תאומים בביה"ס: איך להפריד ביניהם בקלות

מרגע שתאומים נכנסים לראשונה למסגרת חינוכית, הוריהם מתחילים להתחבט בשאלה שנזרקה כל הזמן לעברם: "אז מתי תפרידו ביניהם?". על השאלה האם ומתי להפריד נענה בטור אחר, אבל כעת, עם תחילת שנת הלימודים, עולה שאלה אקטואלית יותר - איך עושים את ההפרדה בצורה הטובה והנכונה ביותר?

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

עוד מהרחם התאומים רגילים לחלוק חלל משותף. כמעט לכל מקום אליו יפנה האחד, השני יהיה שם. הם רגילים לחלוק חוויות, לריב אחד עם השני, להמתיק סוד ובעיקר לחיות עם התחושה שיש לצדך מישהו שמכיר אותך כל כך טוב, אולי אפילו הכי טוב מכולם. כל זה משתנה כשהם הולכים לגנים נפרדים או לכיתות נפרדות, ועליהם להתרגל למצב חדש.

כל הכתבות בסדרה על גידול תאומים :

הכתבה ה-1: מתנה קצת יותר מדי גדולה: הכל על הריון תאומים

הכתבה ה-2: פרוייקט תאומים: לעבור בשלום את החודשים הראשונים

הכתבה ה-3: לא כמו בחלום: כשהתאומים מאושפזים בפגייה

הכתבה ה-4: זה אפשרי: כך תצליחי בהנקת תאומים

הכתבה ה-5: קשה פי שניים: כמה עזרה צריכים הורים לתאומים?

הכתבה ה-6: המצעד: המשפטים הכי מעצבנים שאומרים על תאומים

הכתבה ה-7: לא אותו הדבר: ליצור נפרדות אצל תאומים

הכתבה ה-8: להתמודד עם גיל שנתיים האיום אצל תאומים 

הכתבה ה-9: ביחד או לחוד? המדריך המלא לגמילת תאומים

גם אם אנחנו, ההורים, סמוכים ובטוחים שהגיעה העת להפריד ביניהם, עדיין אנחנו מוצאים עצמנו עם פרפרים בבטן. הורות ‏לתאומים היא 'רחבה', 'גדולה' ומיוחדת. הפרדה בין הילדים עשויה ‏לחולל שינוי לא רק בחייהם של הילדים, אלא גם ‏באלה של ההורים.

‏הורים עשויים להרגיש כי במקום לראות, כרגיל, את התאומים יחד, ‏הם צריכים לראשונה להפנות את המבט לשני כיוונים שונים, לעתים מרוחקים ‏זה מזה. וכשהתאומים ייכנסו למסגרות נפרדות, גם ההילה של היותם הורים לתאומים כבר לא תהיה. הם יהיו הורים "כמו כולם".

כשרוצים לסייע לתאומים בתהליך הפרידה, חשוב ‏להפנים את המטרה, לחזק את הילדים ולטעת בהם אמונה ‏בכוחותיהם וביכולתם לעשות את השינוי. כדי להעביר מסר מחזק גם ההורים צריכים להיות ‏שלמים ומוכנים לשינוי.

חשוב לזכור ולהזכיר שההפרדה אינה ניתנת לשינוי, והסיוע שלנו ‏הוא בהתמודדות עם הקושי, מתוך אמונה ביכולתו של הילד. רוב ‏הילדים צולחים את השלב הקשה בשלום ובמהרה. אם הקושי ‏מתעצם, או מתמשך ללא שינוי, רצוי לראות זאת כאיתות לגבי קשיים ‏ממקורות רגשיים אחרים.

להפריד מבלי לפגוע

כהורים אנחנו רגילים לקחת אחריות על חיי הילדים ולהחליט עבורם, אולם ‏בהפרדה מכוונת לקראת הגן או בית הספר - אנחנו מתערבים, בעצם, ‏גם בקרום הדק המקשר ביניהם והשייך להם בלבד. לכן האחריות ‏שלנו היא כפולה, ויש צורך ב'ניתוח' עדין ורגיש, כדי להפריד מבלי ‏לפגוע. ‏

ההפרדה הראשונה, בעיקר אם היא נעשית לאחר שהתאומים כבר ‏בילו מספר שנים יחד במוסדות החינוך, דורשת הכנה הדרגתית. תלות ‏הדדית בין התאומים קיימת תמיד, לעתים היא גלויה יותר ולעתים ‏היא סמויה וללא ביטויים מובהקים. חשוב להחליש את התלות בין ‏האחים לפני ההפרדה בפועל, לאפשר לכל אחד מהם להכיר את עצמו ‏בחברת ילדים ללא התאום, להשתתף בחוגים שונים, ללבוש בגדים ‏אחרים ועוד. ‏

רצוי לשוחח עם הילדים על ההפרדה. לשוחח - אך בהחלט לא להתייעץ, מכיוון שניסיונם ויכולת ההבנה שלהם עדיין לא מאפשרים ‏להם לצפות ולהבין את משמעות המצב החדש. מטרת השיחה תהיה ‏שיתוף ברגשות, בחששות, בתקוות ובציפיות. אם גם אתם תפרטו את ‏חששותיכם (ברמה המתאימה), הילדים יקבלו לגיטימציה ‏למורכבות הרגשית הקיימת במצב. אתם יכולים לומר להם שעבורכם, כמו עבורם, זהו מצב חדש ולא מוכר, וגם אתם, ממש כמוהם, לא חוויתם למשל ליווי לשני גנים שונים.

‏לעתים קרובות היחס של התאומים לגבי ההפרדה יהיה שונה או ‏מנוגד. לא תמיד אפשר לצפות מראש מה תהיה תגובתו ונכונותו של ‏אחד מהם: אולי דווקא ה'חזק' או הדומיננטי בקשר יגלה חששות ‏מאובדן המעמד הברור, או מכך שבחברה החדשה הוא יצטרך שוב ‏לפלס לו מקום. התגובות שלהם יכולות לשמש להורים מידע חדש ‏וחשוב על כל אחד מהם, ועל הקשר ביניהם. ‏

לאח החושש להיפרד רצוי להזכיר מצבים שבהם התמודד בהצלחה ‏לבד. גם התאום שמגלה נכונות גדולה יותר, עלול לחוש רגשי אשמה ‏על 'נטישת' אחיו או על הציפייה לפירוק הקשר. חשוב לתת ‏לגיטימציה לצורך להיפרד ולדבר על כל הדרכים האחרות שבהן הקשר שלהם ‏יישמר. ‏

איך להכין אותם לקראת הפרידה?

כמקובל בגיל הזה - העולם מובן דרך המוחשיות אז פעילות כגון לספר על הגן החדש, ללכת לראות אותו, לקרוא לגננות בשמן, וכך גם אם יודעים שמות של ילדים שיהיו איתם, ובקיצור - כל מה שיצבע להם את המציאות בצבעים המובנים, המוכרים להם.

ביום שלפני ההפרדה

אחת הדרכים היעילות להתמודד היא לפרק את השינוי למרכיבים ובכך לצפות ‏ולתכנן את העומד להתרחש. תארו להם את סדר היום הצפוי, כיצד ‏הם יקומו בבוקר ביחד אבל כל אחד ילך למקום אחר ('אמא תיקח את ‏אורי לגן, ואבא את מתן'), כמה שעות הם יהיו בנפרד ובאיזה שלב ‏של היום הם ייפגשו שוב. עשו זאת בהתאם לגיל ולהבנה.

אפשר ‏להכין ביחד לוח זמנים אישי מפורט, לקשט ולהוסיף במשך הזמן פרטים ‏נוספים. כך התאומים יחושו שליטה רבה יותר גם בעתיד הלא מוכר ‏הצפוי להם. ‏

מקומו של הצוות החינוכי

חשוב מאוד לשתף ולהסביר שמדובר בתאום שנפרד לראשונה מאחיו, והוא נמצא מבחינתו בחוויה חדשה ולא מוכרת, מעבר לזו של שאר הילדים. לבקש שיהיו קשובים לעניין החברתי, שבו הילד עלול לחוש עצמו ללא "החבר הקבוע" שלו. למשל: לקרב אותו לילדים בגן כדרך לתת לו תחושת שייכות שהייתה ברורה מאליה עם התאום שלו עד עכשיו.

כדאי לבקש מהגננת או המורה שתהיה לשניים אפשרות למפגש קצר במשך היום, בזמן קבוע מראש (אם מדובר באשכול גנים או גנים סמוכים), או לצייר ציור לאח במהלך היום. לא תמיד הילדים ישתמשו באפשרות הזו, אך הידיעה שהיא קיימת יוצרת הדרגתיות בתהליך הפרידה.

למה לצפות בשבועות הראשונים

לאחר שנעשתה ההפרדה ושנת הלימודים החלה, ייתכן שיופיעו ‏תגובות לא צפויות של הילדים. גם אלה שהביעו נכונות ושמחה, ‏

עלולים לחוש קושי מול ההתמודדות החדשה. חשוב לקבל את ‏התגובות השונות כחלק טבעי של התהליך. זה הזמן להפעיל הורות ‏נבונה ותומכת, ולא להיסחף עם הילד לקושי שלו.

 ‏

צפו להרבה מגע, מכל הסוגים. ברור, הם חייבים אותו, וברור שחלקו יהיה תוקפני... הם יריבו, יתחבקו, ירביצו, יצחקו, יעצבנו, ישחקו, יעליבו, ובעיקר יסתובבו אחד סביב השני. היו מוכנים לכך, וצרו פעילויות של שניהם יחד, כדי לחזק את מה שחסר להם.

לא פעם הבית יהיה הסביבה המועדפת על ידם לבילוי אחר הצהריים. רצוי להיענות לכך כדי לאפשר את השהות בסביבה ובטריטוריה המוכרת שהשתנתה בעקבות הפרידה.

עינת שגיא אלפסה היא עיתונאית ואמא לשני זוגות תאומים. ורד בן פורת היא בעלת מרכז "תאומים ומשפחה" להדרכת הורים ואנשי מקצוע