חשבון נפש במשפט לופוליאנסקי

בימים אלה דן בית המשפט העליון בערעורו של אורי לופוליאנסקי, מי שהגה, יזם והקים את ארגון "יד שרה", אשר הורשע בקבלת שוחד בפרשת הולילנד.

כספי השוחד שנטל לכאורה, הם כספים שתרם שמואל דכנר לארגון. דכנר, שלימים הפך להיות עד המדינה במשפט, טען שהכספים שתרם נועדו לשחד את לופוליאנסקי, כדי שיקדם את פרויקט הולילנד בעירייה. כבוד השופט דוד רוזן קבע בערכאה הראשונה כי שום חלק ממה שהוגדר ככספי שוחד לא הגיע לכיסו הפרטי של לופוליאנסקי, ואף לא עבר דרכו. עוד קבע השופט כי לופוליאנסקי לא סטה מן השורה ולא קידם את הפרויקט.  

לופוליאנסקי בבית המשפט(צילום: גיל יוחנן)

אין ספק שאם אכן תצליח התביעה להוכיח כי התיק עומד במבחני ההרשעה שדורש החוק בקשר לעבירת השוחד - הרי שההרשעה הייתה מחויבת. אך למגינת הלב והדאגה, ההרשעה מחוררת ככברה. היא מדאיגה מפני שכולנו חפצים ביקרה של מערכת המשפט. ההרשעה חייבת להתבטל בתהליך הערעור כדי לעצור את איבוד אמון הציבור במערכת המשפט.

צר המקום מלהכיל את הכשלים הלוגיים עליהם הסתמך כבוד השופט רוזן כשהוא קבע הרשעה. אבל קחו אחד לדוגמה: במשפט שוחד חייבת לצמוח הנאה למקבל השוחד. משהו מדיד, בדרך כלל כלכלי או כזה שניתן להפכו לכלכלי.

אך לראשונה בישראל הרשיעו אדם כי אולי קיבל צורה של שוחד בצורה מופשטת. כבוד השופט עצמו קובע בפסק הדין כבר בתחילה כי לופוליאנסקי לא לקח שקל אחד לכיסו, דהיינו אין משהו מדיד. אך בכל זאת כבוד השופט הרשיעו. ובהסתמך על מה?

מר דכנר (המדיח - עד המדינה) אשר תרם מכספו צדקה לסניפים שונים של "יד שרה" הביא בכך לעלייה בפעילות של הארגון, שהביאה להעלאת קרנו של אורי לופוליאנסקי אצל... רבו הרב אלישיב, אשר משבח את לופוליאנסקי. כך עלתה קרנו של לופוליאנסקי - ובכך יש בכדי להעלות  טובת הנאה שבגינה פסק לו כבוד השופט רוזן שש שנים בכלא.

להבדיל, בשבוע שעבר פטר בית משפט השלום בתל אביב איש היי-טק שהוא גם אמן מאשמה של יבוא והחזקת סמים שהעונש עליה 20 שנות מאסר. האיש טען שזרעי מריחואנה שימשו אותו להדבקה ביצירת אמנות. כבוד השופט קבע בניגוד לעמדת המשטרה: "יבוא סם הוא עבירה חמורה ביותר שאין להקל בה ראש, אולם מדובר בנסיבות יוצאות דופן, מדובר ביבואן אמן ולא ביבואן צרכן או סוחר חלילה. נפש אמן מי יידע ומי יבין".

גם לופוליאנסקי מייבא כבר כמעט 40 שנה חן וחסד ורחמים ומפיץ אותם לכל עבר. הוא גם עוסק ביצוא של הדבר הזה. ארגון "יד שרה" שבראשו הוא עומד, משמש כיועץ הראשי של האו"ם ללמד את מדינות העולם שיטות טיפול רפואי ביתי, שאותן המציא ופיתח. מומחים בכל העולם אומרים על לופוליאנסקי שהמציא את רפואת העתיד. אם לא יתקנו השופטים את ההרשעה בערעור - יוכתם שמו בעולם כולו כמקבל שוחד. איש לא יהיה שם כדי להסביר שלא הייתה לו כל יד לעניין. הרי הוא עומד בראש ארגון שלו 106 סניפים, כ-6,000 מתנדבים, עשרות מקבלי שכר עסוקים יומם וליל, והוא עצמו מעולם לא קיבל שכר.

בית המשפט העליון עצמו על כל שופטיו ומערכותיו יושב במבנה שתרמה קרן רוטשילד. מאז דן העליון במספר תיקים הקשורים לקרן. האם מישהו מעלה בדעתו שהשופטים יטו דין לטובת הקרן בדיון?

כך גם עולה מהתנהלותו של לופוליאנסקי, במיוחד על רקע דבריו של השופט רוזן עצמו והערותיו של השופט פוגלמן בערכאת הערעור - שגרמו אפילו להודאתה של התביעה כי לא הייתה סטייה מן השורה בהתנהלותו של לופוליאנסקי ביחס לפרוייקט.

לא בכדי נאמר, "השופט טרם שיכריע את דינו חייב להרגיש כי פתחו של גיהנום פעור לפניו, שאם טעה בדין הרי שיורש גיהנום חלילה". רכבת הצדק בחברה מתוקנת חייבת לעצור במהלך המשפט בכל תחנה, כל פעם מחדש. אולי היא עצרה בתחנה הלא נכונה.