מותר לבצע חיפוש בתיק? זכויות התלמידים בביה"ס

מה אומרת חובת הסודיות מכוח חוק זכויות התלמיד?

סעיף 14 לחוק זכויות התלמיד הוא הסעיף המנחה בכל הנוגע לחובת הסודיות של תלמיד ולפיו כל אדם הקשור למערכת החינוך חייב לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו לגבי התלמיד, אלא אם כן נדרש הדבר לצורך ביצוע תפקידו. מבחינה מעשית, צוות בית הספר צריך לדווח על מצבו הלימודי של התלמיד להוריו/אפוטרופוסיו בלבד, ובדרך זו מוגנות זכויות התלמיד. כך, תיקו האישי, ממוצע ציוניו וכיוצא באלו, זוכים למעמד מוגן וחסוי.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

האם מותר למוסד חינוכי לפרסם פרטים על תלמיד באתר האינטרנט שלו? 

אסור למוסד חינוכי לפרסם פרטים על תלמיד, קטין (מתחת לגיל 18), באתר האינטרנט שלו, אלא רק בהתאם להסכמה מפורשת של הוריו או של האפוטרופוס של הקטין.

על אף שאין התייחסות מפורשת לכך בחוק, החלוקה המקובלת כיום היא לקטינים עד גיל 14, וקטינים מעל לגיל 14. הסכמה של קטינים מגיל 14 ומטה לא תחשב כלל כהסכמה כדין. הסכמה של קטין מעל לגיל 14 צריכה להתקבל בערבון מוגבל, במידתיות, ככל שאין במידע המפורסם כדי לפגוע בקטין בשום צורה. אם יש ספק, דרושה הסכמת ההורה/אפוטרופוס.

ככל שמדובר בפרטים מזהים, לרבות שם, כתובת וטלפון, דעתנו כי דרושה הסכמה של ההורה בכל מקרה (עד גיל 18). אם מדובר בתמונה בלבד, שאינה מבזה או משפילה וללא פרטים מזהים, ואם הקטין מופיע כחלק מקהל או הנוף בתמונה והוא לא המוקד בה, ניתן להסתפק בהסכמה של קטין מעל גיל 14.

האמור לעיל לא מתייחס למצבים פרטניים שבהם נאסר פרסום שמו או תמונתו של קטין בחוק, כגון כאשר קטין חשוד בעברה על החוק או עומד למשפט או מי ממשפחתו הקרובה חשוד או עומד למשפט פלילי, עובד סוציאלי פועל בעניינו, קורבן לעבירה, ניסיון התאבדות, חולה במחלה קשה וכד' מקרים אשר נקבעו בסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).

האם ניתן להציב מצלמות בשטח בית הספר מבלי לפגוע בפרטיות?

כאשר ממקמים מצלמות בשטח בית הספר, יש להבחין בין שטחים ציבוריים לבין שטחים שאינם. הצבת מצלמות במקום ציבורי, ככלל, אינה מהווה פגיעה בפרטיות במידה והיא נעשית באופן מידתי וצמודה למטרה שלשמה הוצבה, שהיא בדרך-כלל שמירה על ביטחון הציבור. בכדי למזער את הפגיעה בפרטיות ככל הניתן, יש לנקוט במספר פעולות:

יש להגביל את מספר המצלמות המוצבות.

יש להציב את המצלמות בזווית מסוימת כך שיצולמו רק האזורים הרלוונטיים.

יש להקפיד על צילום רק כאשר יש תנועה באזור המצולם.

יש להציב שילוט שמיידע את הציבור על כך שהמקום מצולם ולהגביל את השימוש בפונקציות מיוחדות כמו זיהוי פנים.

במקרים בהם המצלמה מוצבת בשטח שאינו נחשב כציבורי יש צורך בקבלת הסכמה מדעת (הסכמה בצורה חופשית ובמודעות מוחלטת) של החשופים לצילום, למעט מקרים בהם קיים חשש שמודעות של המצולמים למצלמות תכשיל את מטרתן (לדוגמה, מצלמה שנועדה לתעד התנהגות עבריינית במקום שבו יש חשש סביר לכך). בכל אופן, כאשר מדובר במקום שאליו נכנסים קטינים, חייבים לקבל הסכמה מראש להצבת המצלמות מהוריהם מכיוון שלא כל שטחי בית הספר הינם שטח ציבורי, כך למשל, ספק אם כיתה תיתפס כמקום ציבורי.

האם מותר לבצע חיפוש בתיקו של תלמיד?

הוראות משרד החינוך מאפשרות לבצע חיפוש בתיקו של תלמיד רק במקרים בהם ישנו חשד בטחוני מבוסס נגד התלמיד כגון מציאת נשק בחפציו. ככלל, בתי ספר אינם נוהגים לערוך בדיקה ביטחונית לחפצי התלמידים, לכן חיפוש בתיק של תלמיד, ברוב המקרים, לא יעמוד במבחן משפטי.

במידה ובכל זאת נתקבלה החלטה לבצע חיפוש בתיקו של תלמיד, ישנם מספר תנאים שיש לעמוד בהם בעת החיפוש. החיפוש יתקיים באופן מוצנע בכדי שאחרים לא יידעו על קיומו, ינכחו בו שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד בכדי לשמור על כבודו ועל זכויות הפרט שלו והחיפוש יהיה מוגבל למטרתו הספציפית בלבד. ההחלטה על ביצוע החיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יתועדו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי.

אם תלמיד חושב שפרטיותו הופרה, מה עליו לעשות?

תלמיד שחושב שפרטיותו הופרה צריך להתלונן על כך, באמצעות הוריו, בפני הגורם המפקח על ידי משרד החינוך. ככל ומדובר בפגיעה הקשורה למאגרי מידע, יש ביכולתו, שוב באמצעות הוריו, להתלונן בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, האוכפת את החוק בנושא זה.

בני נפגע כתוצאה מתחזוקה לקויה של המתקנים בית הספר. מה אני יכול לעשות?

יש להבחין בין שתי סוגי תביעות במקרה כזה. הראשונה היא תביעה על פי פוליסת ביטוח תלמידים, שכל מוסד חינוכי מוסדר חייב שתהיה לו. היא מבטחת את התלמידים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. על פי פוליסה זו, אין משמעות לשאלה מי האשם בפגיעה, אלא רק שנגרם אירוע שהוביל לפגיעה ואז התלמיד זכאי לפיצוי. חשוב לזכור שסכומי הפיצוי מוגבלים והם בעיקרם עבור נכות לצמיתות. 

התביעה השנייה, בה אין הגבלה של סכומי הפיצוי, היא תביעת רשלנות כנגד בית הספר או העירייה או שניהם גם יחד בגין הפגיעה שנגרמה. בתביעה זו, כנגד בית הספר או העירייה, צריך להוכיח את רשלנות המוסד בתחזוקת המתקן באופן שגרם לפציעה. במידה והוכחה רשלנות, בית המשפט יבדוק מהו הנזק שנגרם והנפגע יידרש להגיש חוות דעת של מומחה רפואי. יצוין כי פוליסה זו אינה מכסה תאונות דרכים.

האם קיים כיסוי ביטוחי לתלמידים שנפגעו במהלך חופשה?

על פי חוק, כל תלמיד בבתי הספר לסוגיהם, הרשום ללימודים באחד ממוסדות החינוך במדינת ישראל ולומד באותו מוסד, מבוטח בביטוח תאונות אישיות לתלמידים, עליו הוא משלם במסגרת תשלומי החובה לבית הספר או לגן. הביטוח מכסה גם את תקופת החופש הגדול ושעות הפנאי, אף שהתלמיד לא בבית הספר. סכומי התביעה והזכאות במקרה של פציעה הינם לפי תנאי הפוליסה כאשר זו מפוקחת על ידי משרד החינוך.

ילדים במעונות יום וגני ילדים המופעלים על ידי הרשויות המקומיות מבוטחים אף הם בביטוח דומה. בכל מקרה, כדאי להשקיע קצת זמן ולבדוק מה כוללת פוליסת הביטוח. ניתן לדרוש ולקבל את הפוליסה באמצעות מזכירות בית הספר ולבדוק את הזכויות. הורים רבים אינם מודעים לכך שפוליסת ביטוח התלמידים תקפה גם בתקופת החופש הגדול, וחבל שתפספסו את מה שמגיע לכם מחוסר מודעות לזכויותיכם.

מה לגבי מקרה של תלמיד ש"הבריז" מבית הספר ונפגע מחוץ לשטחו?

במהלך שנת הלימודים התלמידים יוצאים לפעילויות מחוץ לבית הספר, וכמו צעירים רבים לפעמים גם 'מבריזים'. לפי החוק, פוליסת הביטוח לתלמידים מעניקה מטריית הגנה לתלמידים גם מחוץ לשערי בית הספר. כאשר תלמיד 'מבריז' מבית הספר, אין לכך משמעות מבחינת הפוליסה והוא עדיין יהיה זכאי לפיצוי.

האם יש מקרים בהם פוליסת הביטוח לתלמידים אינה תקפה?

יש מקרים חריגים בהם תאונות שבהן נפגעו ילדים אינן נכללות בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, כמו במקרה בו תלמיד נפגע בתאונת דרכים.

במקרה שילד נפצע במהלך החופש, את מי צריך לתבוע?

באופן כללי, יכולים להיות שני מסלולים לתביעת נזיקין בגין פציעה שהתרחשה בזמן החופש: הראשון הוא תביעת חברת הביטוח המבטחת תלמידים בביטוח תאונות אישיות. כפי שצוין לעיל, על פי חוק, כל ילד חייב

להיות מבוטח 24 שעות ביממה למשך כל השנה וזה כולל כמובן, פגיעה שהתרחשה בחופש. במקרה כזה אין חשיבות לאופן בו ארעה התאונה או מי האשם לכך שקרתה, אלא נבדק רק הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. הפיצוי שיינתן הינו בהתאם לחומרת הפציעה והנזק שהוסב בעקבותיה כגון: מספר ימי אשפוז, הוצאות רפואיות, רמת נכות וכדומה.

המסלול השני הוא תביעת נזיקין במקרה והפציעה או התאונה נגרמו בשל ליקוי בטיחותי במקום בו קרתה התאונה או רשלנות של הצוות האחראי, כגון: נפילה מכיסא או מעקה שבורים, טביעה בבריכה בגלל היעדר משגיחים או עמוד של אוהל שקורס על ראשו של ילד כתוצאה מהתקנה לקויה. במקרים כאלה ניתן לתבוע ישירות את האחראים לכך, למשל הקייטנה וחברת הביטוח שלה ו/או את המוסד בו התרחשה התאונה. אולם, אם הילד נפל בלי שהוכחה רשלנות מצד מפעיל המקום או המוסד בו קרתה התאונה, הוא אינו אחראי לכך בדיוק כפי שאיש אינו אשם אם הילד מעד ונפל ברחוב ללא סיבה.

על השאלות בנושא הפרטיות ענה עו"ד דן חי, מומחה לפרטיות ורכז התחום בלשכת עורכי הדין. על השאלות בנושאי נזיקין, ביטוח ורשלנות ענה עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לדיני נזיקין וביטוח, ממשרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושות'