הילדים בטטות כורסה? 10 דרכים שיגרמו להם לזוז

"יאללה, לרוץ!", אני אומרת לילדי החוג - וכולם רצים בהתלהבות. עוברות 22 שניות והרטינות מתחילות: "אני עייפה", "קשה לי" וכמובן "לא בא לי". 22 שניות. מדדתי. אבל אני לא מוותרת. ממשיכים לרוץ, עכשיו גם זחילות וקפיצות וריצה אחורנית וקפיצות ארנבת ו... מתי הפסקת שתייה?

לפחות ארבע פעמים בשבוע אני מעודדת ילדים ופעוטות לקפוץ, לרוץ, להתהפך ולנסות לעמוד על רגל אחת ולתפוס כדור באותו זמן ממש. כל הילדים אוהבים לזוז, אבל מה, הורים יקרים, הילדים שלכם לא בכושר. הם לא יכולים לרוץ בלי להתנשף, לקפוץ בלי להתייאש - ממש כמוכם. החדשות הטובות: הבעיה היא פתירה והפיכה לחלוטין. החדשות הרעות: תצטרכו להתאמץ.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>  

זכרו, יש ילדים יותר ספורטיביים מאחרים, וגם הקואורדינציה לא מתחלקת שווה בשווה בין כולם. אז מה? אני הייתי אתלטית בינונית מינוס (עדיין) והיום אני קמה ברבע לשש כדי לרוץ ולהתאמן. פעילות גופנית לא קשורה לכשרון, היא צורך קיומי. זה נכון לגיל חמש, 15, 50 ו-500. אנחנו לא גרים בתל אביב או בנהריה, אנחנו גרים בתוך הגוף שלנו, וזה הבית האמיתי שאנחנו צריכים לפתח.

כמו שאנחנו מחכים שהם יזחלו ויילכו, אנחנו צריכים לעודד אותם לקפוץ, לרוץ, לטפס ולהתנדנד. אל תתייאשו, כי ההתלהבות שלהם תדביק אתכם. שימו רגע את הטלפון הארור הזה בכיס ורק תסתכלו עליהם - מקרוב, מרחוק, מהספסל אפילו. אחרי הטיפים, העצות ושיתופי הפעולה - תנו להם פשוט לרוץ ולהשתולל בלי הכוונה, בלי הערות ו(כמעט) בלי השגחה - ממש כמו על הספה.

כושר זה לא רק החוג המגניב שהילדה מחכה לו כל שבוע. כושר הוא מכלול של פרמטרים, כמו זריזות, גמישות, קואורדינציה, סיבולת שריר, כוח מתפרץ ועוד. וכושר הוא גם סיבולת לב-ריאה. כן, גם בגיל חמש. אבל מעל הכל, כושר הוא מבחן לעמידות שלנו: עד כמה אנחנו יכולים להתאמץ מבלי לוותר לעצמנו, עד כמה אנחנו יכולים להפתיע את עצמנו ביכולת שלנו ללמוד משהו חדש, להצליח, ולא פחות חשוב, להתגבר על כשלון וקושי.

תשאלו כל ילדה שמנסה ומנסה ללמוד גלגלון, לצד זו שנולדה עם כשרון טבעי להתהפך ללא מאמץ. ואת כל זה לא לומדים במילים, לומדים - כמו שנאמר דווקא בטלוויזיה - בזיעה. לפניכם כמה דברים שאתם יכולים לעשות על מנת לעודד את הילדים לפעילות פיזית:

1. דוגמה אישית

גם אתם, ההורים חיייבים לזוז. תפסיקו להיות בטטות. אם אתם משחקים עם הילד שלכם (אשכרה משחקים, לא מסתכלים ביחד בתמונות בנייד), אז שחקו באמת - תתפלאו כמה ילדים נהנים ממשחק כה לא מתוחכם כמו תופסת.

2. היפגשו עם חברים בגינה ולא בבית

לפחות פעם בשבוע עודדו את הילדים להיפגש עם החברים בחוץ במקום בתוך הבית. במדינה שלנו, ברוב ימות השנה מזג האוויר נוח ולפחות מחצית השנה יש גם אור עד מאוחר. גם בגינה הכי מצ'וקמקת יש יותר מרחב מאשר בבית. ואין שם טלוויזיה או מקרר. התוצאה: הילדים חוזרים הביתה ואשכרה מבקשים ארוחת ערב. אחרית הימים!

3. ללמד את הילדים "סטים"

של בעיטות, קפיצות, מכרעים (סקווטים). כל דבר שיגרום להם להתנשף בסוף התרגול. חמש דקות ביום לא מעיקות על אף אחד, ולילד שלכם יש אומדן לשיפור בכוח ובסיבולת. להושיט את היד גבוה ל"כיפים", כדי לגרום לילד לקפוץ, להישיר יד באוויר כדי שהילדה תוכל לכוון את הבעיטות שלה גבוה, לבקש מהילד לקפוץ מעל מטאטא. אני בטוחה שאתם יכולים להמציא עוד.

4. שחקו עם הילדים בכדור

משחק בכדור תמיד מערב ריצה (תשאלו את הכלב). תאתגרו את הילד שלכם. גם אם אתם פדלאות-על, אתם יכולים להרים את הכדור גבוה ולסובב אותו ימינה ושמאלה כדי לאתגר אותו בתפיסה ושינוי כיוון.

5. תנו לילדים הכוונה אמיתית במקום מחמאות סתמיות

הפסיקו עם ה"מעולה, יופי", כשהם בקושי זזים. הם לא יאמינו לכם אחר כך. ילדים יכולים לעמוד בביקורת (כן, ביקורת) כשהיא ניתנת בכנות ובעיקר ממקום שמאמין במאה אחוז שאפשר לשפר. לפעמים אני צוחקת ואומרת לבת שלי: "גרוע. עכשיו תשתדלי באמת", כשאני רואה שהיא מחפפת, ולפעמים "את בדרך - זה כבר ממש יותר טוב מהפעם הקודמת", כשאני רואה שהיא משתדלת אבל רחוקה מלהצליח.

6. שלחו את הילדים לחוג, אבל אל תסתפקו בו

החוג שבחרתם הוא ממש חשוב, אבל זו רק שעה (בקושי) מרוכזת בשבוע. ילדים צריכים להוציא אנרגיה ולהיות פעילים כל יום, כולל שבת, לצערנו. ויותר מזה: ילד פעיל יפיק יותר מיומנויות מהחוג אם לא יהיה עסוק בלהתנשף ולהתעייף. אז דאגו לחצי שעה לפחות ביום של פעילות מאומצת.

7. תנו לילדים ללכת ברגל

אני בעד קורקינטים, אופניים וכו', אבל מה קרה לרגליים? ילדים בני חמש יכולים וצריכים להיות מסוגלים ללכת חצי שעה ללא עצירה. וכל המרבה הרי זה משובח.

8. הגבילו זמן מסך

כן, גם במחיר בכי וצעקות. שמתם לב איך אתם קמים אחרי שעתיים של גלישה באינטרנט? "וואי, איך בא לי לרוץ" או "וואי, איך בא לי לישון"? שלא לדבר על "וואי איזה רעב".

9. תנו לילדים להשתולל

הם המציאו משחק שמתגלגלים על המיטה עד השטיח? שחררו. אצלנו בבית יש חיבה עזה לקפיצות ממיטת הקומתיים וטיפוס בחזרה. כמה יכולות משתפרות במשחק כזה: כוח מתפרץ, תפיסת מרחב, החזקת גוף (נחיתה) חגורת כתפיים (טיפוס) שלא לדבר על לחכות בתור.

ובנושא זה, וודאו שיש לפחות חדר אחד בבית שאפשר לבלגן, לערום בו כריות ושמיכות, להתאמן על גלגלונים ועמידות ידיים. אחת הקניות המוצלחות בבית שלנו היא ספה עכורה בצבע חום-עכבר, שנקנתה כמזרון התעללויות בידיעה שעיצוב הבית יחכה קצת.

10. תזונה

בראש ובראשונה להגביל צריכת ממתקים. להורים שאומרים לי "אנחנו לא קיצוניים"

ו"כשאוסרים עליהם הם רוצים יותר" אני עונה - נו, באמת. לא קיצוני זה קוביית שוקולד ביום, לא ביצה שלמה של קינדר (שלא לדבר על חבילה שלמה של חטיף מלוח) ואף אחד לא אמר לאסור, אלא להגביל. עליות סוכר מלוות בנפילות סוכר, שגורמות לעצבנות, חוסר סבלנות ועייפות. והרי בין הממתקים הם לא בדיוק מנשנשים חסה ואוכלים כוסמת. ילדים אוכלים די גרוע (פסטה בלי כלום?) אז אל תוסיפו על זה יותר מדי שטויות.