שלא הכול בשליטתכם. את הטעויות הכי גדולות עושים הורים בעודם חשים נכשלים ואשמים.

הכותב הוא מדריך הורים ומאמן NLP, מחבר הספר אלוהים בגובה העיניים , מנהל פורום הייעוץ באתר סופר-דדי, ומרצה בנושא ההורות בעידן המודרני. לעמוד הפייסבוק של דני לחצו כאן