ארץ עיר: מדריך חייתי לשורד המשועמם

ארנבת, אריה, אווז, אייל, אורנג-אוטן, אנטילופה, ארי-ים, אימפלה, אלפקה, אוגר, אופוסום, ארבה, אלמנה חומה / שחורה

אוקפי

אילנית מצויה

אוח עיטי

אפעה מגוון

ארבע קו מובהק

אורליה כחולה 

אשף מצוי

אוקפי 

יונק מוזר למדי ממשפחת הג'ירפיים. נראה לרגע כאילו זברה וג'ירפה איחדו כוחות כמו רובוטריק ענק, אבל לא ידעו מה לעשות בהמשך הדרך והתפשרו על חיים משותפים יחד. יש לו פסים רבים בחלק האחורי, צוואר ארוך אך קצר יותר לעומת הג'ירפה והוא מצוייד גם בפרסות נוקשות שעוזרות לו לשמור על שיווי משקל.

(צילום: wildlifedirect)

האוקפי מצוי רק ביערות הגשם של קונגו ואוגנדה באפריקה. צמחים ועלים טריים יעשו לו שמח בקיבה בארוחות היומיות שלו. תכונה מיוחדת: השילוב של פסים על גופו יחד עם שיזוף טבעי שנראה כתוצאה מבילוי ממושך עם החברים בחוף הים, עוזרים לו להתחבא במעמקי היער מפני טורפים. בטבע מצבו של האוקפי נמצא בכי רע, למרות שלמרבית החוקרים בעולם לא ידוע כמה אוקפי שורדים בטבע, בעיקר נוכח העובדה שקשה מאוד לאתרם.

למרבה הצער, האוקפי נמצא על הכוונת של ציידים שרוצים לסחור בעור ובבשר החיות. מעת לעת מצליחים חוקרים לאתר ולתעד  אוקפי במעמקי היערות. אבל רוב הזמן הם נותרים נחבאים אל הכלים, ובאמת חבל שלא מתחזקים עמוד בפייסבוק או מעלים תמונות לאינסטגרם.

(צילום: wildlifedirect)

אילנית מצויה

אל תתנו לריב של אייל גולן ואשתו לשעבר, אילנית לוי, לקלקל לכם את האווירה. להבדיל מזמרים ומלכות יופי לשעבר שזקוקים לחשיפה בציבור כדי להמשיך לשרוד בביצה המקומית, במקרה של האילנית המצויה, דו-חי עדין וירוק שנמצא בישראל בסכנת הכחדה, היא תעדיף להסוות את עצמה בסביבה ולהתחמק ממדורי הרכילות.

אילנית מצויה בגעש (צילום: ארז אברהם)

האילנית נפוצה מצפון הארץ ועד צפון הנגב, אוהבת להסתתר בצמחייה סבוכה, שיחים ועצים. אם היא לא שוחה בטן גב במקווי מים בתקופת החורף, סביר להניח שתמצאו אותה בעונה החמה של השנה במצוד אחרי חרקים ביבשה.

כל חרק בשבילה הוא סטייק עסיסי ולפעמים על הדרך, אם יש לזכר האילנית מצב רוח רומנטי, הוא גם יקרקר בקול למרחקים כל הלילה כדי לנסות להרשים את הנקבות בסביבה, בלי צורך להשתמש במערכת הגברה וקריוקי או לחשוש משכנים שרוצים לישון בשקט בלילות.

אוח עיטי

אוח בכל הכוח. האוחים הם דורסי הלילה הגדולים ביותר בישראל. הגוזלים שלהם נראים במבט ראשון כמו בובה שמנמנה ושעירה שאפשר להתכרבל איתה בנחת במיטה ביום חורף חם, אבל מדובר במכונת ציד אימתנית ומופלאה. 

(צילום: עזרא חדד)

(צילום: עזרא חדד)

בעזרת כנפיים עצומות, תעופה חשאית, רגליים חזקות כמו שחקן כדורגל בליגה הספרדית וטופרים חדים שיכולים לאוורר את רוח החיים כמעט מכל חיה שנקרית בדרכם, הם דורסים וטורפים עורבים, עופות דורסים ביניהם ינשופי עצים, תנשמות ובזים מצויים, ואל תתפלאו לראות אותם מנסים את מזלם בציד עטלפי פירות.

(צילום: עזרא חדד)

אפעה מגוון

אולי זה נשמע כמו גוון של שידה באיקאה או שם של כלי נשק צה"לי בפיתוח, אבל אחרי הסיקור התקשורתי בימים האחרונים על מיני נחשים ארסיים בישראל, סביר להניח שכבר נתקלתם בשמו. האפעה הוא אחד הנחשים הכי ארסיים ומהירים בישראל, בעלי יכולת הסוואה מעולה בטבע תודות לצבעי גופו המגוונים.

אפעה מגוון באילת (צילום: אבי מאיר)

הנחש ממשפחת הצפעוניים. מגיע לאורך של פחות ממטר, אבל יודע יפה מאוד להזהיר טורפים או עוברי אורח מפני מפגש עם שיני הארס הקטלניות שלו. שפשוף הקשקשים בצידי גופו משמעים רחש חזק הדומה לנשיפה.

סביר להניח שאם הוא יתקל בדרכו באילנית שהספקתם לפגוש קודם לכן, יש סיכוי טוב שהיא תסיים את הלילה בייסורי תופת כקינוח מושלם לארוחת חצות. מבחינת האפעה, חיות קטנות כדוגמת לטאות, מכרסים וציפורי שיר קטנות ואפילו עקרבים הם הזדמנות לארוחה מזינה.

אם אתם עדיין בעסקי הנחשים, המלצת המדור האלטרנטיבית היא להיעזר בכישורי הטיפוס לצמרת של ארבע-קו מובהק. נחש דקיק ותת-ארסי, שתמיד מסתכל אל העתיד קדימה ועל גבו ישנם ארבעה פסים לאורך, שהעניקו לו את שמו. קל להיזכר בו במהלך המשחק, פשוט תדמיינו שמדובר בקו מספר ארבע של אוטובוס שזוחל בפקקים.

אורליה כחולה

בקיץ הולכים לים, אבל הבעיה שגם המדוזות עלו על השילוב המנצח של מים, אוכל וחברים טובים. הקיץ הקרב מזמן אליו אורחות פחות חינניות שיגיעו לבקר ולהפריע למנוחת הרוחצים בחוף הים. במשחק "ארץ עיר" מתבקש לכתוב מדוזה באות מם, אבל כאן יש לכם הזדמנות חגיגית וצורבת במיוחד להפתיע את השותפים שלכם למשחק עם אחד ממיני המדוזות שיציפו את חופי הארץ בשבועות הקרובים ולהותיר אותם כחולים מתדהמה.

אורליה כחולה (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

אשף מצוי

אחד מעטלפי החרקים הגדולים והנפוצים בישראל, שלא רק יודע להתעופף במהירות ולגובה רב, אלא גם מתמחה בהליכה על הקרקע. רק תנו לו לצוד עשים וחרקים יחד עם חבריו בלהקה ויש לכם עטלף שבע ומרוצה.

(צילום: עזרא חדד)

בישראל ישנם 32 מינים של עטלפי חרקים ובקיץ הזה, אם תביטו היטב לשמיים לקראת שקיעה ובחשיכה, אולי תוכלו לראות את האשף ושאר חבריו העטלפים  משמידים לטובת הציבור עשרות אלפי חרקים בחינם, והם אפילו לא יבקשו טיפ בסוף.

ברווז, בבון, ברבור, בז, בולבול, ברבוניה, בורי, ברקודה, בקלה, בואש

בלוגה

בזבוז הלבנון

ברדלס

בלוגה

לוויתן הבלוגה מוגדר בסכנת הכחדה בטבע. הוא נחשב ליונק ימי חכם ובעל יכולת הפקת הבעות פנים וצלילים מיוחדים, המעניקים לו את התואר "קנרית הים". לוויתן בלוגה ממוצע עשוי להגיע לאורך של כחמישה מטרים והנקבות בדרך כלל קטנות יותר מהזכרים.

לוויתן בלוגה פוער את הלסת שלו בים הלבן ברוסיה. (צילום: WWF-Canon)

הם ניזונים בעיקר מדגים, חסילונים, סרטנים ומצויים גם במים רדודים ועמוקים. בטבע חיים לוויתני הבלוגה עד כ-35 שנה. התקשורת בין לוויתני הבלוגה עשירה בחריקות, שריקות וצווחות שונות ומאפשרת להם למצוא זה את זה וכן לחפש מזון.

בזבוז לבנון

אחד התיירים היחידים שמגיעים בתעופה ישירה מלבנון וסוריה אל ישראל, בלי צורך בדרכון דיפלומטי. ציפור השיר הקטנה, בזבוז הלבנון, תגרוף עבורכם את מירב הנקודות במשחק בעיקר נוכח העובדה שלמעט חובבי ציפורים בישראל, לא הרבה יודעים על קיומה.

(צילום: מידד גורן)

בזבוז הלבנון נחשב לקרוב המשפחה של הקנרית, חובב זרעים, מקנן לא רק בסוריה ולבנון, אלא גם בירדן וישראל במיוחד באזורים גבוהים מעל פני הים. הר החרמון הוא מקום חביב על הבזבוזים. למרבה הצער, הוא מצוי בסכנת הכחדה עקב פגיעה באזורי המחייה שלו.

(צילום: מידד גורן)

ברדלס

רוב הסיכויים שכולם מכירים את הברדלס בשמו הלועזי, הצ'יטה, לכן דווקא התחכמות עם השם העברי עשויה לסייע לכם במשחק. הברדלס הוא היונק היבשתי המהיר בעולם, מתמחה בציד טרפו תוך כדי ריצה.

ברדלס (צ'יטה) צעיר, מתקרב בסקרנות למצלמה במסאי מארה, קניה (צילום: WWF)

אחד מנציגי משפחת החתוליים המפורסמים בעולם, מסוגל להגיע למהירות של עד 112 קמ"ש, אך מסוגל לרוץ לטווחים קצרים של עד 600 מטר בלבד. בעבר הוא היה נפוץ גם בישראל, אבל נכחד לחלוטין מהטבע עקב ציד פראי. באיגוד השימור העולמי (IUCN) מוערכת האוכלוסיה הכללית של הברדלסים הבוגרים ב-7,500 פרטים בלבד ולכל היותר בכ-10 אלף פרטים

כיום יש כחמישה תתי-מינים של ברדלסים המצויים בעיקר ביבשת אפריקה, אם כי נותרו אוכלוסיות זעומות גם באזור איראן ופקיסטן. המין נחשב לפגיע במיוחד כתוצאה מאובדן שטחי מחייה, התמעטות בטרף טבעי, ציד בלתי חוקי להשגת פרוותם הייחודית ואף נקמה על טריפת עדרי בקר וצאן. בשל כך ישנה להתרבות של הברדלסים בתוך המשפחה וקרבה גנטית בין ההורים, מה שמוביל לעלייה בתמותת הגורים.

ג'ירף, גמל, ג'מוס, גנו, גירית, גורילה, גמל שלמה, גחלילית

גיבון

גמבוזיה

גבתון

גיטרן

גרמפוס אפור

גיבון

הגיבונים הם קופי אדם בגודל בינוני עם זרועות ארוכות כמו של שחקני כדורסל. הם נפוצים ביערות בדרום מזרח אסיה, שם מבלים את מרבית זמנם על עצים בגובה רב ונחשבים לאקרובטים המיומנים בזינוק בין העצים הגבוהים בעזרת זרועותיהם הארוכות ויכולת הקפיצה המרשימה.

גיבונים מצוייצים לבני לחיים בוויטנאם (צילום: Terry Whittaker)

בטבע הם מצויים בסכנת הכחדה עקב ציד ואובדן שטחי מחייה לטובת חקלאות ומגורים.הרבייה של קופי גיבון. אחד המאפיינים של הגיבונים הוא השירה הקולנית בין הזכר לנקבה.

גמבוזיה

שונאים יתושים? יופי. גם אנחנו. הכירו את הדגים שישמחו לטרוף את זחלי היתושים לפני שהם יתפתחו לצבא עוקצני וטורדני. לא מדובר בדגים מקומיים, אלא בדגים קטנים שמיובאים מחו"ל לישראל מארצות הברית מזה עשרות שנים לא רק לגידול פרטי בבריכות נוי, אלא בעיקר כי הם משמשים מדבירי יתושים מעולים באופן טבעי ומסייעים להילחם במלריה. הדגים נפוצים מאוד במקווי מים ברחבי הארץ.

גבּתון

ציפור שיר קטנה שמצויה גם בישראל. חלק ממיני הגבתונים נודדים דרך ישראל, חלקם נחשבים למבקרים נדירים במיוחד. הגבתון זכה לשמו תודות לגבנון קטנטן על המקור שלו. הוא נוהג לחפש את מזונו על הקרקע ונוהג להסתתר בצמחייה בשעת סכנה/

גבתון עפרוני בצרעה (צילום: מיכה מנדל)

גבתון בנגב (צילום: שרגא אלון)

גיטרן

דג גיטרן מובהק, ממשפחת הגיטרניים (common guitarfish), מצויים בשפע בים התיכון ונלכדים פעמים רבות על ידי דייגים בחופי הארץ. הדגים ניזונים מחסרי חוליות ימיים ודגים קטנים ומגיעים לאורך של עד כמטר וחצי. אם תביטו בו מספר שניות, תוכלו לראות שיש לו דמיון רב לגיטרה חשמלית.

גרמפוס אפור

דולפיני גרמפוס אפור (Grampus griseus) הם יונקים ימיים בעלי ראש עגול וללא חרטום ובעלי גוון אפור. מגיעים לאורך של 3-4 מטרים ולמשקל של עד 500 קילוגרם ונחשבים לגדולים במיוחד מבין מיני הדולפינים. 

דבורה, דוכיפת, דבור, דב, דביבון, דב נמלים, דולפין, דורבן, דג זהב, דניס, דרור, דררה, דיונון

דלק

דיק-דיק

דאה שחורת כתף

דנאית תפוח סדום 

דלק

לא מדובר בדלק שמאכילים את הרכבים הרעבים, אלא בדָלָק (foina Martes),  טורף קטן ממשפחת הסמוריים, בעל גוף ארוך וגמיש, מכוסה בפרווה בגוון חום בהיר וכתם לבן מרשים בחלקו העליון של הגוף.

(צילום: ירון ברנר)

הוא מצוייד בזנב שעיר באורך של כ-20 ס"מ וטופרים חדים. לדלקים יש יכולת מצויינת בכל הנוגע לטיפוס וקפיצה על סלעים ובמיוחד על ענפי עצים.

בתור טורף, הוא ניזון בטבע בעיקר ממכרסמים קטנים, ביניהם היערונים. חומס ביצי ציפורים מקנים ואף צד ציפורים, זוחלים וגם חרקים. בטבע נוהגים הדלקים להקים קן מרופד בנקיקי סלעים ועצים חלולים. כמו כן, ידוע כי הדלקים ניזונים גם מפירות בטבע. בישראל נפוצים הדלקים מאזור החרמון עד לכרמל, הרי יהודה, מישור החוף ועד לאזורים הגובלים במדבר בדרום. 

דיק-דיק

אחת האנטילופות הקטנות בעולם המצויות באפריקה. שוקלת כמו כלב קטן. מצויידת בחוטם דק וארוך. הזכרים מתגאים בצמד קרניים ארוכות. הדיקדיקים זקוקים למזון צמחי בכמויות גדולות, וכשהם לא מסתתרים בצמחייה מחשש לטורפים, הם חיים יחד בזוגות.

דאה שחורת כתף

עוף דורס יום קטן, בגודל של בז, שהגיע לביקורים מעטים בישראל בשנים האחרונות. לאחרונה, במקום להקים בית באפריקה ואסיה, מספר נציגים שלו החליטו להיענות לשיעורי הריבית הנמוכה במשק והקימו משפחות לתפארת באגמון החולה, באזור פ"ת וביבנאל. אחד הדברים המהפנטים בדאה הוא הצבע הלבן של נוצותיה בשילוב של עיניים אדומות.

דנאית הדורה

דנאית תפוח סדום / דנאית הדורה, אחד ממיני הפרפרים ממשפחת הדנאייתיים היפים בישראל. הפרפר נודד לארץ מאפריקה ואסיה. אל תתנו למראה המרהיב של הכנפיים להטעות אתכם - מדובר בצבעי אזהרה לטורפים כי הוא רעיל.

דנאית הדורה באיזור הצפון (צילום: נתן אדלשטיין)

היפופוטם 

הידרורגה נמרית

הידרורגה נמרית. שם מעט מסובך לכלב ים נמרי גדול, אבל יעשה את העבודה. זהו אחד אחד הטורפים הגדולים והזריזים באיזור אנטארקטיקה, ההידרורגה ניזונה בעיקר מפינגווינים ומגיעה לאורך של כארבעה מטר, היא מצויידת בשיניים חדות שמסייעות לה לבתר את הפינגווינים בקלות, למרות אורכה ומשקלה הרב, במים היא נחשבת לשחיינית גמישה ומסוכנת.

(צילום: Amos Nachum / The APA Awards 2012)

ולבי, וומבט וכמובן - וירוס המיתולוגי שעדיין נתון במחלוקת מדעית בקרב משתתפי המשחק.

ורדית סיני

ווֹנטסִירה של דארל

ויקוניה

ורדית סיני

הוורדית היא אחת הציפורים הכי ורודות שיש לנו בישראל. היא שורדת באזורי מדבר יהודה, בנגב ובהרי אילת. מי שנתקל בה בטבע, מתאהב.

זכר ורדית סיני באילת (צילום: אבי מאיר) 

ווֹנטסִירה של דארל

הכירו את הווֹנטסִירה של דארל (Durrell’s vontsira), טורף שעיר, בגודל של חתול, דומה לנמייה ועם שיניים חדות להפליא. הוונטסירה התגלתה לראשונה למדע במדגסקר ב-2010, לאחר שנלכדה לראשונה בביצות מדגסקר על ידי חוקרי קרן השימור של ג'ראל דראל.

הטורף הקטן בעל פרווה חומה ועבה, חי רק באי מדגסקר. עד לגילוי בשנת 2010 נצפו ונלכדו שני פרטים בלבד בטבע, ששוחררו לאחר בדיקות קצרות בחזרה לטבע. הזואולוגית, פאולה ג'נקינס, חוקרת במוזיאון הטבע בבריטניה, הסבירה ל-ynet כי מעט מאוד ידוע על החיה המסתורית. "וונטסירת דארל היא מאוד נדירה וכל המידע שיש לנו מקורו בשני הפרטים שנלכדו, צולמו ונבדקו בחופזה לפני ששוחררו, ומחיה שמתה אך שומרה בקפדנות במוזיאון לטובת מחקר עתידי". 

ויקוניה

גמל חביב מדרום אמריקה, שמככב בתקופה האחרונה בסרטים ביוטיוב לאחר שיורק על מטיילים בהרי האנדים. הוויקוניה, קרובת משפחה של הלאמה, כמעט נכחדה מהטבע עקב ציד המוני, אך בשנים האחרונות מתאוששת בהדרגה ומספרן מוערך בטבע בכמה מאות אלפי פרטים. עוד על גמלים של העולם החדש 

(צילום: תמר רביב, גן חיות תנ"כי ירושלים)

בשבוע הבא - בעלי חיים באותיות ז' עד מ'. יש לכם הצעות לשמות נוספים של בעלי חיים? שתפו אותנו בתגובות

• תודה לצלמים: עזרא חדד, עמוס נחום, מידד גורן, לירון זיו ותמר רביב, לצלמי האגודה הישראלית לצילום טבע: אבי מאיר, ארז אברהם, מיכה מנדל, שרגא אלון ונתן אדלשטיין