הוא חתיך ועושה מוזיקה טובה - צריך יותר מזה?
מתופף חתיך, בעל חנות גלידה וילד בן 18 הם האנשים שעשו את המוזיקה הכי מעניינת שיצאה השבוע מתחת לרדאר של תחנות הרדיו. אכן, אנו חיים בזמנים מוזרים. אבל המוזיקה מעולה ובחינם, אז למי אכפת?
קליפ השבוע
קוראים קבועים של המדור מכירים מזמן את חיבתי היתרה לקליפים מאוירים, ובמיוחד לפסיכדליים שבהם. פיט ון לייבן הוא זמר שמוכר מאוד בניו יורק בזכות תפקיד אחר לגמרי שלו: הוא המייסד והמנהל של גלידריית ון לייבן המשובחת.
"Elk Grass" הוא שיר אקוסטי יפהפה שלו, והקליפ החדש לשיר הזה מורכב - ניחשתם נכון - מאנימציה מאוירת יפהפיה ופסיכדלית. עשו לעצמכם טובה, צפו בקליפ הזה באיכות HD. ועשו לעצמכם עוד טובה, ובפעם הבאה שאתם בניו יורק, קפצו לגלידריית ון לייבן.
ארוחת החינם של השבוע
דון גיבסון יוצר לנו, הגברים הרגילים, בעיה. תבינו, הוא אמריקאי חתיך ומחוספס, עם מבט חודר וקול עמוק כמו המצולות, ולעזאזל, הוא גם רגיש. אין לנו שום סיכוי לידו. השנה זכיתי לראות אותו על הבמה, ושם הוא אפילו יותר מרשים. אז עצתי הראשונה לכם, בחורים, היא: אל תשמיעו את האלבום החדש לבנות הזוג שלכם. לטובת שלום בית.
אבל ברצינות, עכשיו - לדון גיבסון, לשעבר מתופף בהרכב דרון-מטאל וכיום זמר - יש בריטון עמוק ויפהפה, והאלבום השני שלו, Me Moan, יוצא עכשיו ומציע פיתוח מתבקש של האיטיות הקודרת של האלבום הראשון. הפעם מתלווה אליו להקה מלאה, שטוענת את האפלוליות שלו בכוח איטי, סמיך ובעיבודים עשירים יותר. יש כאן נגיעות של אלקטרוניקה, של קאנטרי, של ניו וייב ואפילו של מוזיקה סקוטית. האזינו לכל האלבום ב-NPR.
אמן השבוע
סם פרי הוא בן 18 מניו זילנד עם כישרון נדיר לפסיכדליה מלודית קליטה ונפלאה, שמנגן על רוב הכלים. אולי הוא התשובה הניו-זילנדית לקווין פארקר, שמוביל עם כישרונות דומים את Tame Impala, הרכב הפסיכדליה המדהים מאוסטרליה. בואו רק נאמר שלא נופתע אם השניים יתחברו בקרוב.
עד שכל העולם יגלה את פרי, אתם מוזמנים לשמוע כבר עכשיו את אלבום הבכורה המצוין שלו, How many padmes hum, שיצא לפני שבועיים לאוויר העולם. המנגינות הן פופ, העיבודים הם רוק פסיכדלי, והסאונד הוא לו-פיי. לא צריך הרבה יותר מזה כדי לעשות אותי מאושר בחום הזה.
שמעתם השבוע משהו חדש שחייב להיכנס למדור? ספרו לנו בתגובות!
