שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פסוריאזיס: מה גורם למחלה - וכל הטיפולים
    פסוריאזיס היא בין המחלות השכיחות בישראל - היא אינה קטלנית, אך פוגעת קשות באיכות חייהם של אלפי בני אדם. מה מקורה, מתי היא מתפרצת ומהם הטיפולים החדשים שמבטיחים לשפר את מצב החולים? מדריך 2014 עדכני ומלא. להדפיס ולשמור

    היא לא מדבקת ולא הורגת, אולם מרגע התפרצותה פוגעת מחלת הפסוריאזיס (ספחת) באיכות חייהם של הלוקים בה. הדעות חלוקות באשר לגורמים להתפרצות, אולם רוב המומחים בתחום מסכימים כי מדובר במחלה תורשתית שאין לה מרפא.

     

     

    מתמודדים עם מחלות:

     

    אז מה גורם לה, אילו טיפולים חדשים באמת עוזרים והאם אפשר "לצאת" ממנה? לפניכם המדריך המלא למחלת הפסוריאזיס.

     

    מה זה פסוריאזיס?

    מחלת הפסוריאזיס, או בשמה המלא "פסוריאזיס וולגריס" שפירושו פסוריאזיס נפוצה, או בעברית ספחת, היא מחלת עור הפוגעת בכ-2% מהאוכלוסייה. על פי ההערכות, סובלים מהמחלה כמאה אלף אנשים בישראל.

     

    המחלה עתיקת יומין ומוזכרת אף בתנ"ך בשמה העברי ספחת, אם כי לא ברור אם הכוונה לפסוריאזיס כפי שאנו מכירים אותה כיום או שמא מדובר בצרעת.

     

    פסוריאזיס היא מחלה בעלת בסיס גנטי, ואצל כשליש מהחולים יש בן משפחה נוסף החולה במחלה. בדרך כלל היא פורצת לראשונה בגיל 35-15, אולם 15%-10% מהחולים לוקים בה לפני גיל עשר, לעתים בגיל הינקות, וכן ידועים מקרים של התפרצות בגיל מבוגר יותר מ-50.

      

    אף שלא מדובר במחלה קטלנית, פסוריאזיס פוגעת קשות באיכות חייהם של החולים, הן בשל הופעת קשקשת המלווה לעתים בגרד, באדמומיות ובתחושת צריבה - דבר המחייב שימוש במשחות שונות בתדירות גבוהה - והן בשל פגיעה אסתטית במקרים הקשים.

    מסימני ההיכר: קשקשת המלווה לעתים בגרד (צילום: shutterstock)
    מסימני ההיכר: קשקשת המלווה לעתים בגרד(צילום: shutterstock)
     

    מה גורם למחלה?

    החוקרים מעריכים שפגם במערכת החיסונית גורם למשלוח אותות שגויים לתאי העור, ומכאן להתחלקות מהירה מדי שלהם, מה שמוביל להופעת קשקשת. כאשר נפגע שטח של עד 2% מהגוף המחלה מוגדרת קלה, פגיעה של 10%-3% נחשבת בינונית, וכאשר נפגע יותר מ-15%-10% משטח הגוף מדובר בביטוי חמור של המחלה.

     

    מחלת הפסוריאזיס אינה מדבקת והרקע להופעתה הוא גנטי, אך לא די בנטייה הגנטית וישנם טריגרים שונים שביכולתם להשפיע על התפרצות המחלה, כגון זיהומים בשל חיידק סטרפטוקוק בלוע, תרופות ממשפחת חוסמי בטא (למשל, תרופה ליתר לחץ דם), ליתיום, אינטרפרון ומתח נפשי.

     

    אף שלא ידוע על גורם ישיר להופעתה, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהרקע למחלה הוא שיבוש במערכת החיסון, כשהתא האחראי לשרשרת האירועים הוא כדורית דם לבנה הקרויה לימפוציט מסוג T. תא זה עובר שפעול וגורם לתגובה דלקתית בעור ולשגשוג של תאי העור העליונים (אפידרמיס), שינויים המובילים להיווצרות הרובד הפסוריאטי.

     

    אפידרמיס בריא מתחלף מדי כ-30 יום. ברובד הפסוריאטי, לעומת זאת, קצב התחלפות האפידרמיס מואץ ומתרחש בכל שלושה ימים. לכן, נערמות שכבות עבות של קשקשים בשטח פני העור.

     

    איך מאבחנים?

    הנגע הפסוריאטי האופייני הוא רובד אדום, מתוחם ומורם, מכוסה בקשקש בגוון לבן-כסף הנושר בקלות ומשאיר נקודות דמם. המיקום האופייני של התפרחת הוא במרפקים, בברכיים, בקרקפת ובאיבר המין, אך המחלה בצורתה הקשה יכולה להופיע בכל חלקי הגוף.

     

    כאמור, למחלה ביטויים רבים מגוונים אחרים. "פסוריאזיס הפוכה", למשל, מתבטאת בהופעת טלאים אדומים, חלקם בקיפולי הגוף כגון בתי השחי, מתחת לשדיים, בשיפולי הבטן או במפשעות.

     

    צורה נוספת היא "פסוריאזיס פוסטולרית", המתבטאת בשלפוחיות מוגלתיות בעיקר בכפות הידיים והרגליים, ובמקרים נדירים יותר בחלקי הגוף האחרים. פסוריאזיס טיפתית" מתבטאת בפריחה המתפשטת במהירות עם רבדים קטנים עד סנטימטר אחד, ומופיעה לאחר דלקת שלה גרם החיידק סטרפטוקוק, בעיקר אצל ילדים וצעירים.

     

    פסוריאזיס מוצאת את ביטויה גם בציפורניים בצורת שקעים זעירים, "כתמי שמן" ואף היפרדות או התעבות של הציפורן.

     

    מלבד הפגיעה האסתטית ומלבד הקשיים בתפקוד היומיומי, במיוחד כשהפסוריאזיס פוגעת בכפות הידיים והרגליים, כ-30% מהלוקים במחלה יסבלו גם מדלקת פרקים פסוריאטית הגורמת לכאב ולקשיים תפקודיים. בשנים האחרונות התברר שהסיכון ללקות בתסמונת המטבולית - המתבטאת ביתר לחץ דם, בסוכרת, ביתר שומנים בדם ובהשמנה בטנית - גבוה יחסית אצל חולי הפסוריאזיס. זו כבר איננה רק מחלת עור, אלא מחלה המשפיעה על מערכות הגוף הפנימיות.

     

    המחלה קלה לאבחון על פי ההתבטאות האופיינית בעור, בשיער ובציפורניים. לצורך אישור האבחנה ניתן לבצע ביופסיה של העור.

    הנגע הפסוריאטי האופייני הוא רובד אדום, מתוחם ומורם (צילום: shutterstock)
    הנגע הפסוריאטי האופייני הוא רובד אדום, מתוחם ומורם(צילום: shutterstock)
      

    איך מטפלים?

    היות שמדובר במחלה עם רקע גנטי ופגם במערכת החיסון, לא ניתן לרפא אותה. מטרת הטיפולים היא לדכא את ביטויה העורי באופן שיאפשר לזכות באיכות חיים סבירה וביכולת לנהל אורח חיים רגיל.

     

    סוג הטיפול מותאם לחומרת המחלה: המקרים הקלים יטופלו בעיקר באמצעות משחות ואילו הקשים יטופלו בתרופות סיסטמיות: זריקות וכדורים.

     

    טיפולים חיצוניים

    • שימון העור

    הטיפול הבסיסי והפשוט ביותר הוא שימון של העור (כמו בקרם וזלין, דרמוד וכל קרם לחות עשיר) שמביא לריכוך ולשיפור התחושה. לאלה ניתן להוסיף משחות המכילות חומרים המקלפים את הקשקשת ומעניקים מראה אסתטי יותר. תכשירים כאלה מכילים חומצה סלצילית או אוריאה (אקסרה, יולקטין, קסריאל) בריכוזים שונים.

     

    • משחות ויטמין D

    אחת המשחות הנפוצות ביותר לטיפול בפסוריאזיס היא משחה המכילה קלציפוטריול (דאיבונקס), נגזרת סינתטית של ויטמין D המעכבת ומסדירה את חלוקת התאים והתהליך הדלקתי. המשחה נמכרת במרשם רופא וניתן להשתמש בה לתקופות ארוכות אך בכמויות מוגבלות, בהדרכה ובפיקוח רפואי. הוכח כי משחת ויטמין D מביאה להפחתה מסוימת בחומרת הקשקשת.

     

    • משחות סטרואידים

    אחת מאבני היסוד של הטיפול החיצוני הוא הסטרואידים שבמשחה, אם כשלעצמם או בשילוב חומרים נוספים כגון חומצה סליצילית או קלציפוטריול. הסטרואידים מדכאים את התגובה הדלקתית, אך השימוש בהם חייב להיות מושכל ומבוקר, כיוון ששימוש מוגזם עלול לגרום לנזקים ולהוביל לעור דק, מדמם בקלות ואף לשיעור יתר.

     

    קיימים בשוק מגוון תכשירים המכילים סטרואידים והם בעלי עוצמות פעולה שונות. משחות המכילות סטרואידים "חלשים" (יומובט, אלוקום) מיועדות לאזורים רגישים כגון קפלי העור, ואילו הסטרואידים ה"חזקים" (בטא-קורטן, נרידרם, דרמובט, טופיסלן) מיועדים למקומות שבהם העור עבה במיוחד כגון המרפקים, הברכיים, הקרקפת או כפות הידיים והרגליים.

     

    המשחה דאיבובט והג'ל קסמיול הם שילוב של סטרואידים עם נגזרת של ויטמין D, מגינים מפני תופעות הלוואי של הסטרואידים ומביאים לשיפור במראה העור, בעוד שהסטרואידים עצמם מפחיתים את התהליך הדלקתי. בניגוד למשחות סטרואידים אחרות, שבהן השימוש מוגבל למספר שבועות, מחקרים מראים כי גם שימוש של 52 שבועות ברציפות בדאיבובט אינו גורם לתופעות לוואי. המינון המקובל הוא מריחת המשחה פעמיים ביום במשך שבועיים, ולאחר מכן פעם ביום עד היעלמות הנגע.

     

    • אנטרלין

    טיפול במשחה שנחשבת יעיל אך לא חביב על החולים, כיוון שהוא מלכלך ומצריך ריכוז ודיוק במריחה. הוא מצוי בריכוזים משתנים אך בשל חוסר הפופולריות שלו בקרב המשתמשים שימושו העיקרי הוא בבתי החולים.

     

    • פרוטופיק ואלידל

    משחה המכילה מעכב קלצינאורין, חומר המעכב תהליכים דלקתיים. כשמדובר בהתוויית פסוריאזיס התרופה נמכרת בישראל רק באופן פרטי, ופופולרית מאוד בארצות הברית ובאירופה. יעילותה נחשבת טובה בעיקר בקיפולי גוף ובאזור איברי המין.

     

    • תכשירים המכילים זפת

    הם אינם מצויים על המדף בארץ (פרט לשמפו) וכדי ליהנות מהם יש צורך בתרכובת שמכינים לפי מרשם פרטני על ידי הרוקח, לעתים בתוספת חומצה סליצילית. טיפול כזה נחשב יעיל ביותר, אך ריחו אינו נעים והוא מכתים. לפיכך הטיפול נמצא בשימוש בעיקר בבית חולים לאלה המאושפזים בשל התפרצות קשה של הפסוריאזיס.

     

    • רטינואידים

    משחות ששיווקן בארץ הופסק, ככל הנראה מסיבות מסחריות. תכשירים אלה מכילים נגזרת של ויטמין A (לדוגמת משחת זורק). הטיפול מצריך דיוק במריחה והתמדה והתוצאות נחשבות טובות מאוד.

    המקרים הקלים מטופלים בעיקר באמצעות משחות (צילום: shutterstock)
    המקרים הקלים מטופלים בעיקר באמצעות משחות(צילום: shutterstock)
     

    • טיפולים בקרינת אור

    פוטותרפיה, טיפול בקרינת אור, נחשב יעיל ומביא להפוגה של ממש בתסמיני המחלה, לעתים של כמה חודשים. הטיפול הנפוץ ביותר הוא באמצעות UVB באורך גל הקרוי "ספקטרום צר". טיפול זה מתבצע במרפאות כשלוש פעמים בשבוע, בכל פעם למספר דקות, במשך כשלושה חודשים. המטופל נכנס לחדר ובו נורות אולטרסגוליות, שאליהן הוא נחשף במשך כמה שניות. זמן החשיפה הולך ועולה מביקור לביקור, עד לכמה דקות של חשיפה.

     

    הטיפול מביא להפוגה בשיעור גבוה מאוד, הוא נחשב בטוח ואינו מסרטן. עם זאת, הוא עלול לגרום לכוויות,ל נמשים, לשינויים בפיגמנטציה ולהזדקנות העור. הטיפול אינו מביא להבראה, אלא להפוגה זמנית.

      

    • פוטותרפיה ביתית

    שני משווקים מוכרים בישראל מנורות פוטותרפיה לשימוש ביתי. העלות עומדת על כ-1,800 שקלים לנורה בודדת ועל אלפי שקלים למתקן עומד, הדומה למכשיר הפוטותרפיה בבית החולים. כל מכשיר מחובר לטיימר המונע שימוש ממושך העלול לגרום לכוויות. לצורך הטיפול יש צורך במעקב רופא עור. טיפול פוטותרפיה ביתית מקובל יותר בחו"ל והוא מתאים למתקשים להגיע למכון פוטותרפיה כמה פעמים בשבוע.

     

    • שיטת גקרמן

    שיטת טיפול המשלבת תכשירי זפת עם קרינת UVB והמתבצעת בבית חולים בשל אי הנוחות הכרוכה במריחת הזפת. המטופל נמרח בזפת הנותרת על גופו שעות ארוכות, ולאחר הסרתה מטופל במכון הפוטותרפיה. הזפת הופכת את העור לרגיש יותר לקרינה ובעל אלמנטים המפחיתים את התהליך הדלקתי של המחלה. 

     

    • PUVA

    טיפול בקרינת UVA המתבצע בשילוב תרופה המכילה נגזרת פסורלאן (חומר המצוי בצמחים וההופך את העור לרגיש ביותר לקרינה). החולה מגיע למכון הפוטותרפיה, בולע את כדור הפסורלאן כשעתיים לפני החשיפה למקור האור המלאכותי, ולאחריו נחשף לאור.

     

    לאחר הטיפול על החולה ללבוש בגדים ארוכים, למרוח מסנני קרינה ולחבוש משקפי שמש שכן אור השמש עלול לזרז היווצרות קטרקט בעיניים וכוויות. בשל תופעות הלוואי, השימוש בשיטה מוגבל למקרים קשים שנכשלו בטיפולים אחרים. השיטה מוגבלת ל-200 טיפולים לאורך החיים, בשל דיווחים על קשר לסרטן העור.

     

    • ים המלח

    שהות בים המלח, הכוללת חשיפה לשמש עם טבילה בים העשיר במלחים ומינרלים, מיועדת למקרים קשים של פסוריאזיס והוכחה כמביאה להפוגה מרשימה מאוד במחלה. הטיפול מוכר בסל הבריאות ונמשך לרוב שבועיים. השהות בים המלח אינה מעלה את הסיכון לסרטן העור, בשל סינון של חלק מהקרניים המזיקות.

    טיפול בים המלח מיועד למקרים קשים של פסוריאזיס (צילום: רויטרס)
    טיפול בים המלח מיועד למקרים קשים של פסוריאזיס(צילום: רויטרס)
     

    טיפולים סיסטמיים

    • רטינואידים

    כדורים שהם נגזרות של ויטמין A (נאוטיגזון). יעילותם רבה ותופעות הלוואי שלהם כוללות יובש בפה ובעיניים, נשירת שיער קלה, הפרעה בתפקודי הכבד ועלייה בשומני הדם. הטיפול בתרופה מצריך מעקב רפואי ובדיקות דם תקופתיות. היא יכולה להינתן בשילוב פוטותרפיה, אולם אסורה לשימוש אצל נשים בגיל הפוריות בשל הסיכון למומים בעובר.

     

    • מטוטרקסט

    תרופה כימותרפית שנמצאה יעילה גם נגד פסוריאזיס, כיוון שהיא מעכבת את התהליך הדלקתי. התרופה ניתנת דרך הפה בליווי רפואי ובמעקב אחר בדיקות הדם. ייתכנו תופעות לוואי ובהן הפרעה בתפקודי כבד, פגיעה בספירת הדם ופגיעה בתפקודי הנשימה.

     

    • ציקלוספורין

    תרופה המדכאת את מערכת החיסון והמשמשת במקור כנגד דחיית איברים מושתלים. השפעתה מהירה מאוד ויעילותה רבה, אך היא שמורה למקרים קשים שנכשלו בטיפולים אחרים כיוון שהיא עלולה לפגוע בתפקוד הכליות ולהעלות את לחץ הדם. היא מחייבת ניטור צמוד ופיקוח רפואי. משך הטיפול בתרופה קצר - עד להשגת הפוגה, ואז מועבר החולה לטיפול בתרופה אחרת לשימוש ממושך.

     

    • תרופות ביולוגיות

    תרופות המשפיעות על מערכת החיסון בהיותן דומות לנוגדנים או לרצפטור, כשהן משתלבות בשרשרת האירועים החיסוניים המתרחשת במנגון היווצרות הפסוריאזיס - ובולמות את התפתחות האירועים. בשל השפעתן על מערכת החיסון הן כרוכות בסיכונים לפיתוח זיהומים קשים, בעיות נוירולוגיות או גידולים - בעיקר גידולי עור. מחירן גבוה מאוד והן מיועדות לחולים הקשים ביותר של המחלה.

     

    בארץ רשומות כמה תרופות ביולוגיות - אנברל, יומירה ורמיקייד וסטלרה - כולן בסל הבריאות ומסופקות על ידי כל קופות החולים. חלק מהתרופות יעילות מאוד גם כנגד דלקת הפרקים הפסוריאטית, כך שהחולים הקשים ביותר יכולים ליהנות מתוצאות הטיפול.

     

    הטיפול ניתן בזריקות, לרוב בהזרקה עצמית, לעתים אחת לשבוע ובחלק מהתרופות גם אחת לחודש. רמיקייד ניתנת בעירוי. גם תרופות אלה מביאות רק להפוגה ולא להבראה, והן מחייבות מעקב רפואי צמוד. 

     

    הטיפול הביולוגי הביא למהפך באורח החיים של החולים ובאיכותם. פריצת הדרך של הטיפולים הביולוגיים מסמנת את פתחה של תקופה חדשה בטיפול בחולי פסוריאזיס, המטפלת בשורש הבעיה - השיבוש במערכת החיסון האופייני למחלה. כיום נחקרות תרופות ביולוגיות נוספות שאולי ביום מן הימים יביאו לריפוי הפסוריאזיס.

     

    • כתיבה ועריכת המדריך: ד"ר איתי גל, מומחה לרפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet.
    • יעוץ רפואי: ד"ר מיכאל זיו, מנהל היחידה לפסוריאזיס בבית החולים העמק




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פסוריאזיס: מה גורם למחלה - וכל הטיפולים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הפסוריאזיס פוגעת קשות באיכות חייהם של החולים
    צילום: shutterstock
    צילום: איתי גל
    חומצה סליצילית, סליקרן
    צילום: איתי גל
    צילום: איתי גל
    ניאוטיגזון
    צילום: איתי גל
    צילום: איתי גל
    דייבובט
    צילום: איתי גל
    צילום: איתי גל
    פרוטופיק
    צילום: איתי גל
    צילום: איתי גל
    פוטותרפיה
    צילום: איתי גל
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים