כשרות יעקובי היתה צריכה לקחת החלטה על המשך העשייה במסגרת המרכז שהקימה לפני 14 שנים בטנפליי, היא התלבטה קשות זמן ארוך. היא בחנה, דיברה, נפגשה, התחבטה. המרכז שהחל את דרכו בשנת 2000 עסק רק בריפוי בעיסוק לילדים. "לילד יש עוד צרכים, ולעיתים יש צורך במאבחנים ומטפלים נוספים. הפנייה שלי לאנשי מקצוע חיצוניים הובילה לתסכולים רבים. לקח להם זמן לחזור אלי, הם דרשו תשלום על כל פגישונת והיה קשה לי להתקדם. עברו כמעט עוד ארבע שנים עד שנפלה אצלי ההחלטה להרחיב את מעגל אנשי המקצוע במשרד, ולהציע סל רחב יותר של שירותים. ההצלחה לא איחרה לבוא". כך מתחילה את סיפורה יעקובי על המרכז הטיפולי שלימים ימשוך אליו את ההורים מכל רחבי המחוז, ובתי הספר הציבוריים יקראו לה לקחת חלק באיבחונים. לפני שבע שנים חזרה יעקובי לארץ, והשאירה את המרכז בידיהם האמונות של הצוות עם מנהלת. "אבל זה לא היה זה, הייתי צריכה אדם שימשיך את החזון שלי. אני רואה קודם כל את הילד". לאחר מסע ארוך של חיפושים, היא הגיעה בהמלצה חמה של מי שהכירה מצויין ממערכת חינוך פרטית בטנפליי ליעל עומר.

יעל עומר הגיע לארה"ב עם משפחתה לפני ארבע שנים. אופיר הבעל, קיבל הצעה לרילוקיישן, והיא ארזה יחד איתו את אסף וגיא, תינוק בן שלושה חודשים וילד בן 4 ועלתה למטוס אל הלא נודע. "הנחיתה היתה דוקא רכה, מיד התאהבתי במקום. לקחתי לעצמי שנה שלמה לגדל את התינוק, ולנוח מעבודה אינטנסיבית של 13 שנים, התעסקתי בחיתולים ומגבונים ובית. מה שלא נתן לי מנוח הוא הצוואה שהשאיר לי אבי לפני שהלך לעולמו, הוא אמר לי 'את באמת יודעת לטפל, אל תפסיקי'". עומר הבינה שהבית נהדר, אבל היא צריכה לעשות את מה שהיא באמת אוהבת, והוא אבחון וטיפול בילדים. וכשמדברים על ילדים, לא ניתן להפריד אותם מהמשפחה המורחבת כמובן. בעודה מחפשת 'איך להתחיל, למי שולחים רזומה, למי פונים' היא בחרה להפקיד את בנה ב'גן אביב'. קרן אדלר שמתענינת מטבעה בכל ילד, אבל לא פחות גם בהוריו שאלה אותה למעשיה, ומיד גייסה אותה בתור גננת. "שנתיים של עבודה בתוך הגן לימדו אותי רבות על מערכת החינוך כאן, על הצרכים על השוני מישראל ועוד. קרן שיתפה אותי מאוד". בשלב מסויים גמלה בליבה ההחלטה לחזור למקצוע אותו למדה בישראל.

מה זה ניתוח התנהגות יישומית? עומר: זהו מקצוע יחסית חדש, הוא קיים בערך עשרים שנה. הפסיכולוגיה ההתנהגותית החלה את דרכה במאה העשרים בעבודתו התיאורטית של ווטסון והחוקר סקינר. למדתי לתואר שני בחינוך מיוחד וסיימתי בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. המשכתי ללימודי תעודה בשלוחה אמריקאית בתוך האוניברסיטה ללימודי ניתוח התנהגות. התעודה הזו איפשרה לי להתחיל לעבוד כאן מיד מבלי צורך להמציא אישורים נוספים. מנתח התנהגות צופה בילד במקום הטיבעי שלו, בית או מסגרת חינוכית, ובונה תוכנית התערבות.

מה היא תוכנית התערבות? עומר: כשילדים לא משתפים פעולה, או מפגינים התנהגויות קיצוניות יש לכך סיבה. אני צופה בהם במקום הטיבעי שלהם, בודקת ממה נובעת ההתנהגות, מה הגורמים וכיצד הסביבה מתייחסת אליהם. המטרה היא לסייע למורה ולהורים לשנות את הדינמיקה עם הילד. אני יכולה להראות על גרף את השינוי שמתרחש.

באילו תופעות את מטפלת? עומר: היריעה רחבה מאוד. אני מטפלת בילדים עם התפתחות תקינה עם קשיי התנהגות וקשיים חברתיים עד לילדים עם צרכים מיוחדים. קשיים בבית, מריבות בין אחים, חוסר הקשבה להורים, ילד שמתקשה לבצע הוראות בבית הספר ובבית, בעיות שינה, בעיות אכילה וקושי ליצור קשרים חברתיים. ההתנהלות בבית יכולה להשפיע על ההתנהגות בבית הספר ונהפוך הוא. לעיתים לילד יש קשיי התנהגות ואחרי ניתוח של ההתנהלות ניתן להסיק כי המקור הוא לא קושי התנהגותי אלא קושי שפתי, מוטורי או רגשי.

האם את פותרת את הבעיות בטיפולים? עומר: בהחלט כן. אני עובדת עם ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, והם יוצאים ממנו לחלוטין. מתחילים לעבוד עם ילדים בשלב הינקות. הילד הצעיר ביותר שעבדתי איתו היה בן שנה ועשרה חודשים, הוא לא יצר קשר עין ועוד תופעות אחרות שמיוחסות לאוטיזם, ובעבודה אינטנסיבית שנמשכת לעיתים 40 שעות בשבוע מחזירים ילדים כאלה לתפקוד מלא.

מי ההורים שפונים אליך? עומר: המרכז מטפל בכל הקהילה. מהצד הישראלי הפניות מגיעות מהורים שמודאגים מראש "בואי תבדקי את הילד, אני רוצה לדעת מראש אם יש בעיה". יש הורים שמגיעים במשבר, אבל מאמינים שהוא יחלוף מאליו 'כי גם אני הייתי ככה' ועד הורים שקורסים כי מערכת החינוך לא יכולה לילד, או שהבית מרגיש כמו שדה קרב. את כולם אני קודם כל מרגיעה ומיד עוברת לשלב האיבחון ויישום טיפול. אני בעד הקלה על הילד עד כמה שאפשר. הקושי לא תמיד מחסן.

בשנים האחרונות הגיעו למחוז ברגן המון משפחות חדשות וצעירות. המרכז של יעל ורות רואה ברילוקיישן מעבר טראומטי לכל המשפחה. כחלק מהתוכנית לעתיד הקרוב יעל מרגישה שיש צורך לפתוח קבוצות תמיכה להדרכות הורים "אף אחד לא נולד במקצועו הורה" היא מזכירה לנו. היא רואה בית שאפשר יהיה לגשת אליו, לשאול שאלות, ולקבל תשובות מהימנות. יעל מרגישה שהיא GoTo Person כהגדרתה, וכך היא רוצה להשאר. הדלת פתוחה אליה להקשבה מלאה ברמה המקצועית, ולא פחות ללב. ההצלחה שלה בטיפול היא ההצלחה של הילד ושל המשפחה. הלחץ והחרדה ירדו מהם כשיראו ילד מתפקד בצורה נאותה שמתכתבת עם המערכות כאן. "מותר לילד להתפרק ולהשתולל. ילד הוא ילד, במיוחד אם הגנים שלו ישראלים. בבית הספר הוא יהיה מלאך השרת, וכשיגיע לפעילות אחה"צ במסגרות פחות מחייבות הוא יעשה חוכא ואיטלולא. "ואת יודעת מה" היא אומרת לי לסיום "לא כולם באמת צריכים טיפול".

מזרח תיכון למהדרין

מצרייה, עיראקי, סורית וישראלי נפגשו בפאנל. וזו ממש לא התחלה של בדיחה. המחלקה למדע המדינה ויחסים בין לאומיים באוניברסיטת רטגרס שבמרכז ניו ג'רזי נערכה לפאנל רציני מאוד שהביא ארבעה מרצים מן השורה הראשונה לדבר כל אחד על ארץ מוצאו ולהביא נתונים אמיתיים מהשטח. הם עלו לפודיום בזה אחר זה, ולמעלה משמונים סטודנטים, מנהיגי המחר שמגדלת האוניברסיטה של ניו ג'רזי, האזינו קשב רב.

חברי פאנל המזרח התיכון. משמאל: אנג'י עבד-אלקאדר, ד"ר חאמיד אל-בייטי, ריידא הטו וד"ר מולי פלג

רבים מאוד לא ידעו על מעמדה הקשה של האשה במצריים, שם עדיין באלף השלישי, עונשים גופניים הם לא מחוץ לחוק. אנג'י עבד-אלקאדר בוגרת האוניברסיטה, מספרת כי יש הצעות חוק חדשות שמונחות על שולחן המחוקק, והיא רואה עתיד טוב יותר. גם התקשורת הגלויה נותנת ביטוי בשירה, קולנוע ורשתות חברתיות. אחריה (לפי סבר הא-ב באנגלית) עלה לבימה הד"ר חאמיד אל-בֲּייטי שנתן סקירה על עמי עיראק, הימים שלפני עלייתו של סדאם חוסיין והשינויים שהמדינה עוברת. ד"ר אל-בייטי שימש שגריר עיראק לאו"ם עד לפני שנה, ומאז מתעתד לגדל דור של מנהיגים טובים יותר. הוא התלונן, כמו רבים מעמיתיו, כי התקשורת נותנת ביטוי רק לשלילי והקיצוני, ולא מביאה את הפנים היפות. מיד אחריו נתן ד"ר מולי פלג, הלא הוא הישראלי היחיד בשורה, סקירה על מדינת ישראל, ונגע בקונפליקט עם הפלסטינאים. הוא הזכיר לקהל היושב מולו שבעצם כולם שוים, ואף אחד, חוץ מקבוצות קטנות פונדמנטלסיות, לא רוצה מלחמות.

ד"ר מולי פלג וחברי פאנל המזרח התיכון

הוא הביא מנסיונו הרב כמי שישב לשולחנות הדיונים בחתימות חוזי השלום עם שכנינו וסיפר כי כשהם יחד הכל עובד מצויין. אבל כשכל אחד חוזר למקום שבתו, הדעות הקדומות צצות חזרה. לסיום עלתה על הפודיום ריידא הטו מסוריה, והביאה נתונים רבים על הפליטים הסורים המפוזרים בארצות השכנות. יש מעל ממיליון כאלה. על המצב החדש שיצרה דאעש במדינה שלה והעתיד של 23 מליון בני האדם החיים במדינה שיכלה להיות אחת השכנות היפות של ישראל. את הפאנל ושלב השאלות לחבריו הנחה פרופסור אריק דיוויס שמשמש מרצה בחוג למזרח התיכון. כותבת המדור יצאה מהאולם בתחושה שאפשר לדבר, וצריך לעשות, ויש להביא את האנשים שיש להם נוסחאות לפתרון לכל שולחנות הדיונים. הם מצליחים לקיים דיון אמיתי וכנה באוניברסיטה שצריך לתרגמו כהוויתו גם לעולם שבחוץ.

ערב זהב

סדרת ההרצאות למבוגרים (בגילם, אך לאו דוקא בנפשם) נפתחה במפגש עם עדי גולד, שליח ׳ידיעות אחרונות׳ בניו יורק. סדרת 'דָבֶּראשית' מביאה את מיטב המרצים לקהילה שנוצרה סביב בית הספר ללימוד עברית במחוז ברגן. על הכסא הזה כבר ישבו עמי איילון, רענן גיסין, ליאור שליין ועוד דמויות ציבוריות. המפגש עם גולד נסב סביב עבודתו העיתונאית מזה כ-20 שנים בידיעות אחרונות ונגע באין סוף חוויות משמעותיות אותן הוא עובר ובלבטים וההחלטות שהוא נדרש לקחת.

עדי גולד מדבראשית

בין השאר שימש גולד כסגן העורך של המגזין 7 ימים, ונודע לימים כמי שהביא את 7 לילות למעמד של מוסף מהשורה הראשונה המכנס בתוכו כתבות בתחום התרבות, הבידור והספרות. בין השורות עלה התחקיר שפורסם ב- 7 לילות והביא למאסרו של השחקן חנן גולדבלט בשל עבירות אונס, סיפורו של גולד כעיתונאי הישראלי היחיד שהגיע למכרה שקרס בצ'ילה, ותובנותיו מסיקור הטבח בבית הספר בקונטיקט ומהפיגוע במרתון בוסטון. אילן שם-טוב ורוית אדבוקט אירחו בביתם החם שתמיד מכניס אורחים ערב ראשון של 'בראשית' .