פני צלקת: כלבת הים מראש הנקרה נחשפת
חוקרים מאיטליה, טורקיה וישראל בחנו את הצילומים של כלבת הים שתועדה צדה דגים מול ראש הנקרה בסוף השבוע וטוענים כי הצלקות הייחודיות על ראשה של כלבת הים, זוהו בבירור בכלבת ים שהופיעה בהרצליה ב-2010. "יתכן כי באזור של לבנון וישראל עשויה להתקיים אוכלוסיה קטנה ומתרבה", הם אומרים
הביקור הנדיר של כלב ים נזירי ים תיכוני מול ראש הנקרה בשבת הצליח לגרום לשמחה רבה בקרב חובבי טבע ברחבי הארץ, אך גם הדליק נורה אדומה בקרב חוקרי יונקים ימיים בישראל, שחשדו כי כלב הים שצולם בראש הנקרה, כבר נצפה לפני כארבע שנים וחצי בישראל, לאחר שהבחינו בדפוס צלקות ייחודי על לחייו וראשו.
למעשה, כלב הים שתועד בשבת זוהה ע"י חוקרים מטורקיה ואיטליה כנקבה בוגרת כבת שש עד שמונה שנים. כלבת הים תועדה ממרחק של כמה עשרות מטרים על ידי מספר צלמים, אך התיעוד החד של לירון סמואלס, מתנדב בארגון מחמל"י וצלם טבע ממרכז הארץ, הביא לפריצת דרך בזיהוי של כלבת הים.
החוקרים בישראל בחנו את התמונות של כלבת הים שעלתה למרינה בהרצליה ב-2010, בו התגלו שתי צלקות על ראשה.
מי שצילם אותה אז היה שמוליק לנדאו, מטפל ראשי בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי בר"ג, שהוזעק למקום על ידי שני דייגים שנדהמו לגלות את החיה הנדירה רובצת על הסלעים במרינה בשעת לילה מאוחרת. בצילומים האחרונים בסוף השבוע מראש הנקרה, ניתן היה לראות שוב שתי צלקות דומות.
"הצלקות הן אחת השיטות הקלות לזיהוי של פרטים מסויימים, במיוחד כשיש בעייתיות כאשר הפרווה יבשה או רטובה", מסביר ל-ynet ד"ר אביעד שיינין, חוקר יונקים ימיים במחמל"י ומרכז תחום הים התיכון במארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל.
"הצילום מ-2010 היה כשהיא רבצה על הסלעים ופרוותה היתה יבשה, אך היו שם צלקות ברורות. רוב הצילומים של כלבי הים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות הם של החיות בים סוער, בגלים גבוהים וצולמו ממרחק רב שהקשה על זיהוי של פרטים. הצילומים האחרונים שתועדו באמצעות ציוד צילום מקצועי, איפשרו לנו להתמקד בצלקות הברורות על פניה גם כשהיא היתה בים גבוה".
כל התמונות נשלחו לבחינה של חוקרי כלבי ים באיטליה וטורקיה, במסגרת המאמצים הבינלאומיים לחקור ולשמור על אוכלוסיית כלבי הים הנזירים הים תיכוניים המצויה בסכנה הכחדה חמורה. בטבע מוערך מספרם בפחות מ-450 פרטים בלבד.
חוקרים מחו"ל: "חדשות נפלאות. הצלקת על לחיה עדיין שם"
לדברי החוקר האיטלקי, לואיג'י בנדונה, "הצלקות ברורות בתמונות ויתכן כי באזור של לבנון וישראל עשויה להתקיים אוכלוסיה קטנה ומתרבה", כתב החוקר. "כלבי הים מסוגלים לשחות בין 12 ק"מ עד ל-40 ק"מ ביום ולעיתים אפילו למרחקים של עד 300 קילומטרים במשך מספר חודשים...יהיה זה חכם לנסות ולזהות שטח מתאים להמלטות (במערות)...עתיד בהיר צפוי לשימור כלב הים הנזירי הים תיכוני בישראל"
עלי קמאל, חוקר כלבי ים בטורקיה דיווח כי מדובר "בחדשות נפלאות. התמונות נהדרות וניתן לראות בבירור כי מדובר בנקבה וככל הנראה, מדובר באותה נקבה שנצפתה בעבר. הצלקת על לחייה עדיין שם", כתב החוקר לצוות מחמל"י בישראל. לדבריו, "בקיץ שעבר נקבת כלב ים נורתה בסוריה ולמרבה הצער, היא נשאה בגופה גור לא מפותח דיו. דאגתי כי זו כלבת ים שנצפתה בישראל, אך בסופו של דבר מדובר היה בנקבה אחרת".
"תקווה שאולי יצליחו להתרבות בישראל"
לדברי שיינין, במאמר מדעי שפרסמו חוקרי מחמל"י בכתב העת המדעי "Aquatic Mammals" ב-2012 תועדו 45 תצפיות לאורך החוף הישראלי. שיינין וחבריו, העריכו כי מדובר בשני פרטים ששהו באותה התקופה באזור. לאחר הפסקה בדיווחים של כשנתיים, התצפית האחרונה מהשבת מעידה לדבריהם, כי יתכן והמין שנעלם מחופי ישראל במשך מחצית המאה, "חזר לחיים" לטבע באופן מוגבל. עד כה תועדו 55 תצפיות של כלבי ים, 26 מהן בצפון הארץ והשאר במרכז ובדרום.
להערכת שיינין, רצועת החוף הישראלית לא יכולה להכיל כמות כה גדולה של כלבי ים. "לצערי, אין הרבה מקומות טבעיים טובים שיכולים לאפשר לכלבי הים להמליט במערות ולגדל גורים בביטחה. יכול להיות שזהו גבול התפוצה של אוכלוסיה של כלבי הים שיכולה להתרבות באזור סוריה, לבנון וטורקיה", הוא מסכם. "לא באמת ברור אם יש עתיד לאוכלוסיה כזו, אבל השמורה שהוכרזה לאחרונה בראש הנקרה תספק הגנה ותנאי מחייה טובים לכלבי הים, זה נותן תקווה שהם אולי יצליחו להתרבות שם באופן מצומצם".
לפנייה לכתב/ת 
