שתף קטע נבחר

בסוף שדרות יש מקום מיוחד

נסו לדמיין את שדרות בלי מפעל אסם, את צפת בלי מפעל בייגל בייגל ואת קריית שמונה בלי מפעל מאמא עוף, ותגלו שזה בלתי אפשרי. סיור ב-5 מפעלים משגשגים שהם הלב הפועם ותעודת הביטוח של הערים בהן הם שוכנים

מפעל עלית, נצרת עילית

"מאז שעליתי לישראל, כנער בן 17, והגעתי לנצרת עילית - התאהבתי והתמכרתי לריח המתקתק של השוקולד המרחף בעיר", מספר אלכס גדלקין, ראש העיר נצרת עילית. והוא לא היחיד. כשאומרים נצרת עילית, מיד חושבים על שוקולד הפרה - השוקולד שכל הישראלים גדלו עליו.

 

 

בעירייה נזכרים תמיד בשיחה הלא צפויה שהגיעה למוקד העירוני לפני כשנתיים. תושבת העיר שמתגוררת סמוך למפעל עלית, הממוקם במרכז העיר, התקשרה בוקר אחד למוקד וביקשה להתלונן נגד המפעל הוותיק. המוקדן ההמום ביקש להבין מה היא רוצה ממנו, והאשה מיהרה להסביר: "בכל בוקר, כשאני מתעוררת, ריח השוקולד נכנס לי לבית, אני לא עומדת בפיתוי ולא מצליחה לעשות דיאטה".

 

מפעל עלית נחשב למפעל המזון המזוהה ביותר עם העיר, מאז הוקם בשנת 1956. הוא מעסיק כ-800 עובדים, כ-70% מהם תושבי נצרת עילית, השאר מנצרת ומיישובי הסביבה, ועוד מאות במעגל העסקה שני ושלישי. 70% מעובדי המפעל הם עולים חדשים. כל ביקור של משלחות ממלכתיות בעיר מתחיל בסיור בקווי הייצור של עלית, ובצדק הפך המפעל לשגריר המתוק ביותר של העיר.

 

"בגיל 20 ומשהו הייתי פעיל ציבור צעיר ועשיתי את הסיור הראשון במפעל", מספר גדלקין. "אני אוהב את המפעל הזה וכל ביקור שלי שם הוא חגיגה של קלוריות עבורי. לפני שבוע אירחתי את סופה לנדבר, שרת הקליטה, והתרגשתי לפגוש עולים ותיקים שנקלטו במפעל כעובדי ייצור לפני כמה שנים, והיום הם כבר מנהלי מחלקות וחלק מהשדרה הניהולית של המפעל".

 

מפעל עלית בנצרת עילית. התושבים לא מצליחים לשמור על הדיאטה (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
מפעל עלית בנצרת עילית. התושבים לא מצליחים לשמור על הדיאטה(צילום: גיל נחושתן)

 

עלית מייצרת במפעל בנצרת עילית 30 אלף טון ממתקים ב-30 קווי ייצור של שוקולד, מסטיקים, מאפים ואריזת חבילות שי. המפעל עתיר טכנולוגיה ומייצר 95% מכלל ממתקי עלית, ביניהם שוקולד הפרה, פסק זמן, כיף כיף, אגוזי וטורטית. סוד הייצור של המקופלת נחשב לסוד המסחרי השמור ביותר במפעל.

 

עלית גם חתומה על אחת התרומות החשובות לקהילת העיר. בשיתוף העירייה קולט המפעל מדי שנה עשרות בני נוער שנשרו מבתי הספר התיכוניים, משלב אותם בעבודה סביב קווי הייצור, מתגמל אותם כלכלית, מעניק להם תנאים סוציאליים ומאיץ בהם להמשיך ללמוד ולסיים את תעודת הבגרות. עלית ממשיכה ללוות את הצעירים גם בצבא ומאפשרת לחלקם להיקלט אחרי השירות הצבאי.

 

"יש לי קרובי משפחה שעובדים במפעל", מספר גדלקין. "לדעתי כמעט לכל משפחה יש קרובים שעובדים בו. קרובת משפחה שלי שעבדה ברוסיה במפעל עוגות, עלתה לישראל ועובדת היום בעלית במעבדה. סיפור הצלחה אחר הוא של סגנית מנהלת בית ספר ברוסיה שעלתה לישראל, נקלטה בנצרת עילית והיום היא מנהלת קו ייצור במפעל".

עובדת במפעל עלית. יש סיפורי הצלחה (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
עובדת במפעל עלית. יש סיפורי הצלחה(צילום: גיל נחושתן)

 

מפעל קרלסברג, אשקלון

מפעל קרלסברג באשקלון הוא בהחלט מקום עבודה לא שגרתי. העובדים אומרים בחיוך שכאשר שהם מספרים שהם עובדים במפעל, התגובה הראשונית היא "איזה כיף לשתות בירה כל היום". אבל המציאות קצת אחרת.

 

המפעל, שהוא אחד הגדולים באשקלון, מספק עבודה למאות משפחות ומציע תנאים סוציאליים טובים. הוא מוגדר כמקום עבודה יציב, בצמיחה, והבעלים של החברה משקיעים חלק גדול מהרווחים לפיתוח המפעל.

 

"בפורים האחרון", מספרים במפעל, "סגרנו לעובדים את הסינמה סיטי בראשון לציון, ראינו סרטים ואכלנו ארוחות יחד. בדצמבר יצאנו לסמינר בירושלים עם בני הזוג. בסך הכל מייצרים כאן מותג מאוד נחשק, צבעוני וכיפי". הקושי של המפעל כיום הוא באיתור עובדי מקצוע, ביניהם מהנדסי מכונות ובעלי מקצועות טכניים אחרים.

 

מפעל קרלסברג באשקלון. מספק עבודה למאות משפחות (צילום: גדי קבלו) (צילום: גדי קבלו)
מפעל קרלסברג באשקלון. מספק עבודה למאות משפחות(צילום: גדי קבלו)

 

המפעל, הממוקם באזור התעשייה הדרומי של העיר, קיים כבר 20 שנה, ומייצרים בו משקאות בירה שונים ומשקאות קלים של פריגת. הוא מעסיק 380 עובדים, 90% מהם הם תושבי הדרום. המפעל נרתם גם לסייע לקהילה, והקים, בשיתוף עם עיריית אשקלון, מרכז קהילתי ("חבצלת") לבני העדה האתיופית. כמו כן, אימצו במפעל את ההוסטל לבני נוער בסיכון שנקרא "בית הדקל", ואף מקדמים את האקדמיה למצוינות וכן העצמת בני נוער בתחומי מוזיקה וספורט.

 

"אני מוקיר תעשיינים, שמעבר לשיקולים הכלכליים שלהם תורמים לתעשייה, למסחר, לתעסוקה ולחיזוק הפריפריה, בייחוד לאור המצב הביטחוני המורכב שבו עובד המפעל", אומר איתמר שמעוני, ראש העיר.

 

לדברי שמעוני, "מדובר באזור תעשייה שספג יותר מ-400 רקטות קסאם, שנורו לעברו במהלך השנים האחרונות מרצועת עזה. זו מציאות לא פשוטה. קיומו של המפעל היא אמירה חד משמעית של אנשים, שעושים עסקים ותעשייה מחד ומגשימים ציונות מאידך".

עובד במפעל. קיים כבר 20 שנה (צילום: גדי קבלו) (צילום: גדי קבלו)
עובד במפעל. קיים כבר 20 שנה(צילום: גדי קבלו)

 

מפעל בייגל בייגל, צפת

לאחר שבמשך 20 שנה לא הוקם ולו מפעל אחד בצפת, הקימה חברת יוניליוור ישראל בעיר לפני 3 שנים את מפעל בייגל בייגל, סמוך למפעל ורד הגליל של החברה. כאן מיוצרים החטיפים המתוקים והמלוחים, וכאן מוצאים את פרנסתם 350 עובדים.

 

למותג "בייגל בייגל", המוביל את שוק הבייגלה בישראל עם נתח שוק של 44%, מורשת עשירה. סיפורו מתחיל בשנת 1880, עם משפחת אופים שגרה בעיירה קטנה ליד העיר קרקוב. שמות משפחה לא היו מקובלים באותם הימים, עד ששלטונות המדינה החליטו לחייב את האזרחים לאמץ לעצמם שם. השמות נקבעו, כנהוג, לפי המקצוע, וכך הונחל השם "בייגל" למשפחת האופים לדורותיה.

 

המקצוע עבר מאב לבנו, וכשעלו לארץ ב-1933, פתחה המשפחה שתי מאפיות - בתל-אביב וברמת גן. בתחילת הדרך הוכן הבייגלה בשיטה ידנית מ"נחשי בצק". בשנות ה-60 רכש המפעל מכונות חדישות והייצור הפך לאוטומטי. עם השנים התרחב המפעל והפך למוביל בייצור בייגלה ומוצרים רבים נוספים, בהם נשנושים וקרקרים אפויים.

 

יוניליוור נחשבת לא רק כמעסיק השלישי בגודלו בעיר, אלא גם כגורם משפיע במישור החברתי-קהילתי, ומעניקה עדיפות בגיוס העובדים במפעל לתושבי צפת. בני מיעוטים, חרדים, עולים מחבר העמים ועולים מאתיופיה עובדים כאן בכפיפה אחת.

 

מפעל בייגל בייגל. המעסיק השלישי בגודלו בצפת (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
מפעל בייגל בייגל. המעסיק השלישי בגודלו בצפת(צילום: אפי שריר)

 

יואב הלאל (44), נשוי ואב ל-3, מנהל משמרת במפעל בייגל בייגל ומכהן כיו"ר ועד העובדים, עובד כאן כבר 14 שנה. "לעיר כמו צפת, מפעל שמעסיק מאות מתושבי המקום זה מתנה, כי יש כאן באזור מעט מקומות עבודה", הוא אומר. "הרבה מהחברים שלי נוסעים עד לאזור תל-אביב כדי לחפש פרנסה, אחרת מאוד קשה כאן. מי שהתקבל לעבודה במפעל הוא בר מזל".

 

ראש העיר, אילן שוחט, מרוצה לא פחות. "הגעת המפעל לצפת היא אחת הבשורות הטובות ביותר ב-10 השנים האחרונות", הוא מצהיר, "אני שמח על שיתוף הפעולה הייחודי עם החברה. לפני כחודש אישרנו החכרה של עוד 30 דונם להקמת מפעלים חדשים של הקונצרן, שירוכזו בעיר לטובת התעסוקה באזור כולו, המשווע למפעלים חדשים".

 

החברה גם מעורבת בחיי הקהילה ותורמת לקידומה. בין השאר, היא מטמיעה את תוכניות "בעד עצמי", לחיזוק דימוי עצמי בקרב בני נוער, ואת "תפור עליי" - תוכנית לקידום הבריאות בקרב ילדי גנים ובתי ספר יסודיים. משאבים רבים מושקעים גם בצמצום ההשפעה הסביבתית השלילית. במהלך השנים האחרונות, השקיעה החברה גם בהקמת מתקן שפכים חדש ובבניית מערכת מיזוג וקירור על בסיס גז ידידותי לסביבה.

 

"יוניליוור גאה להיות חלק ממאמץ כולל לשיפור מצב התעסוקה בצפת וסביבתה", אומרת ענת גבריאל, יו"ר ומנכ"לית החברה. "כחלק מתפיסת הקיימות של החברה, אנחנו מתחייבים להמשיך לפעול ולפתח את המישורים החברתיים והסביבתיים של המפעל והחברה בישראל".

עובד במפעל. "פועלים לשיפור מצב התעסוקה" (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
עובד במפעל. "פועלים לשיפור מצב התעסוקה"(צילום: אפי שריר)

 

מפעל אסם, שדרות

מפעל אסם קיים 30 שנה ומייצר חטיפים: ביסלי, אפרופו, במבה במילוי, דובונים, אבקות מרק, קמח תופח, פודינג, גלי, רטבים, קטשופ, פתיתים אפויים, שקדי מרק וקראנץ'. הוא מעסיק 530 עובדים - 80% מהם תושבי הדרום.

 

"המפעל מהווה עוגן כלכלי חשוב מאוד לעיר, בייחוד כמעסיק שרוב עובדיו הם תושבי שדרות", אומר ראש העיר, אלון דוידי. "מדובר במפעל משגשג, שהלך והתרחב עם השנים ומהווה הוכחה נחרצת לכדאיות הכלכלית בהקמת מפעל בשדרות".

 

עובד במפעל אסם. "עוגן כלכלי חשוב לעיר" (צילום: גדי קבלו) (צילום: גדי קבלו)
עובד במפעל אסם. "עוגן כלכלי חשוב לעיר"(צילום: גדי קבלו)

 

לדברי דוידי, "מהכדאיות הזאת כולם יוצאים נשכרים: המפעל, המקבל תנאים מפליגים במיסוי; התושבים, שנפתחות בפניהם אפשרויות תעסוקה נוספות; והעירייה, המקבלת מקור הכנסה הנוסף. לאורך השנים הוכיחה הנהלת המפעל, ובראשם יעקב דגן, כי היא ראויה למלוא הערכה לא רק על היותה מובילת דרך בתחום, כי אם גם על היותה ציונית ופטריוטית למדינה".

 

גם אנשי אסם שדרות נרתמים למען הקהילה. הם משתפים פעולה עם עמותת "יחדיו" להעסקת אנשים עם מוגבלויות, ומפעילים מפעל עבודה שיקומי המיועד לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, בני 21 ויותר. כמו כן, השתתפו העובדים ב"יום המעשים הטובים" (התנדבות במרכז "חסד" שדרות להכנת חבילות מזון לנזקקים, שיפוץ בית קפה "יעל" המופעל על ידי עמותת "עלם" והכנת חבילות שי לחיילים).

עובדת במפעל. נרתמים גם לקהילה (צילום: גדי קבלו) (צילום: גדי קבלו)
עובדת במפעל. נרתמים גם לקהילה(צילום: גדי קבלו)

 

מפעל תנובה גליל, קריית שמונה

בקריית שמונה, מוכת התעסוקה, שבה לא נפתח ולו מפעל אחד ב-10 השנים האחרונות, הפך מפעל תנובה גליל, המוכר בייצור המותג "מאמא עוף", מקור תעסוקה וקרש הצלה ל-150 מפרנסים. חומרי הגלם של המפעל נרכשים מקיבוצי הגליל העליון, העוסקים בענף הלול.

 

המפעל, שהוקם לפני 25 שנה ונרכש בשנת 2000 על ידי תנובה, הצליח להטמיע קו מוצרי עוף מוכנים לאכילה, בארץ ובחו"ל, שעם לקוחותיו הקבועים נמנים, בין השאר, רשתות מזון כמו מקדונלדס, בורגר ראנץ', בתי מלון, בתי קפה ועוד. בתקופת מלחמת לבנון השנייה דאג המפעל למגורים חלופיים לגרעין העובדים ולמשפחותיהם בקיבוץ אפיק, והמשיך לייצר ולספק את מוצריו לכל רחבי הארץ.

 

אלברט כהן (66), אב ל-7 וסב ל-8 נכדים, עובד כמנטר איכות במחלקת ייצור. הוא גדל בעיר, עובד במפעל 12 שנים ומשוכנע ש"זאת חובה לאומית לאפשר לתושבים בעיר ובסביבותיה להתפרנס בכבוד. אין בצפון הרבה אפשרויות תעסוקה, ובמשך השנים עזבו תושבים רבים את העיר מאותן סיבות, בעיקר הדור הצעיר. אני אוהב את קריית שמונה ומחובר אליה", הוא ממשיך לספר, "ושמח שנפלה בחלקי הזכות לעבוד במפעל, שמעניק לי תחושת הגנה וביטחון כלכלי".

 

מפעל מאמא עוף. מקור תעסוקה ל-150 מפרנסים (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
מפעל מאמא עוף. מקור תעסוקה ל-150 מפרנסים(צילום: אפי שריר)

 

אלי בן לולו, מנהל תשלובת המותגים בתנובה ומי שעומד בראש "מאמא עוף", אומר: "מפעל תנובה גליל מהווה עוגן תעסוקתי ליישובי אצבע הגליל וקריית שמונה יותר מעשור. אני רואה בכך שליחות בעלת חשיבות רבה להענקת יציבות כלכלית לתושבי הצפון".

 

גם ראש העיר, הרב נסים מלכה, משוכנע שפתרונות תעסוקתיים יכולים למשוך אוכלוסייה איכותית מהמרכז צפונה, הן באמצעות הענקת תמריצים למעסיקים והן באמצעות הכשרה מקצועית, ליווי והכוונה. "רק על ידי המשך שיתוף הפעולה האזורי עם כל הגופים, הרשויות והחברות בגליל, נוכל להוסיף משרות בקריית שמונה ובגליל העליון, לקלוט עוד ועוד משפחות איכותיות ולהגדיל בצורה משמעותית את אוכלוסיית הגליל".

 

לדבריו, "חשוב שנתמוך ונחזק את המפעלים הפועלים בקריית שמונה שנים רבות, והמשיכו לפעול בעיר גם כשהמצב הביטחוני היה בעייתי. מפעל 'מאמא עוף' נמצא בקשר הדוק איתנו, ויחד אנחנו מפעילים פרויקטים למען הקהילה, מתוך הבנה הדדית שקהילה חזקה היא אינטרס של כולנו. המפעל מסייע למשפחות נתמכות בעיר, ומפעיל פרויקטים חינוכיים לילדי העיר, לצד סיוע ותמיכה במגוון נושאים למען חיזוק וביסוס העיר".



עובדות במפעל. "קהילה חזקה היא אינטרס של כולנו" (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
עובדות במפעל. "קהילה חזקה היא אינטרס של כולנו"(צילום: אפי שריר)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אפי שריר
מפעל מאמא עוף. הוקם לפני 25 שנה
צילום: אפי שריר
מומלצים