שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שופטת העסיקה בביתה שוהים לא-חוקיים
    היא אמורה לשמור על החוק אולי יותר מכל אחד. אבל דווקא בביתה של שופטת בית הדין לעבודה רוית צדיק הועסקו בשיפוץ פלסטינים שנכנסו לארץ בלי אישור. היא טוענת: "למיטב ידיעתי היו להם אישורים"
    לילות כימים משקיעים כוחות הביטחון כדי למנוע את כניסתם של שוהים בלתי־חוקיים מהשטחים לישראל. אלא שתחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" מגלה: דווקא בביתה של שופטת בית־דין אזורי לעבודה, שאמורה לקחת חלק במאמצים הללו, הועסקו פועלים פלסטינים בלי אישורי שהייה בישראל. היא שילמה להם בהמחאות שחזרו, ועקב כך נפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל. מדוברות בתי־הדין נמסר: "למיטב ידיעתה היו לפועלים אישורים".

     

    תחילת הפרשה לפני כשנתיים. לטענתו של עלאא עמאר, קבלן בנייה מאזור קלקיליה, התקשר אליו יום אחד ניסו צדיק, בעלה של שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב רוית צדיק, וביקש לשכור את שירותיו בשיפוץ ביתם בשכונת רמת חן היוקרתית ברמת גן.

     

    אולפן ynet: השופטת שהעסיקה שב"חים    (צילום: יוגב אטיאס, אבי חי ועידו ארז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לאחר שסוכמו הדברים התייצב הקבלן לעבודה עם כמה פועלים. לאיש מהם לא היו אישורי שהייה בישראל. לדבריהם, לאורך כל החודשים הארוכים של השיפוץ הם נכנסו לישראל בדרכי הונאה. במהלך השיפוץ המסיבי עברו השופטת ובעלה לגור במקום אחר. הפועלים מספרים שהיא או בעלה נהגו להגיע לפעמים לבקר באתר הבנייה. את השכר לעבודתם שילמה להם מדי פעם בצ'קים. אלא מה? שניים מהצ'קים, על סך 15 אלף שקל, היו ללא כיסוי מכיוון שבוטלו. עקב כך נאלצו הקבלן והפועלים המתוסכלים לנסות לפדות את הצ'קים של השופטת בשוק האפור בקלקיליה.

     

    כך או כך, הקבלן והפועלים המשיכו בעבודתם, ובחלק ניכר מהלילות ישנו באתר הבנייה. לדבריהם, השופטת ובעלה ניצלו את מעמדם הלא-חוקי כדי לשלם להם שכר דל. "פעם היא אפילו איימה שתלשין עלינו במחסום", הם טוענים. בשלב מסוים פנה הקבלן להוצאה לפועל, אשר לנוכח החוב פתחה תיק נגד השופטת. לאחר ששילמה את החוב – נסגר התיק נגדה.

     

    בכך לא הסתיימו הבעיות. השופטת ובעלה הגישו נגד הקבלן תלונה במשטרה בגין סחיטה באיומים. הוא נעצר לחקירה, אך משלא נמצאה תשתית ראייתית נגדו שוחרר.



     (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)
     

    הסכסוך נמשך. הפועלים טוענים שגם בהמשך לא שולמו להם הכספים באופן מלא על עבודתם, ובאחרונה הם שכרו את שירותיו של עו"ד אלון דוידוב והגישו נגד השופטת תביעה לבית המשפט על סך 370 אלף שקל.

     

    עו"ד דוידוב אמר: "מדובר בכספים שמגיעים לפועלים בדין, לאחר שהם עבדו תקופה ארוכה בבית השופטת ובעלה. בחלק מהמקרים ישנו הפועלים בבית במהלך הבנייה. בארבעת החודשים הראשונים הועברו התשלומים בזמן באמצעות כסף מזומן, במטבע שקלי,
    בדולרים ובצ'קים של השופטת ובעלה. מדובר בפועלים המוגדרים על פי חוקי מדינת ישראל כשוהים בלתי־חוקיים, שאינם מחזיקים באשרות כניסה מתאימות לצורך העסקתם. לכן נראה שהשופטת ובעלה מבקשים לצמצם ולטשטש את זיקתם אליהם".

     

    דוברת בתי הדין לעבודה מסרה בתגובה: "למיטב ידיעת השופטת, הקבלן שהעסיקה בשיפוצים היה מצויד באישורים לו ולעובדיו. שכרם שולם במלואו, ותיק ההוצאה לפועל נגדה נסגר. למיטב ידיעתנו, תיק התלונה של השופטת נגד הקבלן נמצא בטיפול המשטרה והפרקליטות". בעלה של השופטת סירב להגיב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שופטת העסיקה בביתה שוהים לא-חוקיים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים