שתף קטע נבחר

תנו לה כלים: איך להתמודד עם גננת שצועקת

אחת השיחות השכיחות בקרב הורים נוגעת לשאלה עד כמה הגננת צועקת. ובצדק, אף אחד לא רוצה שילדיו יבלו שעות ארוכות במוסד חינוכי עם אווירה של כעסים. אך האם רק הגננת אשמה במצב שנוצר? גננת ותיקה מסבירה - ומייעצת

אחת לכמה חודשים צפה ידיעה חדשה בדבר גננת שנמצאה מתעללת בילדי הגן באופן זה או אחר. אין ספק - אסור לאפשר לתופעות כאלו להתרחש, אך חייבים לעשות בדק בית ולראות איפה טעינו. איך ייתכן שגננת אשר בחרה את המקצוע, השקיעה כסף וזמן בלימודים, בנתה לעצמה חזון הכרוך באהבת ילדים והקניית מיומנויות, ידע וערכים, איך ייתכן שברגע האמת הא תצעק על ילדים, תעליב אותם, תאיים עליהם ותמרר את חייהם?

 

מה השתבש בין החלום למציאות?

הגננת מגיעה למערכת החינוך עם המון חלומות וידע שרכשה. היא יושבת בביתה ומכינה מערכי שיעור נפלאים, מכינה את הגן לפי כל הכללים ומחכה לבואם של הילדים החמודים.

 

בתחילת השנה, זה ברור, הילדים צריכים לעבור תקופת הסתגלות והגננת מאוד משתדלת להרגיע אותם, ולא פחות חשוב מזה גם את ההורים. והנה עברו כבר כמה שבועות, הגננת שלנו ממשיכה לנסות להעביר מפגש, אך ללא הצלחה. הילדים כלל וכלל לא מקשיבים ויש כאלו שבמהלך המפגש רצים ומשתוללים.

 

הגננת כבר מתוסכלת: "ראש השנה" הגיע והיא רוצה ללמד כמה דברים חשובים שכתובים לה בתוכנית הלימודים. היא כבר לא רגועה - היא כועסת, צועקת ולפעמים גם מאיימת. הילדים בתגובה בוכים - הם זקוקים לעזרה אך הגננת מיואשת - וגם הם וגם היא הם בעצם קורבן של המערכת.

 

מה עושים כדי לא להגיע למצב הזה? מקדימים תרופה למכה:

אפשר להפחית את כמות הילדים בגני הילדים או, לחילופין, להוסיף עוד איש צוות. אין ספק שהדבר יכול להקל, אך זה עדיין לא מספיק - גם בגן עם מעט ילדים יכולה הגננת להגיע לאותם מצבים.

 

מומלץ להקל על הגננת ולהעניק לה כלים מעשיים המוכרים לכל מי שעוסק בהדרכת הורים: כלים לפיתוח מיומנויות חברתיות וריגשיות המעודדות עצמאות ופתרון בעיות. אין זאת אומרת שהגננות אינן מכירות תובנות ועקרונות על פיהן הן מתחייבות לנהוג, אך בפועל, ברגע האמת, לא ברור לרבות מהן מה עליהן לעשות כדי להביא לידי ביטוי את כל האמירות המופלאות.

 

כדי להדגים, אציין מקרה שעלול הלתרחש בגן. הילדים סיימו לשחק בחצר ונכנסים למפגש. כולם מתיישבים על הכיסאות אך רוני רץ במפגש במעגלים. הגננת מכריזה שאסור לרוץ בגן, אך רוני מתעלם ממנה וממשיך. היא כועסת וצועקת, והילד בוכה.

 

מה אפשר היה לעשות אחרת?

 

כלל 1: הילד לא נגדנו - הוא בעד עצמו: ילדים לא רוצים לריב איתנו, הם בודקים את עצמם מולנו ומול הסביבה.

 

כלל 2: ליצור קשר עין ומגע ולומר משפט קצר. הגננת תיגש לרוני, תעצור את ריצתו, תביט בו ותאמר בקצרה: "בגן שלנו לא רצים".

 

כלל 3: כשאומרים "לא", כדאי במקביל להציע מה "כן": תתפלאו, אבל ילד בן שלוש לעתים לא יודע מה האלטרנטיבה - הוא נהנה לרוץ במעגלים ולא רוצה להפסיק - אך אם יש אופציה חלופית זה מרגיע. לכן תאמר הגננת: "אתה יכול לרוץ בחצר".

 

כלל 4: מעבירים את האחריות לילד - מאפשרים לו לבחור: הגננת תסביר בנועם: "אנחנו עכשיו יושבים למפגש. אתה יכול לבחור, או לרוץ בחצר או לשבת במפגש עם כל הילדים. ברגע שהמפגש מתחיל אי אפשר להיכנס ולצאת".

 

כלל 5: מכבדים את הבחירה של הילד. אם בחר להישאר בגן - מקובל. אם בחר לרוץ בחצר - נסכים אך נדאג לביטחונו ונוודא שהסייעת תשגיח עליו מרחוק.

 

כלל 6: הילד צריך לשאת בתוצאת הבחירה שלו: רוני בחר לצאת לחצר ואז גילה שלא כל כך כיף לרוץ לבד ועדיף להיות עם החברים במפגש. הוא נכנס לגן ומבקש להשתתף במפגש. בשלב זה על הגננת להיות אמפתית ולהזכיר לילד בנועם את החוק שהובהר תחילה: "אני מבינה שאתה רוצה להיכנס, אך המפגש התחיל ואי אפשר להכנס באמצע". אין צורך בהטפות והסברים, הילד הבין את תוצאות הבחירה שלו.

 

ייתכן ורוני יבכה ויכעס כשיבין כי תוצאות הבחירה שלו אינן לרוחו, אך הוא לא יכול לכעוס על הגננת אלא רק על עצמו. הגננת, לעומת זאת, היא זו אשר יכולה להרגיע אותו ולשקף לו את מה שחווה מבלי שהיא צד בסכסוך.

 

כך הפכנו אירוע של מאבק כוח לשיעור בחיים, כשלגננת תפקיד מאוד מאוד משמעותי בחיי הילדים. הילד עבר תהליך מאוד חשוב של בחירה ולקיחת אחריות, והשיעור שלו הוא השיעור של כל החברים האחרים - כי בחיים האמיתיים לכל בחירה יש תוצאה - לפעמים זה טוב ולפעמים זה רע - ובדרך כלל זה לא נורא.

 

לסיכום, בואו נהיה כנים עם עצמנו וניזכר בכל הרגעים בהם עמדנו חסרי אונים מול

ילדינו הקטנים והאהובים ושאלנו את עצמנו איך זה קרה לנו, איך הפך החלום על המשפחה האידיאלית למציאות של ויכוחים, צעקות ובכי. ואז ניזכר בגננת - היא לא חשבה ולא רצתה להגיע למצב כזה של חוסר שליטה. לשמחתנו גם הורים וגם גננות יכולים לזכות בחוויה מהנה של גידול וחינוך הדור הצעיר וזאת באמצעות הדרכה נכונה, קצרה וממוקדת.

 

אנחנו, כהורים ומחנכים לילדינו הקטנים, צריכים לזכור כי באפשרותנו לבחור - האם להשקיע מאמץ בהשמצה וקיטורים נגד הגננות או לכוון את המאמץ לפעילות ממוקדת למען כל הגננות במערכת וביחד איתן לדרוש ליוויי הדרכתי לגננות ודרכן גם להורים מול האתגרים שמציבים בפנינו ילדינו הקטנטנים.

 

הכותבת היא גננת ומנהלת גן ילדים "כמו במושב" בגדרה, מנחת הורים ומשפחות המתמחה בגיל הרך, מאמנת ילדים וצוותים חינוכיים




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
תנו לה כלים איך להתמודד איתם
צילום: Shutterstock
מומלצים