במשך שנים נהנתה נעמי אורמן מהחוכמות של הנכדים הקטנים, וכדי שלא תשכח אותן החליטה לרשום את כל האנקדוטות המשעשעות. היא אספה עשרות סיפורים, איגדה אותם ביחד והוציא ספר לו קראה: 'שאלת הדבש – שיחות נפש עם סבתא'.

לאורמן שלושה ילדים ושבעה נכדים וכל אחד מהם זכה לספר שירים משלו. הספר האחרון בסידרה 'שאלת הדבש' מוקדש לבעלה המנוח של נעמי, אלימלך (אלי) אורמן, מוותיקי ופעילי הקהילה בעיר שהלך לעולמו ממחלת הסרטן.

אורמן, ילידת חיפה, נישאה לאלי כשהיתה בת 18 בלבד. השניים היגרו מישראל לקנדה, שם התגוררה משפחת הבעל ושם נולדו שני ילדיהם הבכורים: דליה ובועז. מקץ עשר שנים בקנדה הקפואה החליטו לעבור לקליפורניה. כאן בלוס אנג'לס נולד בן הזקונים שלהם, רועי. בעוד אלי עבד בתחום הנדל"ן, עבדה נעמי בהוראה וביחד הם התגייסו לפעילות בקהילה. אורמן כיהנה כנשיאת בני ברית בחטיבת שלום והיתה נשיאת אורט בוורלי רודיאו. היום היא חברת ועד בבונדס הישראלי, במכון לחקר הסרטן, חברה בויצ"ו, הדסה וארגונים נוספים.

עם שניים מילדיה, דליה ורועי. צילום: אורלי הלוי

למעט פעילותה הקהילתית, אורמן נהנית לשאת ברכות ולכתוב שירים, וכך גם נולדו ספרי השירה שלה. "כל הנכדים שלי לומדים או למדו במסגרות יהודיות, כך שהם קוראים בעברית", מעידה הסבתא הגאה, "ורציתי לתת משהו שישאר להם כמזכרת לכל החיים".

אורמן מספרת על ההשראה לספר: "גיליתי שישנם ילדים שאינם יודעים מאין מגיע החלב ומהיכן התרנגולת. כששואלים את הילדים מהיכן בא החלב, הם אומרים 'מהמקרר', ומהיכן בא העוף? הם אומרים 'מהשניצל'. כשהנכדים שלי נשאלו מהיכן מגיע הדבש, הם העלו כל מיני ספקולציות, כולל דבשת הגמל וכיס הקנגורו, אבל בסוף הגיעו לתשובה הנכונה".

מתוך הספר:

גבריאל ביקשה/לצאת לגינה/לחפש פרפר ששר/ומשפריץ דבש למטה/אמרה אחותה/לא יפה לדבר ככה/פרפרים לא שרים/ודבש אינם משפריצים/ ואריאל הוסיפה לומר/ שהפרפר היה פעם זחל גולם ואינו מסוגל לייצר דבש ולא כלום/ שמע האח ואמר אם כך/ בוא נמשיך לחפש/את יצרן הדבש.