אני כבר אפרוש בקבר

פעם יכולנו לתלות את הנעליים כבר בגיל 60-65. עם השנים דחו לנו את היציאה לפנסיה בשנתיים, אבל גם זה, מסתבר, לא מספיק. הבוקר פורסם כי האוצר יציע להעלות את גיל הפרישה במסגרת דיוני התקציב לשנה הבאה. לפי התוכנית גיל הפרישה לנשים יעלה ל-64 ולגברים ל-70. האם יש לנו סיבה להתרעם על ההחלטה של האוצר?

"כשביסמרק חשב על הפנסיה לפני 100 שנה גיל הפרישה עמד על 65, אך תוחלת החיים היתה כ-50 שנה" אומר צביקה שלזינגר, מנהל דסק חו"ל בפעילים ניהול תיקי השקעות. "נכון להיום אנחנו חיים הרבה יותר ולכן שילוב של תוחלת חיים יותר ארוכה ורמת תשואות נמוכה יותר בשוק ההון, מביאה אותנו למצב של שוקת שבורה: קרנות הפנסיה ואמצעים פנסיוניים אחרים לא יכולים לעמוד בהתחייבויות שלהם"

האם כצרכנים יש לנו משהו לעשות עם הצעת משרד האוצר?

"כרגע אין לנו יותר מה לעשות, אנחנו צריכים לראות האם משרד האוצר מספק לנו גם תעסוקה במקביל להעלאת גיל הפנסיה" אומרת ד"ר ליאת הדר, מומחית בהתנהגות צרכנים מהמרכז הבינתחומי. "אנחנו יודעים שאנשים רבים בגיל 50, אפילו 40, מתקשים למצוא תעסוקה. האם משרד האוצר יצליח? נצטרך לחכות ולראות".

בהנחה שההצעה הזאת תתקבל, אילו שינויים נצטרך לעשות בתיקי ההשקעות ובחסכונות הפיננסיים ומאילו טעויות להמנע?

"ראשית חשוב להתחיל את החסכון הפנסיוני כמה שיותר מוקדם" אומר שלזינגר. בנוסף הוא מציע להתייחס אל קרנות ההשתלמות שלנו כאל חסכון פנסיוני לטווח ארוך: "כיום הקרנות נזילות וחלק מהאנשים מושכים מהן את הכספים. כדאי להמנע מכך במידת האפשר".

ואם נעבוד יותר הרי שהפנסיה שלנו תגדל. מצד שני, אנשים רבים לא בטוחים שיצליחו לשמור על מקום העבודה שלהם, מה שאומר שהכנסתם תפגע. איך ההשפעות הנוגדות האלה משפיעות על הרגלי הצריכה שלנו?

"מצד אחד צרכנים חוששים למקום עבודתם, מצד שני אנחנו יודעים שהשוק בדרך כלל מתאים את עצמו לנסיבות חדשות" אומרת הדר. "אני מצפה שמעסיקים יעסיקו אנשים יותר ויותר מבוגרים עם הזמן".

ומה הצרכנים יכולים לעשות? הם יכולים להסתכל על החסרון שבשנות העבודה הנוספות, אך יש לכך גם יתרונות: "מחקרים בארה"ב מחמשת השנים האחרונות מראים שצרכנים לא ממש יודעים מה לעשות עם כספי הפנסיה שלהם" אומרת הדר. "היינו מניחים שעצם זה שאנשים יצטרכו לעבוד יותר זמן יקל עליהם בהחלטה מה לעשות עם כספי הפנסיה, כיוון שתפחת אי הוודאות לגבי התקופה עבורה הכסף הזה צריך להספיק".

ואולי בכל זאת יש אלטרנטיבה לעבודה בגיל מבוגר?

"אפשר כמובן להגדיל את הסבסוד הממשלתי, אם כי אף ממשלה לא תשמח לבצע דבר כזה" אומר שלזינגר. "אפשרות נוספת היא להעלות את אחוז ההפרשה שלנו אבל השפעתו של מהלך כזה די דומה להשפעת העלאת מסים והיא פוגעת בצריכה ובתוצר של המדינה והאפשרות השלישית וככל הנראה המועדפת, היא הגדלה של כוח העבודה ושל שיעור ההשתתפות. אנחנו כבר רואים מהלך כזה בתקופה האחרונה עם ציבורים שונים".

בשורה התחתונה,  מה כדאי לנו לעשות ואיך נוכל להיערך בהתאם?

"אנחנו לא יודעים מה יהיה עם היוזמה הזאת, או אם מעסיקים ימשיכו לתת לנו עבודה גם בגיל 70. המסקנה היא פשוט לחסוך כמה שאנחנו יכולים" ממליצה הדר.

שלזינגר מצטרף להמלצה ומוסיף: "חשוב לא לפגוע בחסכון הפנסיוני ולהתחיל אותו כמה שיותר מוקדם, במקרה של פיטורין להמשיך רצף פיצויים ולנסות להמנע ממשיכה מקרנות השתלמות עד כמה שניתן".