בעלי חיים באמנות עתיקה
משחר האנושות, בעלי חיים מלאו תפקיד חשוב בחיי בני האדם. הם חיו לצידו ובמחיצתו. הוא היה צריך להיזהר מהם אך גם צד ולכד אותם. בעלי החיים סיפקו לו מזון, עור ופרווה ללבוש. הם היו אמצעי תחבורה הראשונים וסייעו ביכולתו של האדם לנדוד על פני מרחבים. הם שמרו, סייעו בציד ואף צדו למענו. הם ליוו והיו בני לוויה משעשעים כחיות מחמד
בתקופת האבן גילפו בעיקר מחומרים שונים כמו עץ, אבנים שונות, ובעצמות וניבי בעלי חיים שניצודו. פיתוח היכולות והמצאת כלי החרס השרופים הרחיב את מגוון הטכניקות והוסיף את צלמיות הטרה קוטה.
בצד צלמיות לפולחן וקישוט אנו מוצאים כלים מעוטרים ובעלי החיים המצויירים הם בחזקת “התירוץ” ליצירת הכלי. בתקופת הברונזה החלו ליצור צלמיות קטנות ביציקה. בתחילה, היציקה היתה נחלת חרשי המתכת. הם היו אלו המופקדים על הכנת כלי עבודה וכלי נשק.
ככל שהטכנולוגיה התפתחה, החלה בשוליה להתפתח תעשייה נוספת שמאוחר יותר תלך ותתפוס מקום של כבוד עם התפתחות פולחנים דתיים, התפתחות כלכלה מתקדמת יותר, העושה שימוש במטבעות העשויות ממיני מתכות במקום בסחר חליפין. על רבים מהמטבעות
ניתן למצוא דיוקנאות של מלכים, קיסרים ושליטים אך לצידם ובעיקר מצידם השני, גם לא מעט בעלי חיים.
בעלי חיים כחלק בלתי נפרד מחפצי היום יום
עוצמת חומם של התנורים גברה ועימה האפשרויות לעיבוד מתכות נוספות. אל הברונזה נוספו מתכות נוספות כמו הברזל, הכסף והזהב. בעלי החיים שהונצחו בצלמיות השונות הפכו עם הזמן לסממנים שבטיים וכך הפכו לפריט הנענד גם לחן אך גם מתוך השתייכות. בעלי היכולת ענדו תכשיטי זהב וכסף שעוטרו בצלמיות בעלי חיים.
אנו מוצאים בעלי חיים רבים באמנות העתיקה כחלק בלתי נפרד מחפצי היומיום ככלי בית, צעצועים, רהיטים וכמובן תכשיטים. קסמם של חפצים אלו לא פג עם השנים ואספנים דוגמת ליאו מידלברג הם עדות לכך.
בעלי חיים כמושאי הערצה
האוסף אינו מביא בעלי החיים פרי הדמיון כי אם בעלי חיים בשר ודם. (ממנו הבאנו "טעימה" של כלבים וחתולים בלבד). האוסף מכיל מאות פריטים מרחבי אגן הים התיכון המתוארכים מהאלף הרביעי ועד האלף הראשון לפני הספירה ונדד במפורסמים שבמוזאונים כתערוכה נודדת.
התערוכה מתמקדת במבחר של פריטים המייצגים שני נושאים עיקריים. הקבוצה הראשונה של פריטים שעוצבו כפריטי פולחן: בעלי חיים המייצגים אלים, מושאי הערצה בזכות תכונותיהם, או כבני לוויה כצורך סימלי לצידו של נפטר בדרכו האחרונה. לעיתים לובש האביזר את צורת בעל החיים ולעיתים צלמית.
הקבוצה השנייה כוללת פריטים שימוש והנאה לחיי היום יום. ליאו מידלברג ערך בעצמו את מרבית הקטלוגים לאוספיו ואף כתב ספר ילדים המבוסס על האוסף שלו. הוא ראה באוסף “גן-חיות” אוטופי בו זו לצד זו מתקיימות בשלום חיות שבטבע טורפות זו את זו. הוא ניסה באמצעות האוסף שלו להציג את התרבויות השונות כמסר של שלום לעולם כולו.
הוא הלך לעולמו בתחילת 2011 והותיר אחריו מורשת מופלאה של ידע ודמיון. אמנם הספרים אזלו זה מכבר מהמדפים אך תודות לד"ר’ ריטה טריינין התגלגל לידי הכרך השלישי שראה אור בשנת 1996 בהוצאת “וארלג פיליפ פון זאברן” השוויצרית וכך אני יכול לאפשר גם לכם הצצה באוסף.
לפנייה לכתב/ת 
