העליון בחן: רשלנות רופאים הובילה לנכות?
ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב דחה תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים לילד, שנולד עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי. ההורים ערערו לעליון, המדינה ערערה בדרישה לקבל הוצאות משפט. מה נפסק?
אישה שהייתה בשבוע ה-31 להריונה, אושפזה במרכז הרפואי "שיבא" בתל-השומר, בעקבות תלונות על כאבי בטן. בבדיקה נמצא כי מצבה טוב, והיא קיבלה טיפול לשיכוך כאבים.
בפעמים קודמות שאושפזה במצב דומה, נמצא כי היא סובלת מדלקת במעיים. בכל המקרים אושפזה ושוחררה כעבור יום, כשמצב העובר תקין. אלא שבפעם האחרונה כאבי הבטן התחזקו, ותורן הלילה מצא כי היא כורעת ללדת.
בהתייעצות עם הרופא הבכיר, הוחלט על לידה רגילה. אלא שהתינוק נולד במצב כללי ירוד ונזקק להחייאה, ולאחר הלידה הונשם במשך שלושה ימים ואושפז במחלקת פגים למשך כחודש. מגיל 13 חודשים, התינוק החל לסבול מהתקפים אפילפטיים, פרכוסים ומחלות נשימתיות. בהמשך התברר כי הוא סובל משיתוק מוחין ספסטי (עווית של השרירים) בארבעת הגפיים ומפיגור שכלי עמוק.
קרוב ל-10 שנים לאחר הלידה, ההורים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בטענה שהצוות הרפואי התרשל בעת הטיפול בבנם. הם טענו, כי הלידה בוצעה על-ידי רופאים חסרי מומחיות מתאימה, וכי בזמן הלידה התרחשו ליקויים שונים - החל מהיעדרו של רופא ילדים מומחה וכלה באי מתן סטרואידים לאם לזירוז בשלות ריאות העובר, כפי שהיה מקובל באותה עת.
לטענתם, הצוות הרפואי גם ביצע בתיק הלידה רישומים סותרים, חסרים ומטעים, שיצרו בלבול. שופט המחוזי דחה את התביעה, אך עקב מצב ההורים והקשיים שעומדים בפניהם, פסק כי לא יחויבו לשאת בהוצאות המשפט של המדינה.
בעקבות החלטה זו, גם ההורים וגם המדינה הגישו ערעור לבית המשפט העליון. ההורים ערערו על קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של המחוזי, והמדינה ערערה על כך שלא נפסקו לטובתה הוצאות.
בערעור ההורים טענו כי ביצוע ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק שנגרם לתינוק. הם חזרו על טענתם כי הסיבה למצבו הבריאותי של בנם נעוצה ברשלנות הצוות הרפואי, וביקשו לחייב את בית החולים לפצותם.
המדינה טענה שההורים לא הוכיחו כל רשלנות, או קשר סיבתי בין נזקי בנם להליך הלידה. עוד נטען כי הקביעה שלא לחייב את ההורים בהוצאות שגויה. זאת מכיוון שפסיקה התעלמה מסכום התביעה הגבוה, ומהטרחה הרבה שנגרמה למדינה באיתור החומר הרפואי והעדויות הרבות שנדרשו להדיפת התביעה.
קביעות המחוזי סבירות והגיוניות
שופטי בית המשפט העליון - מרים נאור, חנן מלצר ואורי שהם - דחו את ערעור ההורים. זאת, משום שגם הם מצאו שהם לא הוכיחו את הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התינוק לרשלנות רפואית.
השופט שהם קבע כי אין להתערב בפסק הדין של המחוזי, שכלל התייחסות מפורטת ומקיפה למכלול העדויות והראיות שהונחו בפניו, קביעותיו מעוגנות בהן היטב ועומדות במבחני ההיגיון והסבירות. הוא הדגיש כי העובדה שהאם אושפזה מספר פעמים בעקבות כאבי בטן, ואובחנה כסובלת מדלקת במערכת העיכול, היא בעלת משמעות רבה למצב התינוק בלידתו.
באשר לערעור המדינה, שופטי העליון קבעו כי אחד מהשיקולים של ביהמ"ש בעת פסיקת הוצאות, הוא השיקול האנושי. התחשבות במצבם הקשה של ההורים היא שהנחתה את המחוזי, ואין מקום להתערב בשיקולים אלה.
עם זאת, בעבור הערעור לעליון ההורים נדרשו לשלם למדינה 30 אלף שקל בעבור הוצאות ושכר טרחת עו"ד. זאת, בניגוד לדעת המיעוט של השופט מלצר, שסבר כי היה ראוי לפטור את ההורים מהוצאות משפט גם בערעור.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
