בוא אליי פרפר נחמד

 

 

"הפרפר הוא לא כלב והוא לא נקשר לבני אדם או מפתח איתם יחסי אהבה או חיבה. הקשר עם הפרפרים הוא מאוד קצר כי הם חיים רק מספר ימים. היום שלי בחווה פשוט אבל עמוס. אני מגיע בבוקר ומתחיל בסיבוב לאיתור עכבישים כדי להיפטר מהקורים שלהם.

 

העכבישים שנכנסים לחווה לוכדים את הפרפרים ואוכלים אותם, אפילו אפשר לראות כאן כמה פרפרים עם כנפיים נגוסות אחרי מפגש עם עכבישים. אבל עכבישים מנסים לאכול אותם. מאז שפתחתי את החווה, חיות רבות פשוט מגיעות לכאן כדי למצוא מזון. ציפורים ואפילו סרטנים", הוא מסביר ומצביע לעבר מספר טורפים שכבר אורבים בפינות מעלה.

 

 

גמלי שלמה וזיקיות אורבים לפרפרים

גמל שלמה ענק, זיקית מצויה הם חלק מטורפי העל שמגיעים למסעדת הפרפרים. "הזיקיות מגיעות לכאן בהמוניהן. את גמלי השלמה לוקח לי לפעמים שבועיים רק כדי למצוא אותם או לתפוס והם יורקים את הכנפיים של הפרפרים אחרי האוכל כמו גרעינים", הוא אומר ולוכד בעדינות גמל שלמה גדול ושמנמן. ""הזיקית יכולה לחסל כמה עשרות פרפרים בזמן קצר וכל בעל חיים שנכנס לכאן, נתפס ומשוחרר בחזרה לטבע".

 

 

לפטם את הזחלים, לדאוג לצמחים

לדבריו, לכל פרפר יש האויבים שלו. "הם בתחתית שרשרת המזון וכולם רודפים אחריהם כדי לאכול". העיסוק בפרפרים מחייב גם ידע חקלאי עשיר והבנה בתורת הצומח. "לגדל פרפרים זה למעשה להיות חקלאי, כי האנשים באים לראות את הפרפרים, אבל כדי שהם יהיו כאן, צריך לגדל את הזחלים".

 

"הזחלים הם רעבים מאוד וחייבים כמות גדולה של עלים. הבסיס לקיומם הם הצמחים שצריך עבורם. כל פרפר עם הצמח המועדף עליו ואני חייב לדאוג לאספקה שוטפת של צמחים בריאים וטובים", הוא מפרט.

 

 

"זחל של פרפר גדל פי 2,000 תוך 12 יום. אם ילד נולד שלושה קילוגרם והיה אוכל כמו זחל של פרפר, הוא היה צריך לשקול כמו פיל בוגר במשקל של שישה טון". הפרפרים אולי קוטפים את מירב התהילה וההתפעלות מהמבקרים, אך הטיפול בזחלים ודאגה שיאכלו מספיק לקראת הגלגול הבא במחזור חייהם כגולם, מחייב את בן-יוסף לדאוג להם למזון, לטפל בגלמים ואפילו לנקות את הצרכים של הזחלים.

 

"לפרפרים אין לב, דם או מוח. העולם שלהם שונה לחלוטין משלנו ואני תמיד נדהם מהמבטים של האנשים שהם מגלים שהדרך לפרפר רצופה בארבע "לידות", כי יש לנו הטלת ביצה, לאחר מכן בקיעת זחל מהביצה, לאחר מכן הזחל מתגלם ולבסוף הפרפר בוקע".

 

 

הכוכבים בחווה הם הדנאיות תפוח סדום, שמאריכות חיים כשבועיים לכל היותר. אחריהם ברשימת הדיירים הצבעונית הם פרפרים ממין לבנין משוייש, לבנין הקסייה, זנב סנונית, לבנין הצנון ולבנין הצלף. "רובם מאריכים חיים עד חמישה ימים מלבד הדנאיות. לא מדובר בחיים קצרים ומסכנים, אלא דווקא מוצלחים. המטרה של הפרפרים היא להזדווג ולהתרבות".

 

מאז שפתח את החווה, נוהרים אליו בשבועות האחרונים צלמים המתמחים בצילום מאקרו. בעוד שבטבע, מרבית הצלמים משכימים קום כדי להגיע לפרפרים בשעות המוקדמות, בחווה הם נטולי מגבלות ויכולים לתעד אותם בקלות רבה יותר.

 

 

פרפר על האף

החממה מחולקת לשני אזורים. אזור פתוח ועשיר בצמחייה בה ניתן לראות את הפרפרים עפים באופן טבעי, מוצצים צוף או לעיתים רבים אחד עם השני על מיקום או פרח ולעיתים גם על נקבות. "בטבע הם רגילים לברוח מאיתנו ולכן קשה מאוד להתקרב אליהם. כאן ההמולה היא חלק מכללי המשחק", הוא אומר.

 

בחלקו השני של המתחם, ניתן להאכיל את הפרפרים בעזרת מקל קטן ובו מברשת שנטבלה במי סוכר עם ויטמינים. דבר המאפשר גם למבוגרים ולילדים להאכיל את הפרפרים. "לראות את המבט של הילדים כשהפרפר יושב על קצה המברשת או האצבע, שולף את החדק ושותה שווה הכל", הוא מסכם. "זה הכי קרוב שאפשר ל'בוא אלי, פרפר נחמד'". 

 

לאתר חוות הפרפרים  בחוף מעיין צבי, סמוך לפארק הדיג במעיין הצבי. הכניסה בתשלום (20 שקלים). שעות פעילות: חול המועד סוכות עד שבת 08:00-15:00. ליצירת קשר: 050-2100613 ולהוראות הגעה למקום

 

 

צילומים באדיבות: עדי אשכנזי ולירון כץ