שתף קטע נבחר

שומרים על המורשת: פרויקט "ואדי עתיר"

מורשת עמים מתבססת על מסורות ותרבות שמהווה את מהותה את חברה - מה עושים כשהקידמה יוצרת שינויים שעלולים להשכיח את המסורת? מחברים ומשלבים בין הידע הקדום לטכנולוגיה החדישה. פרוייקט קק"ל בשיתוף מועצה מקומית חורה מאפשרת לבדואים להביא את הידע העצום שלהם אל מרחב שמציע עתיד חדש

אורח חייו של האדם השתנה במרוצת השנים בהתאם לשינויים שעברה סביבתו, בעיקר בתקופות חיים בהן הטבע שלט בסדר היום. תושבים במקומות שבסביבתם שלטה הבצורת, הצטרכו להסתגל למצב ולעסוק בפרנסה שאינה מצריכה מים, או קמו ממקומם ונדדו למקום אחר בו יש מקורות מים. אחרים שבנדודיהם הגיעו למקורות מים גדולים, למדו להשתמש במה שהטבע נתן להם ומינפו את אורח חייהם.

 

  • הצטרפו אלינו לעמוד גיבורי הסביבה

 

עם הזמן, השתנו פניה של החברה, הטבע הפך להיות נשלט וכיום אנחנו מסוגלים להביא שלג ממקומות רחוקים, להצמיח בתנאי בצורת ולמנף את הטבע לעזרתנו. גם הנדודים, שהיו פעם מנת חלקם של היהודים למשל, כמעט ועברו מן העולם - הבדואים באזור הנגב הם, למעשה, אחד השרידים האחרונים לצורת החיים הזו. פרנסתם תלויה בשטחי חקלאות, צאן ומרעה ונדודיהם היו תלויים ביבולי האדמה ובכמויות המים שהיו באזוריהם.

 

במשך השנים, השטחים בהם עסקו בחקלאות הצטמצמו, והשינויים הטכנולוגיים,

כמו גם הפיתוחים החדשים בתחום הייצור, צמצו את יכולותיהם של הבדואים להתפרנס. בנוסף, עברו הבדואים לשטח מחיה קבוע, דוגמת יישובים וערים, כך שלא עלה בידם להמשיך ולעסוק בחקלאות המותאמת לסביבה בה הם חיים.

 

עם תחילת המאה ה-21 נשמעו יותר ויותר קולות המדברים על קיימות ופיתוח בר-קיימא - ההבנה שהמשאבים שעמדו לרשות האנושות במשך מאות שנים הולכים ומצטמצמים, והצורך למצוא פתרונות שיאפשרו לאנושות להמשיך להתקיים בעזרת מקורות אנרגיה שאינם מתכלים, כמו גם להיעזר בטבע ולא לנצלו, יצרו נסיבות שאיפשרו להשתמש בידע העצום שנאסף בקרב אותן קבוצות נודדות שנעזרו בסביבה כדי להתקיים ולהתפרנס.

 

חווה מדברית חקלאית בדואית ראשונה מסוגה במועצה המקומית חורה, שהוקמה בשיתוף קרן קיימת לישראל והמועצה המקומית ונחנכה ב-31.1.14, היא פרויקט מיוחד במינו המשתרע על שטח של 2,874 דונם, מתוכם 200 דונם שטח בנייה הכולל את אזור התעסוקה, מרכז המבקרים, הדיר, המחלבה ועוד. 600 דונם שטח חקלאי ו-2,000 דונם שטח יער מוצע של קק"ל שישמש מעטפת ירוקה.

 

החווה המדברית החקלאית הראשונה מסוגה תפעל על פי עקרונות הפיתוח בר קיימא והיא הוכתרה כאחת מ-10 הפרויקטים הירוקים המובילים של ישראל אשר תביא לשינוי חברתי ושילוב נשים בדואיות בשוק העבודה.

 

הנחת אבן הפינה לפרויקט ואדי עתיר (צילום: ארכיון צילומי קק"ל) (צילום: ארכיון צילומי קק
הנחת אבן הפינה לפרויקט ואדי עתיר(צילום: ארכיון צילומי קק"ל)

 

הפרויקט הוא מיזם מיוחד במינו, אותו מובילה קק"ל יחד עם הקהילה הבדואית בנגב, להקמת חווה מדברית המבוססת על תכנון בר קיימא. בטקס ישתתפו: מר אפי שטנצלר, יו"ר דירקטוריון קק"ל, ד"ר מוחמד אלנבארי, ראש מועצה קומית חורה, ומר ראסל רובינסון, מנכ"ל J.N.F U.S.A.

 

בחווה יבואו לידי ביטוי הניסיון והיכולות של האוכלוסייה הבדואית, ולכן תתמקד במספר תחומים:

  • גידול עדרי צאן ופיתוח מוצרי בשר וחלב אורגניים.
  • גידול צמחי מרפא וקוסמטיקה מדבריים הקיימים אצל הבדואים כבר מאות שנים.
  • גידול ירקות בדואים מסורתיים, חידוש גידול של זנים מסורתיים
  • פיתוח תיירות - החווה תהיה מוקד לפיתוח תכניות לימוד, מחקר והדרכה של תיירות אקולוגית.

 

החווה פועלת על פי ההנחיות של מעבדת הקיימות הבינלאומית בארצות הברית המתבססת על עקרונות הקיימות שפיתח ד"ר מיכאל בן אלי. לכן, השאיפה של החווה היא להיות סביבתית במלוא מובן המילה. יהיה שטח לטיפול בקומפוסט, מתקני החשמל יפעלו באנרגיה סולארית ויהיו בה מתקני מִחזור, כך שפסולת מתהליך ייצור אחד תהיה חומר גלם לתהליך ייצור אחר. שטח נוסף בחווה ישמש כשטח למרעה 'פראי'.

 

" לצד פרויקטים כגון הקמת ישובים, מאגרי מים חדשים, הכשרת שטחים לחקלאות שקק"ל מבצעת, מובילה ומשקיעה באזור הנגב, קק"ל מקדמת פרויקטים באזור גם למגזר הבדואי", אמר אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל. "הפרויקט בחורה הוא דוגמה לפעילות משותפת של קק"ל עם המגזר הבדואי. קרן קימת לישראל תעשה הכל כדי שהפרויקט החלוצי החשוב הזה יעלה ויצליח, קק"ל אף תבצע את הכשרת הקרקע ואף מתכוונת להשקיע כ-5 מיליון שקלים באמצעות תרומת לשכת קק"ל JNF ארה"ב, אין ספק שהפרויקט יהיה דוגמה מוחשית ליחסים חיוביים אמיתיים עם המגזר הבדואי".

 

המטרות של פרויקט 'ואדי עתיר' משתלבות, אחת לאחת, בסדר היום של קרן קימת לישראל - שמירה על איכות הסביבה, הגברת פוריות הקרקע, בעיקר במדבר, מִחזור מים ותיירות - תיירות ירוקה.

 

"פרויקט זה הוא פרויקט מיוחד מאוד בחורה, זו יוזמה שיצאה מתוך הקהילה ויצרה שותפות בין מגזרים שונים, משרדי ממשלה, קק"ל ופילנתרופים בארץ ובחו"ל", הסביר ד"ר מוחמד אל-נבארי, ראש המועצה המקומית חורה.

 

פרויקט 'ואדי עתיר' מדגיש באופן מיוחד גם את הצד החברתי והקהילתי, הבאה לידי ביטוי של יכולת מקומית אותנטית, שמירה על איכות הסביבה וייצור מקומות עבודה, הם נושאים חשובים. בפרויקט אף הושם דגש על תחומים חברתיים חשובים כמו קידום מעמד האישה ועידוד הנשים להשתלבות במעגל העבודה. קרן קימת לישראל נרתמה לפרויקט מיד כשהחל לצעוד את צעדיו הראשונים. תומכת בפרויקט הראוי והתורם לחברה ולקהילה הבדואית.

 

לדברי יונס נבארי, מנהל הפרויקט: "בימים אלה ניתן לראות את תחילת עבודות תשתית במתחם כגון: עפר, מים, חשמל ותקשורת. ההקמה תיערך בשלבים ותימשך כשנתיים. מטרת המתחם גידולים ועבודת האדמה בתנאי מדבר". 

 

פרויקט ואדי עתיר הוא אחד מיני רבים שמפתחת קק"ל בנגב, "קרן קימת לישראל קיבלה החלטה אסטרטגית לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה ולהשקיע מיליארד שקלים נוספים בפיתוח הנגב והגליל", אמר יו"ר קק"ל אפי שטנצלר.

 

"אנו מובילים בנחישות ובהתמדה את הציונות החדשה שמשמעותה היא לעלות לנגב. הן באמצעות תנועת ההתיישבות אור והן בהשקעות עצומות וחסרות תקדים בנגב. קק"ל כארגון ציוני ירוק בחרה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית כמחוז הצמיחה העתידי של ישראל. בשנים האחרונות, שנה אחר שנה, בהתמדה וללא לאות, בוחרת קק"ל יעדים אסטרטגיים להשקעות פיתוח אזוריות בפריפריה ומאמינה כי תפקידה בנגב ובגליל טמון פוטנציאל הצמיחה של ישראל. זהו אינטרס לאומי המהווה את תמצית המפעל הציוני".

 

  • הצטרפו אלינו לעמוד גיבורי הסביבה

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארכיון צילומי קק"ל
הנחת אבן פינה לפרויקט ואדי עתיר
צילום: ארכיון צילומי קק"ל
צילום: באדיבות קק"ל
אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל
צילום: באדיבות קק"ל
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים