האזינו: דניאל סלומון ודנה עדיני ממשיכים יחד

עם השנים הולך והופך פסטיבל הפסנתר לאירוע שלא רק יוצר שיתופי פעולה מעניינים בין אמנים שונים, אלא גם משדך ביניהם לטווח הרחוק. בשנים האחרונות הפכו הופעות הפסטיבל למופעים לטווח הרחוק, ודוגמה לכך היא המופע המשותף של דנה עדיני ודניאל סלומון - שהחליטו להמשיך בעשייה המשותפת. לאחר שהמשיכו במופע המשותף "לשיר איתך" והוציאו את השיר "אהובי", היום (ד') הם חושפים שיר משותף חדש, "הלוואי" שמו. 

"'הלוואי' הוא סיפור על החמצה, על אהבה נכזבת, אבל ממבט בוגר ומפוכח של שני אנשים המכילים את הכאב שבדבר עם היכולת להמשיך ולאהוב זה את זה", מסביר סלומון בדרכו הכנה את הסיפור מאחורי הדואט. "כתבתי את השיר לפני כמה שנים, ולפני אחת ההופעות שלנו דנה שמעה אותי שר אותו לעצמי ופשוט הצטרפה. בדיוק כמו המפגש בחיים שלנו, כך גם השיר הזה - שנינו יחד יוצרים איזה דבר שלישי שאין לי איך לתאר אותו במילים. השראה אולי".

"כששמעתי את השיר הלוואי הראשונה התאהבתי בו מיד. הוא נחרת בזיכרוני ולא הצלחתי להפסיק לשיר אותו כמה ימים אחר כך", מספרת עדיני את הצד שלה בסיפור."כל הטוהר שיש בדניאל קיים בשיר הזה זאת, וזכות גדולה בשבילי לבצע אותו יחד עם דניאל.

 דנה עדיני ודניאל סלומון יופיעו ב-9 בנובמבר באוסאליבן, מודיעין, ב-19 בנובמבר בלגנסקי, נתניה וב-20 בנובמבר במרכז ענב בתל אביב.

הלוואי

בתוך הבית השקט, משהו חי משהו מת

אני סוגר ושוב פותח חלונות

עץ הלימון שבגינה, הופך צהוב בחזרה

חבל שאת עכשיו לא כאן כדי לראות

אי שם הולכת בשדרה ,בין הכיכר לכנסיה

בכל העיר אורות דולקים רק בשבילכם

הוא מחבק אותך קרוב, וכל הקרח מהרחוב

נמס תחת פעימות ליבכם

וכאן צחוקך עוד מתגלגל, בין האור לבין הצל

בתוך החדר הקטן מלהכיל

את חום גופי המטורף, כן בתוכי אני נשרף

ולא נשאר לי כלום ממני להציל

הלוואי, שטוב לך בלעדיי

שמח לך אולי

דמיינת שוב את פניי

הלוואי, שטוב לך בלעדיי

שמח לך אולי

דמיינת שוב את עיני

העצובות

וזהו חג האהבה, בחוץ כולם מלאי שמחה

אני מקווה שאור דולק בחלונך

את לא אחת שמחכה, אלא הולכת בריצה

שלא יכבו בלב כל הנרות אצלך

"אני עושה בך גיהינום, גם בליל וגם ביום"

כך אמרת לי ועינייך כואבות

אבל הגיהינום שלך מתוק כמו בכי של מלאך

ובשבילי הוא עוד סיבה אחת לנשום

אני מודה לך על שבאת, על שלרגע הסתובבת

ואת חיי מתחת כמו שמותחים שעון

ולא אחזור שוב להיות מי שהייתי לפחות

עכשיו אני יודע באיזה צד לישון

הלוואי...