שאלה של חופש: העצמאות המדומה שלנו
האם נוכל להיות אי פעם לחוש עצמאות אישית? הרי המתח בין עצמאות ותלות קיים בנו מרגע הלידה - אנו רוצים ליצור את דרכנו מתוך חופש ביטוי וחופש פעולה אך זקוקים לעזרה ותמיכה. מה הקשר בין יום העצמאות לחוסר העצמאות האישית וכיצד נוכל לחוש חופשיים בבחירות שלנו ובחיינו? נעמי מיכאל מסבירה
בכל שנה אנו חוגגים, ביום שנקבע מראש ובטקס לאומי, את חוסר העצמאות שלנו - חג, טקס, מדינה, דת - אלו כולם סממנים של חוסר עצמאות. אנו בוחרים לראות את עצמנו כחלק בלתי נפרד ממסגרת של מוסכמות וחוקים ושואפים למצב של צדק ושוויון לכל. באופן מודע ומותנה אנו בוחרים לאבד את עצמיותנו בתוך מסגרות של משפחה, קהילה, דת ומדינה לטובת תחושת שייכות וביטחון. אך הכוח שאנו מקבלים מהמסגרת רק מעיד על החולשה שלנו, למעשה אנו הרבה יותר תלותיים מאשר עצמאיים.
עצמאות נמדדת בשלושה מישורים:
- עצמאות פיזית היא היכולת להשיג בעצמנו את כל מה שהגוף שלנו צריך.
- עצמאות רגשית היא היכולת לשמור על איזון נפשי למרות ובלי קשר למי שנמצא מסביבנו.
- עצמאות מחשבתית היא היכולת להבין מה נכון עבורנו ולבחור את דרכנו בעצמנו.
בכדי לבדוק את רמת העצמאות שלנו נוכל לדרג את עצמנו בשלושת המישורים מ-1 עד 10. אחרי שקיבלנו תשובה, נוכל לבדוק עד כמה היינו רוצים לפתח את עצמאותנו ועד כמה אנו מבינים כיצד לעשות זאת.
אך האם ניתן להיות באמת עצמאים? המתח בין עצמאות ותלות קיים בנו מרגע הלידה. אנו רוצים ליצור את דרכנו מתוך חופש ביטוי וחופש פעולה אך אנו בהחלט זקוקים לעזרה ותמיכה. התלות שלנו נמדדת לא רק במישור הפיזי אלא גם ביכולת שלנו להתפתח דרך היותנו תלמידים של בעלי הידע שהוא רב יותר משלנו. לכן אנו חווים את עצמנו בו זמנית כבעלי כוח עצמאי וחולשה תלותית .
כיצד פותרים את המתח הזה בצורה נכונה? היכולת שלנו להיעזר באחרים על מנת להשיג חומר וידע היא מבורכת כל עוד אנחנו אלה הבוחרים עבור עצמנו. עצמאות אינה חייבת לבוא בסתירה לשיתוף פעולה כל עוד הרקע לשיתוף פעולה הוא כדאיות אישית וכל עוד אנו נתרמים מהמצב ולא מבטלים את עצמנו. דבר זה נכון לכל סוג של שיתוף פעולה, במשפחה, במסגרת הלימודים ובעבודה. בסיס בחירת הדרך שלנו בתוך מסגרת רחבה חייב להיות תמיד מותנה ברצון הפנימי והעצמאי, אחרת אנו עלולים לפעול בכיוון, בדרך פעולה או בקצב שעלולים לפגוע בנו.
האתגר המשמעותי ביותר בשיתופי פעולה או במערכת של חיים משפחתיים היא כיצד לשחק את משחק הסולו שלנו בבמה המשותפת מבלי לסטות מהתסריט העצמאי ומבלי ללכת שבי אחר הצורך במחיאות כפיים מהקהל.
נכנעים למניפולציה הרגשית
נקודת התורפה שלנו נובעת בעיקר מחוסר עצמאות רגשית. אנו נכנעים בקלות למניפולציות רגשיות, אנו זקוקים להרגיש נאהבים ושייכים ואנו נמנעים לעיתים רבות מעימותים על רק שונות מחשבתית. החיפוש שלנו אחר חיי שלווה ואהבה הוא האויב הגדול ביותר לפיתוח העצמאות. חוסר העצמאות הרגשית שלנו עוצר אותנו מלבחור את דרכנו בצורה מדויקת. דבר זה בא לידי ביטוי מול בן זוג המפעיל מניפולציה רגשית, מול מוסכמה דתית ומול חוקים ממשלתיים. כשמצליחים ליצור בנו רעיון אשר גורם לנו לאבד את הביטחון , אנו נכנעים לרצון שלא בא מתוכנו.
מסיבה זו אנו מוצאים את עצמנו מקיימים מנהגים שלא מפתחים אותנו, משלמים כסף עבור דברים שלא תורמים לנו, ואפילו משנים את הגוף שלנו בצורה שלא תורמת לנו מאומה. כשאנחנו פועלים מתוך רצון להיות שייכים או נאהבים אנו מסוגלים אפילו לבצע ניתוחים בלתי הפיכים ושלא לצורך בחלקי גוף שלנו ושל התינוקות שלנו.
חוסר עצמאות רגשית הוא נקודת תורפה המופעלת בעיקר על ידי הפחד להישאר לבד. לכן עצמאות מתחילה במקום שבו אנו מעזים להיות לבד. עצמאות נמצאת במקום שבו אנו מחוברים לעוצמה הפנימית שלנו הטומנת בתוכה את המהות הייחודית שלנו. אך אנו לא מסוגלים לגלות את מהותנו או להלך לאורה כל עוד אנו נתלים על מאורות חיצוניים. ככל שנשכיל להבין כי הצורך הרגשי שלנו בזולת מעמעם את היכולת שלנו לזהות את הרצון האישי שלנו, נתחיל לשאוף להיות לבד כמצב בסיסי שממנו נצא לייצר שיתופי פעולה שתורמים לנו.
חברה מתפתחת היא זו שבנויה מאינדיבידואלים הפועלים ביחד מתוך מחשבה עצמאית. אך מחשבה עצמאית יכולה להתקיים רק כאשר ישנה עצמאות רגשית ואומץ להתבטא באופן חופשי. ברגע שנחליף את הצורך בתמיכה רגשית ברצון לעצמאות, אנו נתחיל לחפש מסגרות אשר הדגש שלהם יושם על זיהוי ופיתוח האינדיבידואל. אנו נחפש זוגיות שבה אנו יכולים לבטא בדיוק את מי שאנחנו, נחפש עבודה שאפשר לנו לבטא את התשוקה הפנימית שלנו ונחייה בסביבה שבה אנו מתבטאים כיחידים ומיוחדים. ברגע שנתחיל להתייחס למסגרות שלנו כבני אדם עצמאיים, מתפתחים ומשתנים, המסגרות יתגמשו וישתנו בהתאם. אז גם לא נצטרך יותר חג שיבטא את היותנו מוגנים ובטוחים על ידי מסגרת של אדמה, מדינה או דת או לאום, לא נמצא בכך כל הגיון.
עצמאות מתוך עצמי
עצמאות אמיתית היא עוצמה שמובילה התפתחות ושינוי ואילו אנו כעם עדיין נאחזים רגשית בעבר ומנסים לשמר ולחזק את הקיים. עצמאות נובעת מהמילה עצמי ולכן הדרך היחידה לפתח את עצמאותנו היא לייצר מצב שבו אנו מתייחסים ומגיבים לעולם הסובב אותנו דרך המערכת הפנימית שלנו. עולם התוכן הפנימי שלנו כולל את ההקשרים הנכונים שלנו לכל חוויה הנקרית בדרכנו. כשאנחנו מבינים את זאת, אנו לא יכולים יותר להרשות לעצמנו להיתלות על דעות או רעיונות של אחרים מבלי לבדוק את ההתאמה שלהם לדרכנו הייחודית.
תהליך התחלת יצירת העצמאות כולל מספר שלבים:
השלב הראשון הוא ההבנה כי העוצמה שלנו נעוצה ביכולת שלנו לבחור את דרכנו בעצמנו. כולנו מכירים את השמחה והכוח הפנימי שאנו חשים כאשר אנו מצליחים לייצר מתוכנו הבנה או יצירה כל שהיא.
השלב השני הוא הפעלת רצון לקחת אחריות על כל בחירה שלנו בהתאם לעולם התוכן הייחודי שלנו. כאשר אנחנו מסכימים להיפרד מהצורך להיות שייכים ודומים לסביבה, אנו מתחילים לפתח רצון לנצל את המערכת האנרגטית שלנו ברמת המחשבה הרגש והגוף בצורה שתאפשר לנו להתפתח ולשפר את יכולותינו ולא לבטל את עצמנו מול הסביבה.
השלב השלישי הוא להתחיל לפתח מיומנויות של שימוש בחושים הפנימיים שלנו בכדי לזהות את כל מה שמוגש לנו כמסגרת חיים שעוצבה על ידי החברה והתרבות בה אנו שוהים.
כשאנו מתחילים לפתח עצמאות מתחילות לעלות במוחנו שאלות רבות. אנו מתחילים לחקור את עצמנו ואת העולם שסביבנו כאשר כל דבר הנקרה בדרכנו הוא בסימן שאלה. בעקבות תהליך זה אנו מתחילים שנות את הדרך שבה אנו חושבים ומוצאים את עצמנו בהשתנות בלתי פוסקת. כשהמטרה שלנו הופכת להיות חקר והתפתחות אישית, החיים הופכים לחגיגה של שינוי.
- נעמי מיכאל
, מתקשרת ותודעת העל
לפנייה לכתב/ת 
