הכל בכתב: שאלות נפוצות בגרפולוגיה
כתב היד מביא לידי ביטוי מה שהמוח שלנו משדר אל היד והיד מבצעת - הגרפולוגית אסתי טל מציגה את השאלות הנפוצות הנשאלות בתחום ומוסיפה טיפים שיעזרו לכם לקרוא את כתב היד שלכם ושל חבריכם ואולי גם ללמוד משהו על עולמכם הפנימי
בכל הרצאה או סדנה אותה אני מעבירה, אם בפני מהנדסים ושופטי בתי משפט ואם בפני עקרות בית, מורים ותלמידים, הציפייה של המשתתפים היא אחת משתיים: ללמוד על עצמם דרך כתב ידם, או ללמוד על בן משפחה, מעסיק או שכן לפי כתב ידו.
הראייה לכך היא שבכל מקום תמיד ניגשים אליי בתום הערב עם פתקים ושואלים: "נו, מה את רואה?". גם אני "חטאתי" בכך ובמפגש שארגנה הוצאת ספרים גדולה עם גרפולוג מפורסם הגשתי לו פתק עם כתב ידי, עמדתי במעגל שנוצר סביבו והמתנתי למוצא פיו. מסקנותיו מכתב היד שלי הובילו אותי לכך שאספתי יותר כתבי יד, ערכתי השוואות רבות יותר בין כתבי יד, והפניתי את עיסוקי בעיקר למתן ייעוץ אישי-פרטני לאנשים.
יותר מכך, בכל מפגש שלי עם קהל אני משתדלת להשיג לפחות שתי מטרות:
- לגרום לקהל לעוד יותר סקרנות כך ש"יציצו" על כתבי יד בכל מקום בו יתאפשר להם לעשות זאת.
- שכל אחד יוכל ללמוד משהו מכתב יד ולהסתייע בכך לניתוב נכון של הכותב.
היות שאין אפשרות להפוך לגרפולוג בערב אחד, אני נותנת כלים בסיסיים שאיתם אפשר לדעת באופן כללי מי עומד מולך. שתי המטרות באות לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר כשאני פותחת את ההרצאה לשאלות. ברוב המקרים החומר המוכן מראש נשאר פתוח מולי מבלי שאני מעבירה אותו, מצד שני אני מעבירה הרבה מאוד ידע כי סקרנות הקהל היא המנוע הטוב ביותר להעברת מידע. סוגי השאלות גם הם מתחלקים לשניים: שאלות על צורת אות מסוימת או על שורות שעולות/יורדות, ומצד שני שאלות כלליות על "איך לכתוב כדי להתקבל ל...?" (עבודה, מושב, קיבוץ וכדומה).
כתב היד מביא לידי ביטוי מה שהמוח שלנו משדר אל היד והיד מבצעת. יש מי שידו לוחצת חזק על העט, יש מי ש"מרחף" על פני הדף, יש מי שכותב בשורות כמעט ישרות (איש לא כותב בשורות ישרות לגמרי ללא שורון), יש מי ששורותיו עולות/יורדות, ויש מי שכשנסתכל על כתב ידו נראה גלים במקום שורות; יש מי שכותב מהר, יש מי שכותב לאט; כל אלו הם סימני כתב.
גרפולוג משווה את הסימנים לסימני הכתיבה התמה אותה למדנו בראשית הכתיבה, מצרף סימנים לקבוצות ומפיק מהם משפחות של סימנים. דרך משפחות סימנים אלו מקבל הגרפולוג מידע על הכותב. את סימני הכתב ושיוכם לתכונות אלו ואחרות לומדים במסגרת לימודי הגרפולוגיה.
לעומת זאת, ישנם סמלים אותם כל אחד מכם יכול למצוא אם רק יביט היטב. ברבים מכתבי היד ניתן למצוא סימובליקה: לבבות נסתרים, מפתח סול שמסתתר בין האותיות, חיצים או בלונים - שלל סימנים שבדרך כלל לא שמים לב אליהם. בדקו את כתב ידכם, יתכן וכעת תיראו סימנים שכאלה. לא צריך להיות גרפולוג על מנת להבינם, צריך רק להיות ער לקיומם ולהיות פתוח לפירושים השונים שניתן לתת להם. לדוגמה: לבבות בכתב היד יכולים ללמד על לבביות של הכותב כמו גם על כך שהוא מאוהב או לחילופין ילמדו על תעוקת לב שחלילה הוא עבר. באותו אופן מפתח סול יכול ללמד על כך שהכותב הוא מוזיקאי אך באותה מידה יתכן שמדובר במי שאוהב מאוד מוזיקה או במי שרצה ולא התמזל מזלו לעסוק במוזיקה.
דוגמה נוספת לסימובליקה היא חתימה עוברית או אותיות עובריות. כשנסתכל היטב נראה שיש בתוך אותיות מסוימות מעין עובר. הדבר יכול ללמד על כך שהכותב עוסק בגניקולוגיה אך באותה מידה יתכן שמדובר באוהב נשים או לחילופין במי שיש לו כאבי בטן תכופים.
שאלה נוספת שנשאלת בכל מפגש היא לגבי קריאות או אי קריאות של כתב היד. לא פעם טוען אחד המשתתפים שאת כתב ידו לא אוכל לפענח משום שהוא כותב מאוד לא ברור. כאן המקום לציין שלתוכן הכתוב אין משקל כלל וכלל והוא לא אמור להיות גורם כלשהו עבור גרפולוג. כתב לא ברור מלמד באופן ברור מאוד דבר אחד – שלכותב לא ממש אכפת אם אתה מבין מה שהוא כתב. לא פעם רופאים רושמים אבחנות בכתב יד מאוד לא ברור (כאן אני ממליצה לעמוד על שלכם ולבקש מהרופא הסבר). שימו לב שילדים, עם תחילת למידת הכתב, משתדלים לכתוב מאוד "צמוד" להנחיות, מכאן גם שלרוב כתב ידם מאוד ברור.
במשך השנים מסגל כל אחד לעצמו סגנון כתיבה וההתנהלות על פני הדף משתנה גם היא. השוני הזה, ההבדלים שבין מה שלימדו אותנו ואיך שלימדו אותנו לכתוב לבין איך שאנחנו כותבים בבגרותנו, הוא הבסיס הנוח ביותר לאבחון גרפולוגי. כשיש מולי כתב יד מאוד ברור שכתוב על פי כללי הכתיבה התמה אני יכולה להסיק שמדובר באדם שנצמד לכללים ולהנחיות, אך לא הרבה מעבר לכך (לשם כך יש טבלאות שאיתן הגרפולוג יכול לעבוד ולאבחן).
כשיש כתב שאינו "ככל כתבי היד", ניתן להסיק בהקבלה שמדובר בבן אדם שונה, אחר ואולי אף מאוד מעניין, מה שיש לדעת במקרה כזה הוא שעל מנת להבין אדם זה נצטרך להשקיע יותר בו או במערכת שניצור איתו.
לפני כשנה פגשתי פסיכיאטר דגול. גם הוא ממרום לימודיו האקדמאיים (האיש פרופסור) וניסיונו המקצועי הרב מאוד (האיש כתב ספר בתחום עיסוקו), מצד אחד הסתקרן מאוד ("נו, מה את רואה בכתב היד שלי?") ומצד שני חשש ("אני אכתוב לאחר שתלכי"). למרות הפיתוי לומר לפרופסור דברים בולטים אותם הצלחתי ללמוד מיד - ביקשתי שיכתוב באופן מסודר על דף חלק, בישיבה נוחה וברצף - כי אז אוכל לדייק.
פתק עם משפט או שניים, חתימה או רפרוף על מספר מילים, יכולים ללמד משהו אך בשום אופן לא יהוו אבחון בו נראה תכונות, קווי אופי, התנהלות, התאמה למקצוע או למערכת כלשהי. המענה על השאלה השנייה אותה הצגתי כאן אם כך, הוא שעל מנת לתת רושם נכון לגביך כתוב כפי שאתה רגיל לכתוב. לגבי הגרפולוג המפורסם, הוא השיב לי את הפתק ואמר: "את תגיעי רחוק, יש לך אמביציה". נו? לכרות את העץ עליו אנוכי יושבת? לכתוב לכם שכל אחד יכול לומר אמירה כזו כמו שגם בכל אדם יש אמביציה? אני בוחרת ומעדיפה לכתוב לכם "טיפים" וללמד אתכם סימנים וסימבוליקה כך שתוכלו גם ללמוד משהו על עצמכם וגם ללמוד על מי שעומד מולכם - המורה, בן/בת הזוג, ההורה או אפילו הגרפולוג בו תבחרו לאבחון כתב ידכם.
בתום כל מפגש אני מזמינה את הנוכחים לשלוח אליי חומרים, כלומר, סימני כתב או סמלים שבהם נתקלו, ואותם נפענח יחד. ברוב הפעמים מגיעים אליי כתבי היד של הנוכחים עצמם, שבמבט אחר מצליחים ללמוד מכתב ידם על עצמם.
לפנייה לכתב/ת 
