ההלכה נגד שכר הבכירים ועובדים עניים

אדם סמית, הנחשב לאבי הכלכלה המודרנית, כתב שכלכלה היא "המדע החוקר את העושר", או ביתר פירוט: "חקר הייצור, ההפצה והחליפין" של עושר. מבחינה זו אין להלכה עמדה כלכלית שהרי ההלכה לא נועדה בהכרח להביא את האדם לעושר. וכדברי הרב קוק זצ"ל: "מה אומלל הוא האיש החושב שכל אושר והצלחת האדם נמדדים רק כמידת המתכת הנוצצת שידו משגת לצבור תחת ידו". (עין איה).

• לא גומרים את החודש: עדויות מהשטח
• עבדות מודרנית: האנשים ה"שקופים" נחשפים
• עובדי מזרחי למנכ"ל: תדאג גם לשכר שלנו
  

אולם, אף שאין להלכה עמדה כלכלית, יש לה עמדה מוסרית ממנה נגזרת ההתנהלות הכלכלית הראויה. כשם שברפואה קובעת ההלכה עקרונות לגבי דילמות שונות הנוגעות להצלת חיים, אך אינה מתייחסת בד"כ לשיטות הטיפול השונות, כך גם בעולם הכלכלה: עקרונות המוסר נקבעים ע"י התורה, והשיטה הראויה ליישומם יכול שתהא נקבעת על ידי קובעי המדיניות.

שאלת פערי השכר

בשאלת השוק החופשי או המפוקח אנו מוצאים, כי ההלכה מתייחסת באופן בסיסי לעולם של שוק חופשי ואינה מטילה פיקוח עקבי ורצוף על רמת המחירים בשוק. עם זאת, קובעת ההלכה כי על השלטון לעמוד על המשמר ולמנוע עליות קיצוניות ביוקר המחיה במוצרים אשר מוגדרים כמוצרי יסוד.

משום כך אוסרת ההלכה אגירת מוצרי יסוד, ריבוי מתווכים, וכן מגבילה את מתח הרווחים במוצרים אלו – מתוך מטרה למנוע התייקרות בלתי סבירה. מאידך, ההלכה אינה רואה צורך בהתערבות שלטונית בכל הנוגע לרמת המחירים של מוצרים המוגדרים כמותרות, ובלבד שתשמר ההגינות במסחר.

אחת השאלות המעסיקות כיום את החברה הישראלית היא שאלת פערי השכר במשק, וגם בנושא זה יש להלכה עמדה מוסרית. כפי שהודגם, השקפת העולם הקפיטליסטית קרובה יותר לעמדתה של ההלכה מאשר זו הקומוניסטית. מכאן, שפערי שכר ופערים כלכליים הינם על פי ההלכה מציאות שיש להשלים עמה.

עם זאת, אנו מוצאים בהלכה שני עקרונות הנוגעים לקביעת השכר. העיקרון האחד – הבטחת שכר מינימום לכל עובד, שכר שבאמצעותו יוכל לפרנס את משפחתו בכבוד. תופעה של משפחה בה שני בני הזוג עובדים ובכל זאת היא נמצאת מתחת לקו העוני – הינה תופעה שאין להשלים עמה על פי ההלכה.

העיקרון השני נוגע לשכר בכירים בחברות ציבוריות. היות שעל פי ההלכה נחשבים מנהלים אלו כשליחי בעלי המניות, על כן שכרם צריך להיקבע תוך ראיית טובתם של בעלי המניות. לכן למשל, למשל, אם דירקטוריון של חברה מחליט על שכר גבוה לבכירי החברה, כאשר מצבה הכלכלי של החברה לא מאפשר זאת, או כאשר מתברר שרמתם המקצועית של הבכירים לא הצדיקה שכר כזה, יש מקום על פי ההלכה לבטל את החלטתם. 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר לכלכה עפ"י התורה. בשאלות אלו ושאלות נוספות הנוגעות לעקרונות המדיניות הכלכלית על פי ההלכה, יעסוק הכנס השנתי של מכון כת"ר שיתקיים ביום ראשון הקרוב (15.06) במשכנות שאננים, ירושלים