שתף קטע נבחר

המדינה ערערה: הורשע בהתעללות בכלב ולא נכלא

200 שעות לשירות הציבור וקנס של 3,000 שקל נגזרו בחודש שעבר על תושב הצפון שקשר כלב לטנדר וגרר אותו. הכלב הורדם על ידי וטרינר. פרקליטות מחוז חיפה ערערה על העונש ודרשה להטיל עליו עונש מאסר בפועל "התאכזר לכלב הנטוש והאומלל, במעשה בלתי נתפס של אלימות ועינוי", אמרו בתביעה. פרקליט הנאשם טוען בתגובה כי מרשו קיבל עונש "ראוי והוגן"

פרקליטות מחוז חיפה ערערה לבית המשפט המחוזי בעיר על קולת ענשו של סלימאן נאסר, מהיישוב כיסרא שבגליל המערבי. נאסר (44) הורשע בהתעללות בכלב, לאחר שקשר אותו לרכבו, גרר אותו וגרם לו לפגיעות קשות עד שהווטרינר נאלץ להמיתו.

 

בית משפט השלום בעכו גזר עליו, למרות ההרשעה, עונש של 200 שעות שירות למען הציבור, עונש מאסר על תנאי וקנס של 3,000 שקל.

 

 

המקרה אירע בחודש אפריל 2013. הנאשם מצא את הכלב בחצרו, קשר אותו לטנדר וגרר אותו עד למזבלה הסמוכה ליישוב. הכלב נפצע קשות בעת הגרירה, ובסופו של דבר נאלץ וטרינר להרדים אותו.

 

הנאשם נעצר לשבוע לאחר המקרה ושהה עוד כשנה במעצר בית חלקי, בעוד משפטו מתנהל. בסופו של דבר הודה במיוחס לו ומכתב האישום הוסר הסעיף שייחס לו את הריגת הכלב. הוא הורשע בהתעללות בבעל חיים, עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר. 

 

פרקליטות חיפה: "לגזור עליו עונש מכביד"

בהליך בבית משפט השלום, הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסדר לעניין הענישה. בערעור טוענת התובעת, עו"ד עירין ענבר-אייזנברג, כי בית המשפט חרג ממתחם העונש ההולם את נסיבות המקרה, ומבקשים מבית המשפט המחוזי לגזור על הנאשם מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי ולקנס שכבר נגזרו עליו.

 

"המשיב התאכזר לכלב הנטוש והאומלל, במעשה בלתי נתפס של אלימות ועינוי, ובאדישות לכאב ולסבל הרב שהוא גורם לו, ולאחר מכן הפקיר אותו לגורלו ולייסורי גסיסה במזבלת הכפר. על כך הועמד לדין ועל כך היה מקום לגזור עליו עונש מכביד והולם", כתבה התובעת בבקשה שהגיע אל בית המשפט.

 

היא הוסיפה כי השופט בבית המשפט השלום שגה כאשר טען כי דרך הפעולה היחידה שהייתה בפני הנאשם הייתה הרחקת הכלב מהבית בדרך האכזרית בה בחר, שכן האירוע התרחש בשבת, מועד בו השירותים הווטרינריים לא עובדים.

 

 (צילום: באדיבות משטרת ישראל) (צילום: באדיבות משטרת ישראל)
(צילום: באדיבות משטרת ישראל)

 

פרקליט הנאשם: "גזר דין ראוי והוגן"

"האם באמת יש צורך לפרט את כל דרכי הפעולה שעמדו בפני המשיב? ...הנה אחדות מדרכי הפעולה שניתן היה לחשוב עליהן בלא מאמץ רב: התקשרות לאחד מארגונים רבים להגנה על בעלי חיים; הכנסה של הכלב למכונית והסעתו מהמקום (למרפאה וטרינרית, לצער בעלי חיים, או למצער למקום קרוב ומוצל); או לכל הפחות קשירת חבל לצווארו של הכלב ומשיכתו (ביד אדם, לא בגרירה במכונית) אל מחוץ לחצר.

 

"הכלב שישב ליד ביתו של המשיב היה רזה יחסית, ניתן להניח כי היה עייף, תשוש ורעב. הכלב לא ניסה לתקוף את המשיב או את בני ביתו, הוא לא נבח בלי הפסקה או ניסה להתנפל על דיירי הבית. כל שרצה הוא מעט חמלה. הפגיעה ביצור חסר ישע חלש כל כך, פגיע, שאינו יכול להתנגד, שכך צריך לסיים את חייו, מלמדת על אטימות לסבלו של האחר ולסבל שיגרם לו", הוסיפה.

 

התובעת התייחסה גם לאמירתו של השופט שגזר גזירה שווה בין חיות המתות בציד לבין הכלב, וציינה כי לציד ניתן רישיון על ידי המדינה תוך הקפדה על הפחתת הסבל לחיה הניצודה. במקרה זה, הוסיפה, "לא רק שהמשיב פעל בניגוד לחוק וללא היתר אלא שהוא הסב לכלב במעשיו כאב רב ומוות לאחר ייסורים קשים".

 

עו"ד תומר בן חמו, המייצג את נאסר מטעם הסנגוריה הציבורית, אמר כי טרם קיבל את כתב הערעור. "אנחנו מאמינים שבית המשפט המחוזי ימצא את גזר הדין של בית המשפט קמא ראוי והוגן. כשנקבל את הודעת הערעור נוכל להגיב על הטענות שמועלות בו".

 

הנחיה להעלאת רף הענישה

חוק צער בעלי חיים שנחקק בשנת 1994 אוסר על התעללות ונטישת בעלי חיים, התאכזרות ועינויים. אף שהחוק מאפשר כיום מתן עונש של עד שלוש שנות מאסר, מעטים המקרים בשנים האחרונות שבהם בתי המשפט שלחו למאסר בפועל נאשמים בהתעללות והתאכזרות לבעלי חיים, ולרוב הסתפקו במתן עבודות שירות. אלפי התיקים שנפתחים בעבירות אלו מסתכמים בפועל במספר זעום של הרשעות שכוללות מאסר בפועל.

 

אשתקד הנחה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את גורמי התביעה במשטרה, במשרד להגנת הסביבה, ברשות הטבע והגנים ובמשרד החקלאות, לפעול להעלאת רף הענישה בעבירות של התעללות בבעלי חיים ולדרוש עונש של מאסר בפועל וקנס גבוה. ההנחיה מושתתת על המלצות ועדה של משרד המשפטים שמונתה ב-2011.

 

השתתף בהכנת הידיעה: ארז ארליכמן
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות משטרת ישראל
צילום: באדיבות משטרת ישראל
מומלצים