בימים אלה אנו נפרדים מאריאל שרון, ראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל, מגדולי המצביאים של עם ישראל בעידן המודרני. חותמו העמוק של אריאל שרון הוטבע הן במישור הצבאי והן במישור המדיני וסיפור חייו היווה למעשה תשקיף של תולדות המדינה מאז עצמאותה.

אריאל שרון הקדיש את חייו למפעל הציוני ולמדינת ישראל. כבר בגיל צעיר, בהיותו מדריך גדנ"ע בכפר מל"ל, התבלט כמנהיג שיישוב הארץ והגנה עליה היוו נר לרגליו. הצטרפותו ל-"הגנה" סימנה תחילתה של קריירה צבאית מפוארת, במסגרתה שיחק תפקיד מפתח במערכות ישראל. בשנותיה הראשונות של המדינה, כמפקד יחידת 101, תרם תרומה מכרעת לביצור ביטחון ישראל ולהגנה על אזרחיה מפני מתקפת הטרור הממושכת שהיו נתונים לה.

פסגת פועלו הצבאי נרשמה במהלך מלחמת יום כיפור, עם כיתור הארמיה המצרית השלישית, אשר למעשה הביא להכרעה בגזרה הדרומית ובמידה רבה לניצחון במערכה כולה, למרות תנאי התחלתה הקשים. אריאל שרון ייזכר כמי ששיחק תפקיד מכריע בהבטחת ניצחונה של מדינת ישראל באחת משעותיה הקשות ביותר.

אריאל שרון המשיך לפעול למען מדינת ישראל בתפקידיו המדיניים הרבים, ששיאם בכהונתו כראש ממשלת ישראל בשנים 2001-2006. נאמן לערכי ההתיישבות שעליהם גדל, שרון נמנה על מייסדיה של ההתיישבות ביהודה ושומרון ורצועת עזה. דווקא מורשת זו היא שהעניקה לו סמכות ביטחונית ומדינית לקבל הכרעות קשות בנוגע להתיישבות ולקידום השלום, בפרט בהקשר להתנתקות ישראל מרצועת עזה בשנת 2005. הפיכת עזה לבסיס טרור ממחישה את הצורך בסידורי ביטחון מוצקים בכל הסדר אפשרי ביהודה ושומרון, כפי ששרון הדגיש בחייו.

אריאל שרון גילם בפועלו הציבורי את תנאי היסוד להבטחת עצמאות יהודית מחודשת בעת החדשה: חתירה לשלום תוך מוכנות לביצוע ויתורים כואבים לשם קידומו, לצד טיפוח עוצמה צבאית שיש בכוחה להבטיח כי ישראל תמיד תוכל להגן על עצמה בעצמה. במהלך חייו הציבוריים גילה מנהיגות מעוררת השראה עבור רבים בציבור הישראלי ובעם ישראל בכללותו.

שרון יירשם בתולדות עם ישראל כאחת מדמויותיה הציבוריות החשובות, וכמי שתרם תרומה סגולית להקמת המדינה ולהבטחת ביטחונה.

יהי זכרו ברוך.