פייסבוק חושפת: מידע שהעברנו לרשויות

מי רוצה את המידע ומי מקבל אותו? פייסבוק משיבה. הרשת החברתית הגדולה בעולם הולכת בעקבות גוגל ולראשונה מפרסמת דו"ח שקיפות - כמה בקשות היא קיבלה מרשויות ממשלתיות לגבי מידע על גולשים סביב העולם ולכמה היא נענתה בחצי הראשון של 2013. הפרסום נעשה, על רקע פרשת סנאודן – בה נחשף כי רשויות אמריקניות הכריחו חברות כמו מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק לחשוף נתונים על משתמשים ללא ידיעתם בשנת 2012. אלא שבדו"ח השקיפות מדובר על צווים ובקשות רגילים ולא צווים סודיים.

>>לדוח השקיפות המלא של פייסבוק 

על פי המידע ארה"ב הברית ביקשה בין 11 אלף בקשות ל-12 אלף, לגבי 20 עד 21 אלף משתמשים. 79 אחוז מהבקשות נענו. בשאר המדינות – המספרים קטנים בהרבה: אנגליה עם 1,975 (68% הענות, ורוסיה עם בקשה אחת לדוגמה. ישראל עם 113 בקשות לגבי 132 משתמשים. שיעור ההענות: 50%.

מדינה, בקשות, משתמשים, אחוז הענות. הנתונים בטבלה

הרוב המכריע של הבקשות, כך טוענים בפייסבוק, קשורות לפלילים – מקרי שוד או חטיפה. ברבים מהמקרים, הרשויות מחפשות מידע בסיסי כמו שמות. בקשות אחרות כוללות כתובת IP, זמני התחברות לרשת ותוכן ממשי מהחשבון. "יש לנו קווים מחמירים מאוד כדי להתמודד עם בקשות הרשויות, אומרים בחברה – ומפרטים בלינק באופן כללי לגבי העולם וארה"ב". פייסבוק טוענת שהיא בוחנת כל בקשה ונאבקת בלא מוצדקות מהן ושהבקשות ניצבות מול רף גבוה שנדרש כדי להגן על המידע של משתמששי פייסבוק. עוד מצוין כי מידע שנחשף יכול להיות גם רק שם וכדומה.

"שקיפות ואמון הם ערכים חשובים של פייסבוק. אנחנו עושים את מירב המאמצים לגלם אותם בכל האספקטים של השירותים שלנו – כולל הגישה שלנו בתגובה לבקשות מידע מממשלות", אומרים בפייסבוק מוסיפים שהם היו רוצים שאלו שמשתמשים בשירותים שלהם יבינו שהבקשות קיימות ואת טבען – וגם את הטיפול בהן.

חשופים בארה"ב

מעיון בנתונים נראה חוסר פרופורציה קיצוני בין הבקשות של ארה"ב ושאר העולם. יורם הכהן, אסטרטג פרטיות ואבטחת סייבר, לשעבר ראש הרשות לטכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), מכיר את הנושא מקרוב. הוא מסביר: "ישנו חוסר סימטריה בין רשויות אמריקניות לשאר העולם כי יש להם ערוץ הרבה יותר קל. זה כמו שבישראל יהיה יותר פשוט לקבל מידע מחברה ישראלית למשטרה המקומית מאשר למדינה אחרת שתבקש אותו".

המחשה של העניין ניתן לראות בדרך העבודה מול חברות עולמיות. הכהן מספר על הליך איטי ומסורבל, שבדרך כלל פחות משתלם לרשויות אכיפת החוק מדרכים אחרות: ההליך עובר דרך עזרה חקירתית בין מדינות - כאשר מערכת המשפט הישראלית פונה לזו האמריקנית על פי הסכמים קיימים. משם, המערכת האמריקנית מגישה את הבקשה לפייסבוק שתבחן אותה. נניח - אם משטרת ישראל מבקש מידע לגבי רשימת החברים של חשוד ישראלי - פייסבוק עשוייה לבדוק האם בכלל הוא התחבר מאיי.פי ישראלי וכדומה. 

"גם הפושעים יודעים את זה", אומר הכהן ונותן כדוגמה את פרשת האגרון, (שבעצם פוצחה ברמו"ט): הדוא"ל בו נעשה שימוש היה ג'ימייל ולא דרך ישראל, כך שתפיסת המידע הופכת להליך בינלאומי ולא פנייה לבית משפט ישראלי. הכהן מציין שעם צילומי הסטריט וויו של גוגל, נעשתה בדיקה שניתן לעבוד מול משרדי גוגל בארץ.