תקלה ב-GPS: הצצה לציפורים הנדירות שהגיעו לישראל בטעות
ישראל מהווה מקור משיכה מסתורי להמוני "תיירים" מזדמנים נדירים ופחות נדירים, אולי יותר מכל מדינה הגובלת בה. מדובר בעופות שמגיעים אלינו בזמנים לא קבועים ולא צפויים כשהם חורגים מאזור תפוצת הקינון או פונדקי החורף אליהם רגילים להגיע. טעות בניווט, חוסר נסיון בנדידה ואפילו מזג אוויר קשה הביא אותם במזל אלינו. בואו להכיר אותם
ישראל מהווה מקור משיכה מסתורי להמוני "תיירים" מזדמנים נדירים ופחות נדירים, אולי יותר מכל מדינה הגובלת בה. נכתב כבר על מיני עופות נודדים, חורפים, מקייצים ורק מעט על תעלומת המינים המזדמנים המהווים באופן מפתיע למעלה מרבע מסך המינים של ישראל הקטנה. קבוצה זו עשויה להזדמן בהפתעה בכל אחת מעונות השנה, אך עיקרם המכריע בשלהי עונות המעבר.
עופות מזדמנים (vagrant birds) הם עופות שמגיעים אלינו בזמנים לא קבועים ולא צפויים כשהם חורגים מאזור תפוצת הקינון שלהם או פונדקי החורף אליהם רגילים להגיע, או מציר הנדידה הקבוע שלהם. לרוב יהיו אלו פרטים צעירים ולא מנוסים בנדידתם או כאלו שסופה ותנאי מזג אוויר קשים הביאו אותם במזל אלינו.
לעיתים קרובות מדובר כנראה על טעות בניווט מסיבות שונות ובמיוחד מסופות ועננים כבדים (גם משיבוש הקליטה המגנטית במוחם, אך ייתכן גם בשל שינויים משמעותיים באוכלוסייתם, מקורות המזון והרס מסיבי של בית-גידולם).
דוגמא למין שתפוצתו קשורה לרוב בשינויים במקורות המזון הוא זרזיר הארבה המופיע בלהקות קטנות בהתאמה להתקדמותו של מזונו העיקרי, הם נחילי הארבה בציר התפשטותם, לרוב לאורך השבר הסורי-אפריקאי. דוגמא אחרת למין המזדמן אלינו כשמתרחשים שינויים קיצוניים במזג אוויר בצפון אירופה הם הברבורים למיניהם.
טעו בניווט והגיעו לישראל
מסתבר כי, אחד מתוך ארבע מיני עופות בישראל הוא בחזקת מין מזדמן, דהיינו יותר מ-130 מינים, אשר מגיעים אלינו על פי רוב רק לעתים נדירות. מוצאם של מרבית העופות המזדמנים בעיקר מצפון אפריקה, אירופה, וצפון מערב אסיה, אך הופעתם דינמית ומשתנה כל אימת שמספר הצפרים המושבעים גדל והולך וכן תדירות התצפיות האיכותיות.
מין מזדמן הפך לשם נרדף לנדיר במקרים רבים, אך חשוב לזכור שהסיכוי לראות ציפור מזדמנת נדירה מאוד בישראל, עדיין גדול יותר עשרות מונים מאשר לגלות יונק, זוחל או דו-חי נדיר מאוד ולו בגלל שפע הרב יותר של מיני עופות, יכולת הניידות הגבוה שלהם (תעופה) והיותם פעילים ביום, בשעות שקל יותר לצפות בהם.
ברבור שר בהמראה. צילם: ערן גיסיס
עובדות אלו כמובן לא מפחיתות כהוא זה מההתרגשות בגילוי למשל של נציגים של מחלקות אחרות כמו במקרה של שרף עין גדי, מין נחש שהיה חדש למדע ונתגלה בשנות השמונים, וכן של דו-חי המכונה עגולשון שחור-גחון, ש"התעורר" (בווריאנט הפוסילי שלו) זה לאחרונה לחיים, אחרי שיובל שנים לא נצפה ונחשב כמין נכחד.
ישראל הקטנטנה (ששטחה לא עולה על 21,000 קמ"ר) היא ללא ספק אחת מהמדינות העשירות ביותר במינים מזדמנים ונדירים ולא רק בנודדים סדירים. מגוון המינים ובכלל זה המזדמנים הוא בחזקת נגזרת של כמה דברים, האחד, ריבוי יחסית של מתעניינים "מכורים" לנושא, ייחודה הזואוגיאוגרפי בין שלוש יבשות, גודלה היחסי הקטן המקל על חיפוש נדירים, מגוון הנופי המושך מינים רבים בעונות מסוימות, היותה פרוזדור חשוב למינים נודדים בדרכם מאירואסיה לאפריקה וחזרה, והיותה גם בגבול עם המחסום המדברי ועמק השבר סורי-אפריקאי.
החיבור היבשתי לאירופה ואסיה דרך מדינות המזרח התיכון, חופי הים התיכון וחופי הים האדום באילת מהווים נקודות גישה ומעבר אפשרי למינים מזדמנים לא מעטים מאזורים מרוחקים ושונים בנסיבות מיוחדות.
הפתעות בכל הארץ - מצפון ועד דרום
רוב המינים המזדמנים אשר מקורם באפריקה וארצות ערב, נצפו באילת וסביבתה (בשל קרבתה לאפריקה, ים סוף ולמפרץ ההודי) ואילו מינים צפון מערב אסייתיים, צפון אירופיים וסיביר נצפו בצפון הארץ, כמו בחרמון האלפיני , הגולן ועמק החולה. אין כמובן להתבלבל עם תתי-מין ומופעי כלאיים בקרב מינים שונים, שלא נזכרו כאן כלל.
מקורם של אחוז ניכר מציפורי השיר, החופמאים ועופות מים נוספים, הוא לרוב באזורי הטייגה והטונדרה של סיביר או אגמי צפון אירופה. מרביתם של נציגי קבוצה זו (למשל ברבור שר, שחיינית צרת-מקור וורדית אירופית) נצפים בעיקר בעמק החולה, מאגרי הגליל והעמקים הצפוניים וכן בבריכות הדגים בחוף הכרמל, עמק בית-שאן וכמובן באילת.
ברבורי שר
שחיינית צרת מקור
מבין ציפורי-שיר הסיביריים החורפים כרגיל בדרום-מזרח אסיה נמצאו לעיתים פרטים נודדים הפוך במסלולם כמו לצפון מערב אירופה כדוגמת אנגליה (זוהי נדידה הפוכה בשל שיבוש מערכות הניווט המגנטיות במוחן או מוטציה גנטית) או שוטטות אקראית לישראל כמו במקרה של קיכלי חום-כנף הנדיר, שנתגלה ב-1982 על ידי גן לוין בשדה בוקר.
ידוע מסקרים כי בבית גידול עשיר המורכב מפסיפס של נופים, יש מגוון מיני עופות גדול יותר. נראה כי נופים מגוונים המורכבים מבתי-גידול לחים, חורשות, מטעים ואזורים סלעיים במרחקים קצרים אחד מהשני, מהווים אתרים אידיאלים להופעתם של מינים נודדים, חורפים ומזדמנים, אך לדידם של האחרונים נראה כי העדפתם היא גם בקרבה לגבולות תפוצת המין ובעיקר אזורים כמו אילת, צפון מערב הנגב, החרמון והגולן ובהעדפה יתירה לסביבות לחות עשירות במגוון מזון זמין.
לימוני בשטח
הנחליאלי הלימוני שמקורו בצפון ומרכז אסיה, הפך זה מכבר למזדמן לא נדיר ונחשב עדיין לאטרקציה בחורף באזורים ספורים בישראל. לא תמיד ניתן להגדיר בבירור את מסעו של מין זה או אחר לאזורנו כסטייה אקראית ואכן יש היגיון בהנחה שציפורים רבות עשויות להיות הרפתקניות ומחפשות במקרים רבים אתגרים חדשים ומקורות מזון זמינים בבתי-גידול חדשים ותכונה זו לא נחלתו הבלעדית של האדם הסקרן.
אמנם לא תמיד המזדמנים הם בחזקת טועים, אלא עשוי להיות נגזרת של בחירה אינסטינקטיבית או אולי כתגובה על-חושית לתנאים מיוחדים שנוצרו בציר הנדידה שלהם או במצבם הגופני, אך ככל הנראה לא נדע לעולם את הסיבות האמיתיות בחלק גדול מהמקרים לגבי מינים רבים ועלומים. בכל מקרה, הסיכוי לשרוד על טעות או החלטה גורלית מסוג זה היא עלולה להיות הרת אסון לציפורים אלו, אך אין כמעט נתוני טיבוע של לכידות חוזרות של מינים שהזדמנו באורח נדיר מאוד אלינו כדי לשפוך יותר אור על הסוגיה.
עלווית הרים, שנתגלתה עד עתה כשש פעמים, מקננת כרגיל במזרח אירופה ומבלה כרגיל את החורף בהודו ואילו בשל סיבות כלשהן מצאה עצמה בישראל, רחוק מציר הנדידה המקורי שלה וכשלפני שנתיים נתגלתה בצד המערבי של ישראל כמו באשדוד על ידי אלי חביב ויואב פרלמן, זו הייתה כמובן הפתעה מיוחדת לאזור זה.
קבוצה אחרת של מזדמנים הם עופות ממוצא אפריקאי המשוטטים לאורך הנילוס צפונה ומגיעים גם לישראל לעיתים רחוקות. כאלה הם, למשל החסידן הוורוד, אשר הזדמן לפני כחודשיים לעמק חרוד וזאת לאחר שלא נצפה למעלה מ-16 שנה בישראל, החסידן היה מעורב עם חסידות לבנות ונצפתה על ידי י. קורן ועירד סולניק במקומות שונים.
מקבוצה זו ראוי גם להזכיר את המרבו, מין נוסף של חסידה אפריקאית ענקית שהזדמנה בשנות החמישים וניזונה גם מנבלות וכן את אנפת גוליית – ענקית של ממש כפי שמעיד שמה אשר הזדמנה מספר פעמים לאזורים שונים בישראל.
קבוצה אחרת של מזדמנים מקורם ביבשת אסיה ותוואי נדידתם עובר לרוב ממזרח לישראל וירדן, אך בשל סטייה נדירה ניתן לצפות בפרט בודד או בודדים המתגלים באורח נדיר לאורך השבר סורי אפריקאי ואילת.
כאלה הם הפפיון הזיתי (הנוהג להתערבב לרוב עם פפיוני שדות שכיחים), וגיבתון לבן הגרון שנצפה בעיקר בהרי אילת ושדה בוקר על ידי עוז חורין, ג'יימס סמית ואייל שוחט. מבין המינים האסייתיים שנצפו באילת, ניתן לציין את החוורנית האפורה , את הקווית אדומת משקפיים, אשר נפוצה במפרץ הפרסי והזדמנה פעמים בודדות לאילת (נתגלתה על ידי ג'ימס סמית) וכן את ברווז הקרח הנאה הנדיר בהרי ההימליה המושלגים, שנצפה על ידי אמיר בן דב, עוז חורין והדורם שיריחי.
ישנם מזדמנים ששכיחותם בציר הזמן עולה כנגזרת להתפשטותם, וחייבים להודות גם כן בזכות המזל ומספר גדול של תצפיות של צפרים מיומנים במרחב ובעיתוי, כך למשל היחמרייה השחורה, הפעילה בסוואנות היבשות של אפריקה ובארצות המפרץ הפרסי, שנתה זה מכבר את הסטטוס שלה והפכה למזדמנת נדירה וממשיכה אף להתפשט ועשויה אף לקנן בקרבת העיר אילת.
ישנם מינים מזדמנים שהם לא נדירים ומופיעים אמנם פעם בכמה שנים, אך בלהקות ובאזורים רבים כמו במקרים של הקיכלי אפור והחורפי. ייתכן ותופעה זו קשורה לשינויים בגידול אוכלוסיותיהם או בשינויים בזמינות המזון בבית-גידולם.
המזדמנים הנדירים ביותר הם גם נחלתם של נציגים מיבשת אמריקה הרחוקה למדיי ומן ההיגיון ניתן לקבוע כי הגיעו לאירופה כטרמפיסטים על אניות מסע טרנסאטלנטיות, לרוב מדובר בעופות מותשים מהסטייה במסעם ומצאו להם מקום מנוחה מתבקש על ספינה מזדמנת, לפחות בחלק מהדרך.
ישנם גם מינים שחוצים דרך קבע את מיצר ברינג בין אלסקה לסיביר ועבורם אין למעשה גבול אלא המשך רציף של נופים דומים. מבין קבוצה זו ראוי לציין את השחף אפור הזנב, ביצנית צהובת-רגל וחופזי אמריקאי. אין להתבלבל עם מינים אמריקאים שהובאו לפינות חי כדוגמת הברווז האמריקאי.
מבין המינים המזדמנים יש גם שהחליטו במפתיע לקנן באורח אקראי בישראל. מתוכם ראוי להזכיר את הפורפיריה הכחולה שתועדה בינתיים כמקננת בשלושה אתרים שונים בישראל (הפכה בינתיים ליציבה נדירה באגם ירוחם) וצלוב-המקור הניזון מזרעי האצטרובלים (שקינן בחורשות מחטניים בעיקר בכרמל וירושלים).
אי אפשר שלא לדבר על מינים שקיננו בעבר בישראל והפכו בינתיים למינים מזדמנים ומשוטטים, כך ניתן להזכיר את העוזניה השחורה, המרשימה ביפעת הדר תעופתה וכן את העיט השחור הנועז, שקיננו שניהם במצוקי הנחלים בצפון, כמו במקרה של זה האחרון בנחל דישון שבגליל בימיו הנועזים של הכומר והחוקר הבריטי - הנרי בייקר טריסטרם, לפני כמאה וארבעים שנה.
בין המזדמנים יש המופיעים כפרטים בודדים או בלהקות וישנם כאלו שנשארים מספר שעות או ימים בודדים, מחדשים להם את מצבורי השומן והאנרגיה, מתאוששים ומתכווננים חזרה ליעדן הנכסף מחדש.
רק מעטים מהם נשארים כל הסתיו או החורף עד לנדידת האביב, או אז יגבר היצר הקמאי שוב לנדוד ולהצטרף לבני מינם. מבין המינים שהופיעו כבודדים היה לי העונג וההתלהבות לצפות בנציגים ספורים מהם, לאחר שנתגלו על ידי צפרים אחרים, כך למשל אווז האחו שנתגלה על ידי טוביה קהאן בתשלובת הקישון.
מינים מרשימים כמו צוללנים שחורי-גרון ואדומי-גרון וכן חובה גדולה, נתגלו על ידי צפרים שונים מספר פעמים באתרים שונים בישראל. זאת האחרונה נחשבת אגב, לכבדה בעופות המעופפים בעולם ובת סוגתה החובה הקטנה,
צוללן אדום גרון
מבין המינים הנאים ומעוררי ההתלהבות לצופה הם ללא ספק הברבורים, כך למשל הברבור המצוי (על אף שניתן לצפות בפרטים מתורבתים בפארקים שונים ברחבי ישראל) והברבור השר שהיה לי העונג לצפות בו ליד קיבוץ עמיר בצפון. אגב, אין הברבורים שרים כלל וכלל ואמונה תפלהזו נעוצה במיתוס יווני עתיק כי הברבורים אילמים בכל שלבי חייהם ואילו לפני מותם מפיקים שירה נשגבת שרק מעטים ברי מזל זכו להאזין לה.
ישנם מינים שנצפו בארץ רק פעם אחת בלבד, לדוגמה: אלבטרוס לבן כיפה (נתגלה על ידי אמיר בן-דוב ב-1981 באילת ולמרבה הצער מת מתשישות יתר ונאסף אחר-כך על ידי חיים חובל לאוסף הפוחלצים המיוחד שלו , אשר לאחרונה הועבר לאוניברסיטת ת"א).
מינים נוספים שנצפו אך פעם אחת עד כה הם: חרטומית חדת-זנב מרוסיה הארקטית (נתגלתה על ידי הדורם שיריחי, עוז חורין ואהוד דוברת בזמנים ובאתרים שונים), סנונית אתיופית (נתגלתה על ידי קובי מירום ב-1991 בעמק בית-שאן) ומלכילון לבן הגבות, שנתגלה במרום גולן בשנת 2011 על ידי פרנק מופט וטוביה קאהן, והיה לי גם את ההנאה הצרופה הבלתי נשכחת לצפות במין תזזיתי וזעיר זה יחד עם צפרים ברי- מזל נוספים.
מינים אחרים נצפו לפני שנים רבות ומאז לא נראו עוד, כמו: גזרן הנוהג ל"גזור" את המים במקורו המיוחד על מנת לשלות דגים ונתגלה בתחילת שנות ה-30 באזור תל-אביב. מין נוסף הוא התנינן הנוהג כידוע לשלות ללא חשש טפילים מבין מלתעותיו של התנין וניצוד בעמק הירדן במאה ה- 19 לטובת האוסף העשיר של מוצגים מהמזרח התיכון שבמוזאון הבריטי.
מבין הסתריים המוגדרות כציפורי-שיר קטנות ונחבאות למדיי המאתגרות ללא ספק כל צפר מיומן, ראוי להזכיר כמה כאלה נדירים ביותר שנצפו בישראל, כך למשל סתרי שחור-גרון, שנצפה רק כפעמיים עד כה, על ידי רון הרן ורפי יוליוסבורגר בזמנים שונים באזור בית-שמש וצפון ירושלים.
מין נוסף הוא סתרי צוקים, שנתגלה באזור הארבל ובנימין על ידי עוז חורין, אייל שוחט וניר ספיר וכלה בסתרי ממושקף שנתגלה בעיקר בגולן. אגב, נציגים מסוימים מבין הסתריים מנהלים צורת רבייה נדירה המכונה פוליאנדריה בה הנקבות מתהוללות עם זכרים שונים בעונת הרבייה.
מבין המינים המזדמנים הנדירים מאוד שנצפו עד שלוש פעמים ומהווה כשליש מסך המינים שהזדמנו בשלושת העשורים האחרונים, ראוי להזכיר את החרגולן המנומר, ציצנית (נצפתה בשנות ה-70 בנגב),
קיכלי אפור-חזה, שהגיע אלינו מסיביר הרחוקה ונתגלה בתחנה לחקר ציפורי ירושלים בשנת 2007. מינים מעניינים נוספים הם: תור מזרחי, שנתגלה באזור אילת, אדרית שחורת-כיפה (על ידי רפי יוליוסבורגר) וקטיפנית שחומה שנתגלו במעגן מיכאל וכפר רופין.
ברור הוא שהנתונים יכולים להשתנות ובוודאי תלויים כמובן בגילוי שלהם בפועל וייתכן ומדובר על מספר פרטים גדול יותר שהופיעו בעליל ולא נצפו כלל. ראוי לציין כי מרבית התצפיות הנזכרות במאמר נצפו על ידי צפרים מובילים המשקיעים את מיטב זמנם באיתור ציפורים מזדמנות נדירות ובראש ובראשונה ראוי להזכיר את הדורם שיריחי, מהמשובחים בצפרים בעולם, שזכה יותר מכל צפר בישראל לגלות מזדמנים נדירים ולהוציא מתחת לידו ספר חשוב מאוד על ציפורי ישראל (באנגלית).
בינתיים הספיק לבצע כשבע מסעות מחקר ממומנים לגילוי עופות ותיעודם במקומות המבודדים ביותר בעולם כמו אנטרקטיקה ורק לאחרונה במפגש צפרים שהשתתפתי בו שמענו בשקיקה אחר סיפורים המרתקים. מלבדו ראוי להזכיר גם צפרים מצוינים נוספים כמו אמיר בן-דוב, עוז חורין, ג'יימס סמית, ברק גרנית, יואב פרלמן, ירון בזר, ערן בנקר, טוביה קאהן, עזרא חדד, דן אלון, אייל שוחט, עדי גנץ, אסף מירוז, רמי מזרחי, אבנר רוטשילד, מנחם אדר, רע סגלי, אמיר בלבן, רפי יוליוסבורגר, ניר ספיר, ליאור כסלו, שי אגמון, שחר אלתרמן ועוד רבים אחרים שקצרה היריעה מלהזכירם כאן, לצערי.
"רודף הנדירים" המכונה בעגה הנוכרית טוו'יצ'ר- הם בבירור צפרים מיומנים ומתוארים על ידי רבים כמוזרים ("ווירדים, "בירדים", מה שתרצו), אך ללא ספק מעוררי קנאה בהיותם נלהבים אובססיביים חסרי פשרה במובן החיובי של המילה ובהתמכרותם הכמעט בלתי נשלטת בחיפוש בלתי נלאה של מינים מזדמנים נדירים.
לשם כך מצוידים, מלבד בציוד האופטי המשובח במיוחד הנדרש למשימה הבלשית מסוג זה, גם בתשוקה, סבלנות אין קץ, חושים מפותחים וחדים וכן מצוידים באהבה בלתי מסויגת לעולם הציפורים. אין ספק כי, נושא התחרותיות והשוואת רשימות "הווי" הם בולטים במיוחד בקרב חלק מהברנז'ה המסוגרת משהוא.
גילוי מינים נדירים במיוחד, הוא בוודאי נחלת בודדים המשוגעים לדבר שיודעים היכן להגיע ומתי אך בד בבד מתוך אמונה גם כי הם הולכים בשאיפה ברורה לגלות מינים מזדמנים נדירים. הכרתי צפרים שאפילו טענו בפני כי חלמו כי הולכים לראות מין כזה או אחר ואכן ראוהו בסופו של דבר, כמו בהתגלות אלוהית. תרומתם של הצפרים המושבעים להגברת המודעות לשמירת טבע ציפורים ולידע הנצבר אודות המינים המזדמנים הוא גדול וחשוב לאין ערוך.
ללא ספק, צפרים מובילים מחומשים ביכולת ריכוז מרשימה, ניסיון ומיומנות גדולה בזיהוי סימנים אינדיקטיביים הנוגעים לציפור הנדירה, גם אם הציפור נראתה בחטף וזאת כשהם נסמכים על פרט כזה או אחר, כמו צורת מקור, קולות, גודל, צבעים וצורת תעופה. יתר על כן תרומתם של אלו להגברת המודעות לשמירת טבע ציפורים ולידע הנצבר אודותיהם הוא גדול.
להיות צפר מתקדם של היום קצת שונה מהעבר שהרי הטכנולוגיה השתנתה, לא במה שקשור לאיכות עדשות המשקפת והטלסקופ היוקרתים מהמותגים המובילים בעולם והמחירים המופקעים, אלא גם לרוב חמוש בעדשה טלסקופית ומצלמת רפלקס משובחת וכן מכשיר סלולרי משובח על מנת לשלוח הודעות תצפית בזמן אמת על ציפור נדירה כזאת או אחרת.
מלבד עדכונים און-ליין ב-sms בפורום קבוצתי של צפרים וראוי להזכיר גם את אתר הישראבירדנט, רשת הפייסבוק ופורום תפוז. כלי חשוב נוסף לגילוי ואיתור ציפורים נדירות היא השמעת קולות מוקלטים שלהם באזורים חשודים לנוכחותם, אך בהחלט צריך להיזהר ולהיות ערני להפרעות בשל לחץ הצופים לסכנת ההתגלות של המין המבולבל והתשוש העלול להיטרף על ידי טורף מאיים כמו הנץ וזאת בשל תזזיותו הנרגשת של המין המזדמן.
כתב: ד"ר חיים מויאל, צילם: עוז חורין
הכתבה פורסמה בגליון 215 בירחון "טבע הדברים"
מתנה לגולשי ynet: מנוי ל-4 חודשים ב-29 שקלים לחודש (במקום 39)
לפנייה לכתב/ת 
