במסגרת מאמציה לקרב בין הקהילה הלטינית לקהילה היהודית והישראלית בעיר, ערכה הקונסוליה הישראלית מפגש מהנה נוסף כחלק מפרוייקט "פייסטה שלום”. הפעם, ארוחת ערב ושיט במרינה דל ריי על גבי ספינת הפנטסיה. גם בשנה שעברה ערכה הקונסוליה שיט דומה שהפגיש בין מנהיגים ופעילים בקהילה הלטינית לרבנים ופעילים בקהילה היהודית. הפעם הוזמנו גם נציגים מקהילות המזרח הרחוק והאפרו-אמריקאית.

גבריאלה קאסייר, עיתונאית בערוץ הטלוויזיה הלטיני וזוכת פרס האמי, פתחה את הערב והציגה את הדובר הראשון, הבישופ קנת' אולמר, שסיפר על ביקורו האחרון בארץ בצל מבצע צוק איתן. "בעוד הרקטות נופלות מסביבי, הבנתי עד כמה חשוב שאנשים ידעו מה באמת קורה בארץ הקודש. אני זוכר שהיינו באיזור שדה התעופה והסירנה פילחה את האוויר, רצתי לכיוון המקלט ולאחר שהגעתי לשם, הבחנתי באישה שניסתה להיכנס ולא היה שם מקום. ואז זה היכה בי שישראל ואנשיה נמצאים תחת חסדי אלוהים".

אולמר ביקש מהקהל לאחוז ידיים ונשא תפילה לשלום ואחווה בישראל ובין העמים. הרב מארק דאימונד, שלקח את מקומו ליד הפודיום, הודה לקונסול הכללי דוד סיגל על היוזמה במפגש והבנתו שמפגשים מעין אלו חשובים ליחסים בין הקהילות.

השנה בחרה הקונסוליה להעניק את אות ההוקרה לשני פעילים ומוכרים בקהילה היהודית וההיספנית, שהם גם חברים טובים מזה שנים: הסופרבייזר זאב ירוזלבסקי העוזב את עיריית לוס אנג'לס לאחר 40, שנה ויושב ראש בית הנבחרים של קליפורניה אמריטוס ג'ון פרז (הוא סיים את תפקידו במאי השנה).

הקונכ”ל סגל, שהציג את ירוזלבסקי, סיפר על בנם של הורים מאוקראינה שהיגרו לארה"ב והתיישבו בבוייל הייטס, אז שכונה בה התגוררו יהודים רבים (ועד היום עומד שם בית הכנסת תלמוד תורה על בריד סטריט) והיום מאפיינת אותו קהילה היספנית גדולה. באותה שכונה נולד ירוזלבסקי בשנת 1948. "ההורים שלי התעקשו לשלוח אותי לבית ספר יהודי ודיברו איתי עברית”, סיפר ירוזלבסקי, שקיבל את אות ההוקרה על שם תיאודור הרצל על פועלו רב השנים, "בזכותם היום אני דובר עברית טובה. אחותי עברה לארץ לפני שנים רבות ומתגוררת שם".

ירוזלבסקי התייחס בדבריו להמנון של מדינת ישראל ואמר: "במשך 2000 שנה יהודים בכל מקום בעולם חלמו על מדינה משלהם, ועוד לפני שישראל הוקמה, ההמנון, ‘התקווה’, הושר על ידי יהודים במחנות ההשמדה. למרות כל הטרגדיות שליוו את העם היהודי לאורך דורות, התקווה היא שהניעה את העם היהודי והיא מה שמדרבן אותנו גם כאן".

ירוזלבסקי, נכדם של רבנים אשר סבו עזר להפוך את העברית לשפה מדוברת, סיפר על ביקורו הראשון במדינת ישראל כשהיה בן חמש בלבד: "משפחתי החליטה לא לעלות לארץ, אבל אנו, כמו יהודים אחרים בכל העולם, עדיין נלחמנו, הגנו ותמכנו במדינה שלנו, בישראל".

"סופרבייזר" ירוזלבסקי, שמן הסתם זכה להרבה מסיבות פרידה, הקפיד להשתתף בכל אירוע יהודי וישראלי לאורך השנים. המסיבה בפייסטה שלום היתה רק אחד מהם, אבל הוא מודה שגם אחת המרגשות. נכחו בה אשתו ברברה וחברו הטוב מימי הקולג', מוטצ'סומה אספרזה, שחקן לטיני ידוע שסיפר על המשגיח המחוזי כשהיה עוד צעיר עם שיער ארוך.

הקונכ"ל סגל הזכיר בדבריו את ארבעת המתפללים היהודים שנרצחו בירושלים והותירו אחריהם אלמנות ויתומים. "מה שמחבר את כולנו כאן הוא שאנו רוצים עולם טוב יותר, זה החוט המקשר בינינו”, הוא ביקש מהקהל לבוא ולבקר בישראל, "כן, יש לנו את הקשיים שלנו שם, אבל כבר 4,000 שנה אנו לא זוכרים תקופה שקטה, התמודדנו בהצלחה עם הקשיים ונמשיך להתמודד מולם".

לאחר ארוחת הערב ותור הנאומים (הארוך לעייפה) עלו האורחים לסיפון העליון, שם הם רקדו ביחד לצלילי להקת נגנים שניגנה מוסיקה לטינית יפהפיה.