מסביב לעולם ב-80 ספרים, סרטים ודיסקים: סין

ארץ גדולה ומיליארד ומאתיים מליון בני אדם בה, וגם אחרי הפתיחות החדשה למערב, רובם לא ידברו אליך אנגלית. מסע רציני לסין חייב להיות גם מסע של הרוח, מפני שעצם תפיסת הרוח האנושית שונה שם מזו שגדלנו על ברכיה. ה"אני", מרכז תרבות המערב, אינו אלא פסיק קטן של היקום הסיני.
הם המציאו את אבק השריפה ואת העפיפונים, את הכסף מנייר ואת המנורות מנייר האורז. ייתכן מאד שהם נתנו בידי מרקו פולו את סוד הפסטה. הם לא הרבו להתעניין בעולם שמחוץ לגבולותיהם, וסברו שהחומה הסינית תגן עליהם מפני כל אויב. הם טעו, כמובן, אבל עד היום החומה היא המבנה האנושי היחיד על פפני כדור הארץ שאפשר לראותו מהירח. ואם סיני יעמוד על סיני יעמוד על סיני, הם לא רק יגיעו לירח אלא יוכלו לחזור ממנו, בעמידה, ועוד יישארו מספיק סינים על פני האדמה כדי לדכא את הטיבטים, לגזול את אדמותיהם ולשרוף את המנזרים שלהם. לא, הם לא מתעתדים לכבוש את העולם, אבל כמה מן התורות הסיניות כבר מתפשטות במהירות מבהילה במערב, לא אחת תוך סילופים והשאלות מוזרות. כאן לא נביא את "הטאו של פו" וגם לא מבוא לבישול סיני כשר: רק טעימות רוחניות קטנות מעולם עצום ועשיר.

ספרים

"קולות האדמה", קטעים נבחרים מכתביו של צ'ואנג-טסה. תרגם: יואל הופמן, הוצאת מסדה.
הוא חי לפחות מאתיים שנה לפני בר כוכבא, בתרבות שבה הפילוסופיה, הספרות, השירה והצחוק עדיין היו מכלול אחד. והוא כתב קטעים נפלאים שנשמרו. הנה אחד: "פעם חלם צ'ואנג-טסה שהוא פרפר המתעופף ברפרוף כנפיים, שמח בעצמו ועושה מה שליבו חפץ. הוא לא ידע שוא צ'ואנג-טסה. לפתע הקיץ משנתו ומצא את עצמו צ'ואנג-טסה שאין לטעות בו. שוב לא ידע אם הוא פרפר בחלומו של צ'ואנג טסה, או צ'ואנג טסה בחלומו של פרפר".

ספר: לאו דזה, ספר הדרך והסגולה. עברית: דן דאור ויואב אריאל. הוצאת מפעלים אוניברסיטאיים, תשיגו במשומשים אם יש לכם מזל.
זהו מה שקרוי ה"טאו טה צ'ינג", ספר שלמרבה הצער עבר יותר מדי אי הבנות, סילופים ותרגומים רעים להפליא. מכל מקום, זהו הטקסט המכונן את המחשבה הדאואיסטית, לפיה יש לחיות בהרמוניה מושלמת עם הטבע שסביבנו, לשמוח בכל עת שניתן, לא לבקש לנו משרות בכירות בחצרו של שליט, לדעת לשתות יין-במידה שלא מזיקה, ולדעת שרוח כל הדברים מפעמת גם בנו, אם רק נעצור את מירוץ העכברים,נתרוקן מתאוות מיותרות ונאמין באי-עשייה מבורכת.

ספר: "החיים הסחופים" מאת שן פו, הוצאת חרגול.
פנינה קטנה, מתוקה-מרירה ומינורית, מופת של התבוננות בעולם והתבוננות בלב פנימה. כבר בעמודים הראשונים תתוודעו לעולם שונה בתכלית מזה המנוכר לכם. סין של סוף המאה השמונה עשרה, על משכיליה הכושלים ואהבותיהם הענוגות-הליריות, מתוארת כאן ברומן אוטוביוגרפי יפהפה של שן-פו. הכנות לא חושפנית, הרגשות לא מתפרצים אלא זורמים בעדינות בלתי מצויה, והשפה היא כלי מופלא לאירוניה דקה, לגעגוע נעים, לשירת השמחה והעצב גם יחד. דן דאור תרגם פנינה שיש לה מקום של כבוד לא רק על המדף הסיני.

ספר: "41 שירים סיניים", אנתולוגיה קטנה, הוצאת הקבוץ המאוחד.
במאה השביעית לספירה, כשעמים אחרים עוד ישבו על העצים, הסינים חיו בתור הזהב של השירה שצמחה בשושלת טאנג. לי בו ודו פו, זוג המשוררים החשוב ביותר של התקופה, היו מין תמונת-ראי זה של זה. לי בו היה הקונפוציאני הרציני והאחראי, דו פו נתפס כדאואיסטי קל דעת ואוהב שיכר. הנה הראשון, כותב על השני בבדיחות הדעת:

"את דו פו פגשתי מטייל בהרים
כובע קש לראשו פניו בוערים
הרשה לי לומר שרזית מאד
האם שבת לסבול מכתיבת שירים".

דן דאור תרגם, ביאר ופתח לנו צוהר נהדר: את הספר אפשר להשיג בעיקר במשומשים.

ספר: "כתונת הפנינים" מאת: פנג מנג-לונג; הוצאת עם עובד.
רוב הסיפורים בספר יחזירו אתכם לסין של ראשית המאה השבע עשרה. בערך בזמן שבו דון קיחוטה נלחם בתחנות רוח, גיבורי הסיפורים האלה נלחמים בעוולות הקטנות של החיים, מתאהבים וסובלים, מתבדחים ורוגזים, ועוברים תהפוכות לגמרי ריאליסטיות: פנג מנג-לונג אחראי לפריחה של הסיפור הסיני הקצר בתקופתו, ואמירה כץ תרגמה לעברית.

ספר: קריאות קרב, מאת: לו סון, הוצאת עם עובד.
לו סון הוא הצ'כוב של הסינים. כמו צ'כוב,גם הוא היה רופא, אבל בחר לנטוש את המקצוע לטובת המאבק הקומוניסטי, ועם זאת לא גייס את כישורי הכתיבה שלו ליצירת מנשרים מהפכניים, אלא כתב סיפורים קצרים ריאליסטיים ונוגעים ללב בלשון מדוברת ומובנת לכל -מה שהיה חידוש די מרעיש בסין של שנות העשרים והשלושים במאה שלנו. וכמו שלנו יש את "אפריים חוזר לאספסת" כסיפור מכונן של הסיפורת העברית החדשה, כך יש לסינים את "סיפורו האמיתי של אה Q", אבל בניגוד לאפריים הוא בכלל לא מתלבט, הוא סתם איש קטן ואנטי-גיבור אלא פשוט מנסה לשרוד בעוני מנוול ובבערות, מתוך הומור ואירוניה. תרגמו: אמריה כץ ודן דאור

רוח וחומר

המחשבה הסינית העתיקה מסובבת על אמונה כי הכוחות שמניעים את היקום כולו מניעים כל פרט שבו, אפילו את היסודות הקטנים ביותר. כוח החיים המופשט (הצ'י), חמשת יסודות היקום (עץ, אדמה, מתכת, רוח ואש) ושני האלמנטים הקוסמיים (יין ויאנג) זורמים בכל ומקיימים ביניהם יחסי גומלין בעורקי הגוף, במסדרונות הבית והמשרד, בנחלים, בעצים, ברחובות, בלב האדם ובין אדי החומר הבינכוכבי .

יין ויאנג
במחשבת המזרח, אלה שני היסודות המשלימים שנוכחים יחד בכל פן של המציאות. יין הוא אדמה, הוא נקבי, אפל, לח פסיבי וקולט. הוא נוכח במספרים זוגיים, בגאיות ובנחלים, ומיוצג על ידי הטיגריס, הצבע כתום וקו מקוטע. יאנג לעומתו, מיוחס לעולמות עליונים, הוא זכרי, מואר,יבש, אקטיבי וחודר. הוא נוכח במספרים אי-זוגיים ובהרים, ומיוצג על ידי הדרקון, הצבע תכלת וקו רציף. השניים נובעים מתוך הטאי צ'י, (המוחלט העליון) ובהשפעתם זה על זה (כשאחד מתחזק השני נחלש) אפשר להסביר את תולדות היקום כמו גם את המקור למריבות בבבית. בהרמוניה, השניים מתוארים כחלקו המואר והאפל של עיגול.

צ'י
(בסינית ,גם נשימה, גם כוח ועוד כמה דברים) זהו החומר הבסיסי של הדברים. הדאואיסטים והאלכימאים הסינים ראו בצ'י את כוח החיים שזורם בדרכי הנשימה ובנוזלי הגוף ואף פיתחו טכניקות לשלוט בו כדי להגיע לאריכות ימים ולעוצמה רוחנית. מאוחר יותר, בתחילת האלף השני , קמו פילוסופים נאו-קונפוציאנים שסברו כי הצ'י נובע מהטאי צ'י (המוחלט הגדול) בדרך עקלקלה: באמצעות שני היסודות יאנג (אקטיבי) ויין (פאסיבי) הצ'י הופך לחמשת האלמנטים שמרכיבים את העולם הפיזי (עץ, מתכת, אדמה, מים ואש) וכך מגיע לעולמינו.

טאי צ'י
בסינית: המוחלט הגדול, המקור והסיבה הנצחית למציאות כולה.

אי – צ'ינג (אי כמו אי בודד, צ'ינג כמו דז'ינג) – ספר התמורות.
הוא מכיל 64 הקסאגרמות, צורות בנות 6 קווים, שהם סימנים שאם מפענחים אותם נכון, אפשר להבין את ההרמוניה ביקום. זוהי שיטת ניבוי עתיקה יותר מקלפי הטארות, והרבה יותר פופולארית - במיוחד בקרב סינים כפריים, עד היום. תפקידו של הקורא הוא לפענח את כל זה לפי ההקשר המתאים, ואולי גם להיעזר בפירושיו של קונפוציוס, הרמב"ם של הסינים.

אקופונקטורה
מזה 4500 שנה מרפאים הסינים מחלות ומשככים כאבים בנעיצת מחטים בנקודות מסויימות בגוף. יסודה של השיטהבתיאוריה שעל פיה היין והיאנג, כמו הצ'י ,זורמים ומקיימים ביניהם יחסים בתוך הגוף, כמו בעולם כולו. מחלות או צרות אחרות פוקדות אותנו כתוצאה מחוסר איזון בין היין ליאנג, שנוצר בשל חסימות בזרימת הצ'י (כוח החיים) בגוף. האנרגיה המרכזית של הצ'י זורמת לאורך שניים עשר נתיבים בגוף, כל אחד מתייחס לאיבר מרכזי אחר בקרביים. המחטים משחררות חסימות ומאפשרות זרימת צ'י חופשית והרמונית. מודלים ודיאגרמות צבעוניות מתארות את מיקומן ומשמעותן של כל אחת ממאות נקודות הדיקור, המדקר המיומן נועץ בהן את מחטיו בעומק של בין 3 ל – סנטימטר, מסובב אותן, ועיתים אף טוען בהן זרם חשמלי נמוך. פציינטים סיניים עוברים מדי יום ניתוחים כואבים ומסובכים כשרק מחטים משמשות כאמצעי הרדמה. חוקרים מערביים שנותרו פעורי פה נוכח התופעה, לפני שהחלו לאמץ אותה, גרסו שהחדרת המחט גורמת למוח להפריש את משככי הכאבים (האופיאטים) הטבעיים שלו,או שהמחטים מצליחות לחסום תדרים עצביים שמשדרים כאב.

פנג שוי (בסינית: רוח ומים)
בניו יורק ובקופנהאגן, בלונדון ובטוקיו, כבר אפשר למצוא מהנדסים וארכיטקטים שבונים משרדים, בנייני מגורים ובתי מלון עם ייעוץ צמוד של מומחה פנג-שוי. אמנות המיקום הסינית מבוססת על ההנחה כי בחלל המבנה, הרחוב או העולם, כמו בגוף האדם, הצ'י צריך לזרום באופן חופשי והרמוני. כדי להתאים דירה למשל, לעקרונות הפנג-שוי, יש להצטייד במצפן ולצייר מתומן סביב תכנית שלה. כל צלע מתייחסת לכיוון (מערב, דרום מערב וכו') ולאלמנט (מים-מסע, רוח-ברכות מזל, אש-הארה וכן הלאה) מרכז החלל הוא אזור הטאי צ'י ועליו להשאר ריק ונקי כדי לאפשר זרימת צ'י תקינה לכל החלקים. בבית הרמוני ומתוקן יהיה אקווריום באזור המסע – הוא אזור המים, ציור ירוק באזור העץ, וחפצים בזוגות באזור מערכות היחסים, ולא יהיו עצים מחטניים בחדר קטן וצפוף כי חץ צ'י מורעל יפלט ממנו וינעץ הישר בלב האדם. עיצוב נכון של הבית אמור לחולל אנרגיה חיובית, להוביל לפתרון בעיות בכל התחומים ולתקן נאחסים.