שירה: "בבוקר אני יוצאת אל העיר"

בתחתית מברוקלין

1

בַּתַּחְתִּית מִבְּרוּקְלִין לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

הַבָּחוּר מִמּוּלִי מוֹצִיא מֵהַמִּכְנָסַיִם

הַמַּבָּט שֶׁלִּי הָיָה פּוֹרְנוֹגְרָפִי

אִם לֹא הָיְתָה בּוֹ הִזְדַּהוּת.

2

בַּיְצִיאָה בַּתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה

הַמִּזְוָדָה נִתְקַעַת בֵּין שְׁתֵּי דְּלָתוֹת

מֵאֲחוֹרַי הָעִיר נִסְגֶּרֶת

מֻקֶּפֶת יָם.

3

אֲנִי עוֹלָה לַמָּטוֹס.

נִדְרָשׁ לֵב קַל מֵהַדִּמְיוֹן

לְהַמְרִיא.

4 

כִּיסֵי אֲוִיר מְעִיפִים אֶת כֻּלָּם מִצַּד לְצַד

אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְיָדִי

הוּא מוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ, אוֹמֵר

What do you think you're doing?

5

אוּלַם מְקַבְּלֵי הַפָּנִים.

אִשָּׁה זְקֵנָה עוֹמֶדֶת לְבַדָּהּ –

סַבְתָּא שֶׁלִּי.

אֲנִי נִגֶּשֶׁת, מַצִּיגָה אֶת עַצְמִי.

6

בַּפַּרְוָרִים שֶׁל סַן פְרַנְסִיסְקוֹ

סַבָּא שׁוֹמֵעַ צְעָדִים מֵהַגַּג וּמִסְתַּתֵּר

סַבְתָּא צוֹעֶקֶת לוֹ לָבוֹא לֶאֱכֹל

אֲבָל הוּא לֹא מַאֲמִין לָהּ.

7

בִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹכְלִים הִיא נִשְׁעֶנֶת לְאָחוֹר:

לֵידִי, הִיא אוֹמֶרֶת, לֹא כּוֹסֶסֶת צִפָּרְנַיִם.

כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לַבָּשָׂר, הִיא חוֹזֶרֶת לַצַּלַּחַת –

הִיא הִפְסִיקָה בְּגִיל שְׁלֹשִים

וְלִי, הִיא אוֹמֶרֶת, יֵשׁ עוֹד זְמַן.

8 

בַּבֹּקֶר אֲנִי יוֹצֵאת אֶל הָעִיר

גֶּשֶׁר הַזָּהָב נִתְמָךְ בְּפִגּוּמִים.

סַבְתָּא טוֹעָה –

בְּגִיל שְׁמוֹנִים הִיא חוֹזֶרֶת לְדַבֵּר כְּמוֹ בַּת שָׁלֹש

גַּם הַיָּמִים שֶׁלִּי הוֹלְכִים לְאָחוֹר.

9

כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת, סַבָּא רוֹאֶה טֶלֶוִיזְיָה

הַמִּתְאַגְרֵף שֶׁנָּפַל מְנַסֶּה לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו

וְנוֹפֵל

שׁוֹבֵר אֶת לִבִּי.

10

סַבְתָּא מַסִּיעָה אוֹתִי לַתַּחֲנָה

עוֹצֶרֶת בַּכְּנִיסָה

אוֹמֶרֶת כָּל טוּב.

11

שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת נְסִיעָה. הַמּוֹשָׁב לְיָדִי פָּנוּי.

עִם הַיָּד בַּמִּכְנָסַיִם אֲנִי נִזְכֶּרֶת

אֵיךְ הָלַכְתְּ אֶל מִתַּחַת לַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלִּי

וְלִמַּדְתְּ אוֹתִי לִשְׁתֹּק.

12

בְּרוּכִים הַבָּאִים לְוֶגַאס:

כְּדֵי לִרְאוֹת פִּירָמִידוֹת

לֹא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד מִצְרַיִם.

גַּם הַפִּירָמִידוֹת, לֹא הֵבֵאתִי בְּחֶשְׁבּוֹן,

מַעֲשֵׂה יַד אָדָם.

13 

בְּוֶנֶצְיָה מְשַׁפְּצִים אֶת הַתִּקְרָה

שְׁחָפִים נוֹפְלִים

פּוֹגְעִים בַּמַּיִם בְּלִי קוֹל

בַּלּוֹבִּי יֵשׁ מוֹפַע אֵשׁ

אֲנָשִׁים מְטַפְּסִים עַל קִירוֹת

וַאֲנִי בַּשֵּׁרוּתִים, קוֹרְאִים לִי מִבַּחוּץ

אֲבָל אֲנִי

כְּבָר בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לְסִמּוּן.

14

לְמָחֳרָת אֲנִי מְחַכָּה לוֹ בַּפִּנָּה

בְּיַד יָמִין הַכֶּסֶף, יַד שְׂמֹאל פְּתוּחָה

זֶה צָרִיךְ לָקַחַת שְׁנִיָּה

אֲבָל הַיָּדַיִם שֶׁלִּי אִטִּיּוֹת

אֲנִי מִתְבַּלְבֶּלֶת

Shit, what's wrong with you?

15

אִם לוֹחֲצִים כָּאן

אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת הַמַּיִם בַּתְּעָלָה

וְאִם לוֹחֲצִים כָּאן

אֶת הַיּוֹנִים בְּכִכַּר סַן מַרְקוֹ

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר בְּיַחַד וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ

אֶת הָעִיר שׁוֹקַעַת.

16

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה, הַמָּטוֹס מֵאֵט לִקְרַאת נְחִיתָה

הָאֲדָמָה מִתְקָרֶבֶת

הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים

וְהַבַּיִת.

17

בַּחֶדֶר שֶׁלִּי יֵשׁ מִזְרָן וְכָרִית.

אֲנִי מִתְכַּסָּה בַּמַּגֶּבֶת שֶׁאִתָּהּ אֲנִי מִתְקַלַּחַת בַּבֹּקֶר.

עוֹד מְעַט קַיִץ.

מחזור שירה זה לקוח מתוך הספר "הבית לקח" מאת מיטל זהר, שראה אור לאחרונה בהוצאת "הליקון". מיטל זהר, ילידת 1984, בוגרת החוג לספרות עברית והמסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטה העברית.