עפרה בן נון מתרגשת עד דמעות כשהיא מדברת על מועדון הגיל השלישי שייסדה בשנה שעברה. היא מדברת על חברי המועדון כמו אמא אוהבת וגאה, אז מה אם הם יכולים להיות ההורים שלה. בין נון, ספרית במקצועה ותושבת העיר מאז גיל 16, החליטה לפתוח את מועדון הגיל השלישי במסגרת מת"י לאחר שאמה נפטרה לפני שמונה חודשים.

"ההורים שלי היו נשואים במשך 62 שנה והם אהבו אחד את השני כל כך", היא מספרת, "לא ראיתי אף פעם מערכת יחסים כל כך יפה בין בני זוג. לאחר שאמי נפטרה, אבי לא רצה להמשיך לחיות. הוא ישב בבית והתחיל לחלק לי את החפצים. בכל פעם שהיה בא אלי לביקור, היה מביא לי עוד משהו, כדי שבבוא היום לא יהיה לי קשה לארוז את הבית שלו ושל אמא. ראיתי כמה שהוא בודד ולא יוצא מהבית, וידעתי שיש לבטח עוד הרבה גברים ונשים בגילו שאין להם כאן מסגרת חברתית ללכת אליה. וכך החלטתי לפתוח את מועדון הגיל השלישי".

מאז הפך המועדון לבית השני של ישראלים רבים, בודדים וזוגות. הם מגיעים למועדון השוכן במרכז מת"י בטרזנה שלוש פעמים בשבוע, חוגגים ביחד חגים, משחקים ברידג' ובקרוב אף יצאו לטיול משותף לסנטה ברברה וסולבנג ביחד עם מדריך הטיולים דרור עינב.

"המועדון שינה לאבי את החיים", מעידה בין נון, "יש לו פתאום אחריות חדשה, הוא אחראי לפתיחת המועדון מדי מוצ"ש. בהתחלה, הוא היה נפגש עם חברים בפרלמנט של הישראלים בקופי בין ומאיץ בהם לבוא למפגשים. אחרי שרק הם הגיעו ללא הנשים, הוא ביקש שיזמינו גם את הנשים שלהם וכך המועדון הלך וגדל. אני זוכרת מוצ"ש אחד שהוא התקשר אלי ואמר לי: 'עפרה, אני לא מאמין, יש כאן איזה 30 איש שהביאו אוכל ושתיה'. הוא כל כך התרגש. שאלתי אותו אם הוא זקוק לעזרה והוא ענה שהוא מסתדר, אבל אני לא יכולתי להתאפק, אז נכנסתי למכונית ונסעתי לשם וכולם קיבלו אותי בכל כך הרבה אהבה וחום . קשה לי להסביר במילים כמה שאני מאושרת שפתחתי את המקום הזה. הם אומרים לי ששיניתי להם את החיים, אבל הם גם שינו את שלי. דיברתי עם מישהו שאמר לי: 'אף אחד לא מקשיב לי כמוך', ואני באמת מקשיבה להם בכיף. יש אנשים ששואלים אותי איך זה שאני עושה את זה ללא תשלום, אבל התשלום שלי הוא הפידבק שאני מקבלת מהם".

דמי החברות במועדון הם 20 דולר לחודש. בפורים האחרון התחפשו כמו ילדים והלכו לרקוד במועדון, ובימים אלה הם מתכוננים לקראת יום העצמאות בפארק, ומכינים מודל של מיני ים כינרת שיוצג שם.

אחד הפרוייקטים שעפרה גאה עליהם במיוחד הוא פרוייקט שורשים, אותו ערכו ביחד עם בית הספר התיכון היהודי ניו ג'ו, והפגיש בין קשישים לצעירים. "כל שני ילדים ראיינו מבוגר מהמועדון וכתבו על שורשיו. היו להם חמישה מפגשים שבסופם ערכנו מסיבה וכל מבוגר הביא מאכל מהבית עליו גדל בילדותו. לפרוייקט קראנו: 'מדור לדור', והשתתפו בו גם ניצולי שואה. לי הפרוייקט נתן הזדמנות להכיר עוד חלק מההיסטוריה של אבי. כל חיי גדלתי על סיפור חייה של אמי שהיתה ניצולת שואה וסיפורו של אבי נדחק הצידה".

אביה של עפרה, ישראל כנען, גאה מאוד בבתו שנתנה לו לראות שהחיים אכן ממשיכים, גם לאחר מות בן הזוג האהוב. "אבא, כל הזמן עם דמעות בעיניים", מספרת עפרה בהתרגשות, "הוא מצא לעצמו קבוצת חברים ומקום נפלא לבלות בו. נוצרו הרבה חברויות יפות, הם נפגשים גם מחוץ למועדון, יוצאים לבלות, נפלא לראות את זה".

עפרה מחפשת מרצים, מדריכי ריקוד וכל מי שרוצה לתרום מהידע שלו לבוא ולהעביר יום בחברת חברי המועדון.

ליצירת קשר: 818-300-5554