תגלית: עגולשון שחור גחון מהחולה - מאובן חי
מחקר גנטי פורץ דרך שנערך על ידי חוקרים מישראל ואירופה מגלה כי העגולשון שחור גחון, דו-חי חסר זנב שהתגלה למדע בשנות ה-40, נעלם והתגלה מחדש לפני כשנתיים בשמורת החולה, שייך לסוג נכחד של דו-חיים שהיה ידוע עד כה על קיומם ממאובנים בני 35-50 מיליון שנה. "זו תגלית דומה לגילוי המגילות הגנוזות", אומרים החוקרים ל-ynet. "העגולשון הוא חלק ממורשת ישראל. חשש שהוא עלול להיכחד והפעם לתמיד"
תגלית עולמית. מחקר חדש ופורץ דרך שנערך על ידי קבוצת חוקרים מישראל ואירופה, מגלה ממצאים מפתיעים לגבי זהותו של העגולשון שחור גחון, אחד מהדו-חיים הנדירים ביותר בעולם שהתגלה מחדש בשמורת החולה ב-2011 לאחר שעקבותיו נעלמו באמצע שנות ה-50.
המחקר שפורסם הערב (ג') בכתב העת המדעי היוקרתי "Nature Communications" זכה לכותרת "העגולשון שחור גחון שהתגלה מחדש הוא מאובן חי".
עבודת המחקר נערכה על ידי ד"ר שריג גפני, מבית הספר למדעי הים במרכז האקדמי רופין, רבקה ביטון, דוקטורנטית מהאוספים הלאומיים במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית ד"ר רבקה רבינוביץ', פרופ' אלי גפן ואורלי כהן, מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, יורם מלכה וטליה אורון מרשות הטבע והגנים, וולאד ברומפלד מהמחלקה לכימייה במכון ויצמן ברחובות וחוקרים מצרפת וגרמניה.
התגלה ב-1940, נעלם ונמצא מחדש ב-2011
העֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן (Discoglossus nigriventer), דו חי חסר זנב, התגלה לעולם המדע בשמורת החולה ב-1940 על ידי פרופ' היינריך מנדלסון ופרופ' היינץ שטייניץ.
אז שייכו אותו המדענים למשפחת העגולשוניים חסרי הזנב. העגולשון נמצא אך ורק באזור ביצת החולה, אך בעקבות ייבוש החולה והרס אזורי המחייה, עקבותיו נעלמו.
עד לאמצע שנות ה-50 נמצאו רק ארבעה פרטים בחוף המזרחי של ביצת החולה. שניים בוגרים ושני ראשנים. לאחר ששמו אותם באקווריום אחד ביחד, הפרטים הגדולים טרפו את הקטנים וכך עולם המדע נותר עם פרט אחד בוגר שנשלח לשימור. ב-2004 הוא הוגדר כנכחד מהטבע על ידי איגוד השימור העולמי ורק ב-2011 התגלה מחדש על ידי פקח רשות הטבע והגנים, יורם מלכה.
"על פי הכלים הטכנולוגים שהיו קיימים אז, החוקרים החליטו כי על פי מימדי הגוף החיצוניים כי הוא מאוד דומה לעגולשונים שהיו ידועים במערב הים התיכון ועל סמך כך הגדירו אותו כעגולשון. הם צירפו לו את השם המדעי בלטינית ניגרי-ונטר (nigriventer) שמשמעותו גחון שחור עם נקודות לבנות", אומר בראיון מיוחד ל-ynet ד"ר גפני.
ממחקרים שנערכו עד כה בישראל נמצאו מאובנים של עגולשונים במספר אתרים בצפון המדינה ובסמוך לכינרת, ביניהם באתרים קדומים של גשר בנות יעקב, כשהממצאים הראו כי העגולשון הופיע באזור עמק החולה לפני כ-780 אלף שנה ואף מיליון וחצי שנה, נחשב לאחד השרידים הקדומים ביותר בהסטוריה של ישראל.
מאז הגילוי ב-2011 נמצאו 15 עגולשונים באזור שמורת החולה, כולל פרט שנמצא על ידי משפחה מחולון ב-2009. לפני כחודשיים נמצא פרט נוסף לראשונה מחוץ לשמורת החולה, בשטח של היישוב יסוד המעלה ונמחץ בשוגג למוות.
החוקרים לקחו דגימות גנטיות לכל הפרטים שנמצאו והפרטים החיים, הושבו במהירות לטבע.
העגולשון הגיע לפני 35-50 מיליון שנה
"כשהתחלנו לבדוק את הדגימות הגנטיות, התחלנו לחשוד שהעגולשון אכן דומה למינים ממערב הים התיכון , אבל לא בדיוק והוא שייך בעצם לקבוצה נפרדת ולכן נערכו ניתוחים גנטיים מורכבים יותר", מוסיף גפני. "חוקר מגרמניה ניתח את הדגימות וקבע כי העגולשון המקומי שלנו אינו שייך למשפחת העגולשונים שנוצרה לפני כ-20 עד 25 מליון שנה, אלא לסוג שקיים מיליוני שנה לפניהם ", הוא מפרט.
השוואה של המבנה של עצמות עגולשון שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בישראל ע"י הדוקטורנטית רבקה ביטון, הראתה שהעצמות אינן דומות לעצמות של העגולשונים ממערב הים התיכון אלא תואמות לעצמות של ענף קדום יותר המכונה "Latonia ", שהיה מוכר למדע רק ממאובנים.
במכון ויצמן נערכו סריקות מיני סי.טי לכמה מהפרטים החדשים שנמצאו כה בשנתיים האחרונות ואף נערכה סריקה לעגולשון שמוצג במוזיאון בירושלים שנאסף בשנות ה-40.
"התוצאות הוכיחו בבירור כי כל הפרטים הראשונים של העגולשון שחור גחון שנמצאו מאז שנות ה-40 ועד היום אינם תואמים למשפחת העגולשונים שהוגדרה עד היום, אלא שייכים לענף קדום יותר של ה-" lantonia" ומשמעות הדבר, כי העגולשון המקומי בישראל הגיע לעולם בתקופה של לפני 35-50 מליון שנה ולמעשה זהו מאובן חי", מכריז גפני.
"חלק ממורשת ישראל שנמצאת בסכנת הכחדה"
גפני סבור כי העובדה שהעגולשונים שנמצאו בישראל בשנתיים האחרונות גדולים יותר מהעגולשונים במערב הים התיכון מחזקת את המסקנה כי מדובר בעגולשונים קדומים יותר שגם הם התאפיינו בגוף גדול יותר.
"לעגולשונים הזכרים יש רגליים גדולות והם גדולים יותר מהנקבות, דבר שאינו נפוץ בעולם הדו-חיים. הרגליים שלהם התפתחו והפכו לחזקות יותר כי ככל הנראה מיעוט בנקבות דחף את הזכרים לריב זה עם זה", הוא אומר.
מבחינתו, זו תגלית הדומה לגילוי המגילות הגנוזות. "זה חלק ממורשת ישראל ועדיין רב הנסתר על העגולשון. בלי ידע נוסף אני חושש כי הוא עלול להיכחד והפעם לתמיד. אנחנו צריכים להמשיך לחקור את האוכלוסיות הקטנות ולגלות עוד פרטים, כדי שנוכל לדעת איך הוא מתרבה, היכן הוא חי ומה צריך לעשות כדי לשמור עליו גם לדורות הבאים".
לפנייה לכתב/ת 
