שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    רילוקיישן עם המשפחה בסין: להגר לכוכב אחר
    משפחת גל-אור וארבעת ילדיה מתגוררים בסין כבר 7 שנים, ילדי משפחת בן-יהושע נולדו בבייג'ינג ולומדים בגן חב"ד, ומשפחת שמש חיה בהונג קונג הקוסמופוליטית. האם אפשר לחסוך כסף ואיך אומרים "חפש מי ינענע אותך" בסינית?

    החלום של ישראלים לעבור לחו"ל לצורכי עבודה, מתמקד בדרך כלל באירופה ובארה"ב, עם פער ניכר לטובת ערים כמו ברלין, לונדון, ניו יורק או קליפורניה. שנגחאי או בייג'ינג אינן כלולות לרוב ברשימה, על אף כוחה העולה של סין. אולם שיחות שערכנו עם עובדים שהתנסו בחוויה - לבד או עם המשפחה - מגלות כי זו התנסות לא שגרתית, שאף יש בצידה אפשרות לחיסכון נאה.

     

     

    עינת ואמיר גל-אור עברו לפני שבע שנים להתגורר בהונג קונג עם ארבעת ילדיהם, בעקבות עבודתו של אמיר, שמחזיק בקרנות השקעה והון סיכון המשקיעות בעיקר בחברות סיניות וישראליות. עינת, אדריכלית שעבדה בתחום במשך 17 שנה, החליטה לעשות הפסקה בקריירה עם המעבר לסין ולאחר כשנה הפכה למורה לאמנות.

     

    בשנת 2011 עברו להתגורר באזור מעורב של סינים וקהילה בין לאומית בבייג'ינג, זאת לדבריהם במטרה "לחוש את סין האותנטית". כיום, הבן הבכור, בן 19, לומד כלכלה באוניברסיטה בבייג'ינג ושלושת הילדים הקטנים יותר לומדים בבתי ספר בינלאומיים. בין הקשיים איתם הם מתמודדים, עינת מציינת את השפה, אבל מסייגת כי "ניתן ללמוד אותה ברמה של נסיעה במונית וקניות בסופר, ותמיד אפשר למצוא אנשים שיודעים אנגלית".

     

     

     (באדיבות משפחת גל-אור )
    (באדיבות משפחת גל-אור )

     

    קושי נוסף לדבריה, הם הבדלי התרבות והיחס לזרים. "חשוב לקבל את הסינים כמו שהם ולא לשפוט אותם", היא מבהירה. "זאת אכן תרבות שונה. אנשים אומרים דבר אחד ומתכוונים לדבר אחר, והחינוך שונה, נוקשה וממושמע. מצד שני, בגלל שיטת הילד האחד, יש פינוק ותשומת לב רבה לכל ילד. בנוסף הם לא מקבלים זר כאחד מהם, אבל הם מכבדים את מי שמכבד אותם".

     

    בצד זאת, יש קהילה גדולה של זרים במקום, בהם ישראלים רבים. "הישראלים כאן הם כמו משפחה אחת גדולה. בכל החגים והאירועים אנחנו ביחד, כמו קהילה יהודית קטנה בגולה. אנחנו שמחים שאנחנו כאן. בייג'ינג היא עיר מדהימה מבחינת אמנות, תרבות, היסטוריה מרתקת, גודל ומרחבים אורבניים אינסופיים. אני מכירה משפחות שקשה להן, אבל זה לא המצב שלנו".

     

    "מבט מתמיד לאקזיט"

    משפחת בן-יהושע, חיים בסין כבר מאז שנת 2006. עמית, עו"ד במקצועו, וטופז, מנהלת גן, עזבו את הארץ לארה"ב בשנת 2000, לאחר נישואיהם, שם נולדה בתם הבכורה, מאיה. משם עברה המשפחה הצעירה לבייג'ינג בעקבות עמית, שחיפש נישה ייחודית בתחום והחליט לעשות תואר שני במשפט סיני.

     

    כיום עמית משמש כעורך דין באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים באסיה - דה-צאנ'ג, ובמסגרת זו מספק לחברות ישראליות ואמריקניות ייעוץ משפטי לעסקים בסין ולחברות סיניות - ייעוץ משפטי לעסקים במערב. טופז מנהלת את הגן בחב"ד, אף שאיננה דתיה, מאיה לומדת בבית ספר דו-לשוני, ושני הילדים הקטנים – דפנה ואורי, נולדו בסין ולומדים בגן חב"ד.

    מאיה, דפנה ואורי  בן-יהושע. נולדו מעבר לים (צילום: טופז בן יהושע)
    מאיה, דפנה ואורי בן-יהושע. נולדו מעבר לים(צילום: טופז בן יהושע)

    "האתגר הכי גדול ברילוקיישן משפחתי, בכל מקום, הוא שלשני בני הזוג תהיה עבודה", סבור עמית. "בסין זה לא פשוט. אני מכיר נשים מוכשרות ואמביציוזיות שהגיעו לכאן בעקבות בני הזוג ולא מצאו עבודה. זו חוויה שיכולה לתסכל גם נפשית וגם כלכלית, כי המחיה כאן יקרה".

     

    בסופו של דבר, בני הזוג מבטיחים לחזור ארצה. "קודם כל, אנחנו ציונים", אומר עמית. "ושנית, בניגוד לארה"ב, שכל ישראלי שנמצא בה שואל את עצמו אם יחזור בכלל לארץ - השתקעות בסין אינה באמת אופציה לזרים, גם בגלל שזרים אינם מקבלים כאן אזרחות באופן גורף וגם כי מבחינה מנאטלית תמיד נהיה כאן זרים. החיים כאן הם במבט מתמיד לאקזיט".

     

    הקושי העיקרי – לבן הזוג

    רינת גרינברג, מנהלת תוכנית ההכשרה להתמודדות עם רב-תרבותיות בעסקים בבית הספר "ברליץ", מסבירה כי עם צמיחת הכלכלה הסינית - חל בשנים האחרונות גידול במספר העובדים ובעלי העסקים הישראלים ברילוקיישן בסין. "לפני כעשור היה מדובר בכמה עשרות בלבד, רובם רווקים צעירים ללא משפחות", היא מספרת. "כיום ההערכה היא שיש יותר מ-1,000 עובדים כאלה, בעיקר בשנגחאי ובבייג'ין, בנוסף לכ-3,000 בהונג-קונג.

     

    גרינברג מציינת כי רוב הישראלים בסין הם אנשי היי-טק או יהלומנים - אך יש עובדים במקצועות נוספים, המגיעים לסין עם משפחתם – מה שמצריך היערכות מיוחדת. "משפחות רבות מגלות התלהבות ועניין: לפגוש תרבות זרה ואנשים שונים, נופים יפים ואוכל אקזוטי", היא מסבירה. "כל זה נכון, אך לעתים, ה"חשיבה החיובית" הזאת עשויה לעורר אכזבה במפגש עם המציאות היומיומית".

    "אנשים יפים ואוכל אקזוטי"
    "אנשים יפים ואוכל אקזוטי"
    את עיקר הקושי חווים לדבריה בני הזוג, שלא נשלחו למקום מטעם עבודתם. "זרים מתקשים למצוא בסין עבודה וקשה מאוד לחיות ללא עבודה במקום כל כך זר ושונה. מחקרים בינלאומיים מראים שרוב הרילוקיישנים בסין מחזיקים מעמד פחות משנה ומסתיימים במפח נפש למשפחה שנסעה ובהפסד לחברה ששלחה אותה, כשהסיבה העיקרית לכישלון היא קשיי בני הזוג".

     

    קשיים אלו מתעצמים לדבריה, נוכח אתגרים לא פשוטים כמו התמודדות עם השפה והבדלי התרבות. "אמנם בחברות הבינלאומיות העבודה מתנהלת באנגלית ורוב הילדים לומדים במסגרות פרטיות כמו בתי ספר בינלאומיים או דו-לשוניים, אבל השילוט ברחובות הוא בסינית, רוב המוכרים בחנויות אינם מדברים אנגלית, וקשה לבצע פעולות יומיומיות כמו רכישת תרופה", היא מציינת.

     

    "כמו כן, במובנים רבים, אנחנו הפוכים מהסינים", היא מוסיפה. "צורת התקשורת הבינאישית שונה מאוד, שכן בניגוד גמור אלינו - הסינים ממעטים לחשוף את רגשותיהם בפני זרים, התקשורת עם אנשים שאינם קרובים להם מאוד שטחית ורוב הדברים אינם נאמרים. בנוסף, אנשים יצירתיים ו"מולטי-טאסק", שבישראל נחשבים למוכשרים ומצליחים, נחשבים שם "לא ממוקדים" וזוכים ליחס שלילי".

     

    גם הפן הכלכלי מציב אתגר לא פשוט, בעיקר כשרק אחד מבני הזוג עובדים. "המחיה לזרים יקרה מאוד", היא אומרת. "השכרת דירת ארבעה חדרים בבייג'ינג במקומות שבהם זרים מתגוררים, עולה סביב 10,000 שקל לחודש ואף יותר. לכך יש להוסיף ביטוח בריאות פרטי שעולה אלפי שקלים ולימודים בבית ספר פרטי, שעולים בין 5,000 ל-7,000 שקל לחודש. תיאורטית, אפשר לשלוח את הילדים לבית ספר ציבורי, אך הרוב לא עושים זאת כי הלימודים בחינוך הציבורי הם בסינית בלבד, במשמעת קשה מאוד ובחברה הסגורה של הילדים הסינים שאינם מכירים זרים כלל".

    חינוך נוקשה אך גם מפנק  (צילום: AP)
    חינוך נוקשה אך גם מפנק (צילום: AP)

    על מנת להסתדר במדינה, ממליצה גרינברג לוודא מראש שלשני בני הזוג יש עבודה קבועה, ללמוד סינית ברמה בסיסית, או כפי שהיא מגדירה אותה - "סינית הישרדותית", ולהצטייד במה שהיא מגדירה כ"מצרך החשוב ביותר במזרח אסיה" - סבלנות.

     

    "תחושה שאתה חי בקערת מרק"

    החיים קצת פחות מסובכים בהונג קונג האוטונומית, בזכות שכונות שלמות של מהגרים ממדינות המערב ותושבים רבים דוברי אנגלית. רבקה שמש עברה להתגורר במקום לפני כ-8 שנים בעקבות בעלה, שעובד בחברת היי-טק גדולה. הבת הגדולה, בת 21, חזרה לארץ והתגייסה לצה"ל, אחרי שלמדה סינית באוניברסיטה היוקרתית צינגחאוה בבייג'ין. הקטנה, בת 16, לומדת בבית ספר בינלאומי.

     

    רבקה מלמדת עברית. "לא תמיד קל כאן", היא אומרת. "מחירי הדיור גבוהים מאוד, האוויר מזוהם, הקיץ חם אך גשום מאוד, ויש תחושה שאתה חי בקערת מרק. מי ששומר כשרות עשוי להתקשות למצוא אוכל כשר במחירים סבירים. בנוסף, החברה הסינית די סגורה ולא תמיד מקבלת זרים. הם מנומסים אבל לא מראים רגשות".

     

    הונג קונג. החיים קצת פחות מסובכים (צילום: shutterstock)
    הונג קונג. החיים קצת פחות מסובכים(צילום: shutterstock)

    עם זאת היא מציינת, כי "אנחנו שמחים לרוב שבאנו לכאן. זאת חוויה מעשירה ומרתקת. הונג-קונג היא עיר קוסמופוליטית עם כל התרבויות האפשריות. מי שמכין את עצמו, יודע אנגלית היטב ולומד קצת סינית, יכול לשרוד כאן. אחד הדברים הכי חשובים הוא שבת הזוג תמצא תעסוקה - וזה לא קל, כי זה לא שיש כאן מחסור בכוח אדם. צריך להגיע מהארץ עם מיומנות כלשהי ולהפעיל הרבה נטוורקינג, אבל זה אפשרי".

     

    חפש מי ינענע אותך – בסינית

    גם לרווקים זה לא ממש פשוט. א', שעזב את סין בשנת 2012, עבד בה 4 שנים כמנהל ייצור בחברה לייצור בגדים. "זה עולם אחר לגמרי", הוא מספר. "כך למשל, הבעות הפנים לא מסגירות את מה שבאמת חושבים. חיוך לדוגמה, מעיד על מבוכה ולא על הסכמה - וככה נסעתי פעם 8 שעות לכיוון הלא נכון. גם סגנון הדיבור שונה -  סיני לעולם לא יגיד לא, אבל יש המון סוגי כן, שמשמעותם "חפש מי ינענע אותך". כך למשל, אם מישהו אומר שהוא "ישקול את זה", הכוונה היא שזה לא יקרה. בנוסף, לא מקובל לצעוק ולהתעצבן במו"מ, כי זה מעיד על חולשה".

     

    ההבדלים מתבטאים גם במנהגי שתיית האלכוהול – שאף משפיעים על אופן ניהול העסקים. "הסינים לא יודעים לשתות, אז הם משתמשים בדרכים יצירתיות", הוא מספר. "מכיוון שאין להם קיבולת, בזמן מו"מ הם יקפידו לתת לזר אלכוהול אבל לשתות בעצמם מים". גם טעמם של המאכלים מוזר מן הסתם לחיך המערבי: "כלום לא נראה כמו שמכירים – יש 30 סוגי ביצים, הקמח מתוק, הסוכר מוזר, ואת הקפה פשוט אי אפשר לשתות".

      

    א' מוסיף כי ברוב הערים הגדולות יש לדבריו קהילות גדולות של זרים מכל העולם שנמצאים שם ברילוקיישן, אבל גם בערים קטנות באופן יחסי יש קהילות של זרים, למשל ב-Ningb – שמונה 6 מיליון תושבים, 6,000 מתוכם זרים. אחד הדברים שאותם הוא מציין לחיוב ברילוקיישן של משפחות למדינה, הוא האפשרות לפגוש אנשים מכל העולם. "לילדים יש אפשרות ללכת לבתי ספר בינלאומיים מעולים, להחשף בגיל צעיר לשפות רבות נוספות, תרבויות ומאכלים, ולגדול בלי גזענות".

    סינים. לא יודעים לשתות
    סינים. לא יודעים לשתות

    המשכורות של העובדים הזרים נעות לדבריו בין 3,000 ל-6,000 דולר בחודש. המיסוי נמוך יחסית ועלויות המחיה זולות - למעט עלויות הדיור, במידה שרוצים לגור באזורים שבהם מתגוררים קהילות הזרים. א' מספר כי בזמן שהותו במדינה, עלויות הדיור בכללן זינקו. "כשבאתי, הדירה שגרתי בה עלתה 900 אלף יואן בשנה, שהם 150 אלף דולר. כשעזבתי היא היתה שווה 3.5 מיליון יואן", הוא מספר. "הסכומים נעים מ-500 דולר לרווקים, ל-1,000-700 דולר למשפחה".

     

    "זו מדינה מתפתחת בעולם השלישי לכל דבר", הוא מוסיף. "יש כפרים ומקומות שבהם נוגעים בזרים כדי לוודא שהם אמיתיים, אבל זה הולך ופוחת. סין בתהליך של התפתחות מואצת וכל שנה שם היא שוות ערך ל-10 שנים במדינה אחרת. כך למשל, פעם אחת נסעתי בכביש ליונאן על דרך עפר, ולאחר כחודש חזרתי באותה הדרך – אבל בנסיעה באוטוסטראדה".

     

    קנסות לשוהים שלא כחוק

    עיקר המשרות המבוקשות לדבריו, הן בתחומים של ניהול בתעשיות עתירות ידע. עם זאת, בשנים האחרונות הביאה ההתפתחות המואצת במדינה להערמת קשיים במתן אשרות כניסה לעובדים זרים. "אם בעבר לא היתה בעיה לקבל ויזת עבודה לשלושה חודשים או חצי שנה בלי שאלות – היום לא נותנים ויזות המאפשרות לשהות במדינה יותר מ-30 יום ברציפות", הוא מספר. "הממשלה כבר לא רוצה עובדים זרים ומערימה הרבה קשיים".

     

    עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, מזהיר כי סין החריפה בשנים האחרונות את הענישה כלפי עובדים זרים השוהים במדינה באופן בלתי חוקי, ללא אשרת עבודה. "ביקורות שערכו רשויות ההגירה במספר ערים מרכזיות הביאו להחמרה מיידית של הענישה", הוא מסביר. "החקיקה החדשה רלוונטית גם להמוני ישראלים, שמגיעים לסין בתדירות גבוהה תחת אשרת תייר, גם במטרה לייבא מוצרים".  

     

    בייג'ינג  (צילום: רויטרס)
    בייג'ינג (צילום: רויטרס)

     החוק החדש קובע, כי עובד זר השוהה במדינה שלא כחוק, ייקנס בסכום ממוצע של 650 דולר והוא יגורש מיד לאחר מכן. בנוסף, העובד עלול להכנס ל"רשימה שחורה" המכילה את אלה שעברו עבירות בתחום ההגירה ועקב כך עלולה להימנע כניסתו למדינות נוספות בעתיד.

     

    בנוסף, החוק מחייב אזרחים זרים להירשם בתחנת המשטרה או במלון תוך 24 שעות מעת הכניסה למדינה, מאפשר לקציני ההגירה בנמלי הכניסה את הסמכויות לעצור לחקירה אזרחים זרים החשודים בעיניהם בעבירה על נהלי ההגירה סינים וכולל הקמת מערכת ניהול מידע של כניסות ויציאות וכן מאגר מידע ביומטרי עבור אזרחים זרים.

     

    מה אמור לעשות ישראלי המעוניין לעבוד בסין?

     

    "יש להוציא אשרת עבודה, שמותנית בקבלת חסות של חברה סינית. "האשרה ניתנות רק עבור עבודה אצל מעסיק מסוים ולא כאשרת העסקה כללית. כדי לעמוד בתנאי האשרה, חייב העובד להיות בעל תואר אקדמאי רלבנטי לעיסוקו או בעל ידע התמחותי בתחום עיסוקו. לחילופין, חברה רשאית בתנאים מסוימים להגיש בקשות עבור מנהלים ונושאי תפקידים בכירים בה.

     

    מי יכול לקבל אשרת עבודה? 

     

    "מדיניות השלטונות בסין היא להעניק אשרת עבודה בעיקר לעובדים זרים שמחזיקים בידע שיסייע לכלכלה הסינית להגדיל את היצוא שלה. כך למשל, קניינים בתחומים שונים, כמו גם מומחים בתחום בקרת האיכות ותהליכי היצור. בנוסף, קיים ביקוש גם למומחים בתחומי החקלאות. מנגד, אף שמדובר על מומחים בתחומים נחשבים כגון מפתחים ומהנדסי תוכנה, הסיכוי כי יקבלו אישור עבודה הינו נמוך. משמעות הדבר כי למבקש אשרה שאינו מחזיק בידע באחד התחומים האלו – אין סיכוי של ממש לקבל אשרת עבודה".

     

    מהו תהליך הוצאת האשרה?

     

    "בשלב הראשון יש להגיש בסין בקשה למתן אישור עבודה, בצירוף מסמכים שונים ביחס לעובד, למעביד ולמשרה המוצעת. לאחר הנפקת אישור העבודה, על העובד ובני משפחתו יהיה להתייצב בקונסוליה הסינית על מנת להוציא ויזה מסוג Z, שהיא ויזה המאפשרת כניסה חד פעמית לסין. אישור העבודה ניתן לתקופה של שנה ויש לחדשו במידת הצורך.

     

    "על העובד ובני משפחתו לעבור בדיקות רפואיות, את הבדיקות ניתן לעשות במדינת המוצא בטרם הפניה לקונסוליה או בעיר היעד בסין לאחר ההגעה אליה. לאחר מכן, השלב האחרון של התהליך מתבצע בסין והוא כולל הנפקת אשרת שהיה אשר מאפשרת כניסה ויצאה חופשית מסין לרבות רישום כתובת מגורים אצל הרשויות

     

    מה לגבי ישראלים שמעוניינים לרכוש מוצרים בסין ולייבאם לארץ לצורכי מכירה?

     

    "במקרה כזה אין צורך להוציא אשרת עבודה אלא אשרה עסקית, אותה מקבלים בקונסוליה הסינית בארץ. לצורך כך על המבקש לשלם אגרה בגובה מאות שקלים ולהוכיח באמצעות אסמכתאות כי יש לו בארץ עסק לגיטימי וכי תכלית הגעתו לסין היא ייבוא של מוצרים. ניתן לקבל אשרה חד פעמית, לרוב עד לפרק זמן של שלושה חודשים. אם זה ביקור ראשון, האישור לרוב למשך זמן של עד 45 יום".

     

    קן תור מציין כי חקיקה המתגבשת בימים אלו, תאפשר לאזרחים זרים בעלי תרומה יוצאת דופן בנושא הפיתוח הכלכלי והחברתי של סין או שעומדים בדרישות הקיימות לתושבות קבע - להגיש בקשה לסטאטוס שהיית קבע ישירות מול המשרד לביטחון פנים. "כיום מציעה סין תושבות קבע רק על בסיס ניסיוני בלבד והפניות מוגשות ללשכה המקומית לביטחון פנים", הוא מפרט.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רילוקיישן עם המשפחה בסין: להגר לכוכב אחר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות משפחת גל-אור
    משפחת גל-אור. 7 שנים בסין
    באדיבות משפחת גל-אור
    צילום: יח"צ ברליץ
    רינת גרינברג מברליץ.
    צילום: יח"צ ברליץ
    מומלצים