Bergamont Fastlane 6.4: חיים בנתיב המהיר
הפעם לקחנו גרסת בסיס של אופני מרתון, כאלו שמיועדים לכסות קילומטרים רבים מבלי לעלות הון מרתיע. התרשמנו לטובה
התפריט שמגדיר "אופני מרתון" ברור למדי: אופניים שמאפשרים רכיבה ארוכת-טווח ומהירה בכמה שפחות מאמץ. כדי לעמוד במשימה, על אופני המרתון להיות מצוידים בגלגלים גדולים ("29 במקרה זה), שלדה קלת-משקל וגיאומטריה שמתאימה ליציבות, רכיבי הנעה קלים וגלגלי שיניים עם יחס העברה ארוך שיאפשרו שיוט מהיר בדיווש איטי יחסית. מצד שני, אופניים בסיסיים לעולם יהיו כבדים יותר מאופני עילית, הבנויים מחומרים אקזוטיים ושוקלים כקליפת ביצה, כך שבאופן טבעי, נדמה שאופני מרתון אמורים להיות יקרים במיוחד. ובכן, ברגמונט, יצרנית אופניים מהמבורג, גרמניה, טוענת שאפשר גם אחרת.
- לכתבות אופניים נוספות של רוני נאק: מגזין שטח
מבנה ומפרט
6.4 הם גרסת הבסיס של דגם פאסטליין, כאשר מעליהם עוד שתי גרסאות - בהן הבכירה שמצוידת בשלדת קרבון ורכיבי קצה של Fox ושימאנו עם תג-מחיר שנושק ל-30 אלף שקלים. ל-6.4 שלדת אלומיניום עם שיכוך מלא ומהלך בולמים של 100 מ"מ. ברגמונט מכנה את המתלה האחורי X-לינק, ומתייחסת בכך לנדנדת מתלה מאסיבית התומכת במתלה על זרועותיו, ומקנה קשיחות בפני פיתול. מאחור בולם של X-Fusion עם קפיץ אוויר וכיוונים לשיכוך כיווץ והחזרה, מלפנים מזלג רוקשוקס גם הוא עם קפיץ אוויר, שיכוך החזרה ונעילת מהלך. ניתוב הכבלים עובר בחלקו דרך השלדה, רובו תחתיה בעזרת חבקים.
מעבירי ההילוכים ורכיבי ההנעה מגיעים כמעט-כולם משימאנו. המעביר הקדמי מסדרת ד'אור נח על תושבת שלדה קבועה, ואילו ה-SLX מאחור נטול-מצמד. יחד הם מציעים 30 הילוכים בעזרת שיפטרים של ד'אור. קסטה אחורית SRAM עם יחס 11-36 וקראנק שימאנו עם שלוש פלטות. מעצורי דיסק הידראוליים של שימאנו אחראים על הבלימה עם דיסק 180 מ"מ בחזית ו-160 מ"מ מאחור - שם תמצאו תושבת קליפר מוסתרת ומוגנת בין זרועות המתלה. חישוקי אלומיניום נאים של סאן-רינג'ל מחזיקים שני צמיגי מירוץ מהירים מאוד משוואלבה (rocket ron ו-racing ralph).
האביזרים ההיקפיים: כידון, מוט מושב, גריפים - מגיעים מקו האקססוריז של ברגמונט ומיישרים קו באיכותם עם האופניים. מחירם של אלה עומד על 9,350 שקלים, ואילו המאזניים שלנו הציגו 14.2 ק"ג.
רכיבה
הכיול הבסיסי אינו שונה מאופני שיכוך-מלא אחרים. כוונו את שקיעת המתלים לכ-20% מהמהלך ואפשר לצאת לדרך. בחרנו בסדרת רכיבות מבחן על שבילים פתוחים (שבילים "לבנים", בפי רוכבים) וסינגלים קלים, זורמים ולא מאד טכניים, למשל בגברעם. ורכיבה ראשונה חשפה פער מורגש מאד בין מתלה קדמי רך מדי למתלה אחורי קשה מדי, שמתקשה לעקוב אחרי פני שטח. הפחתנו בהרבה את לחץ האוויר המומלץ בבולם האחורי (80 PSI) ובחזית העלינו את הלחץ ל-100 PSI. קצת משחקים עם השיכוך והעסק החל לעבוד הרבה יותר טוב.
תנוחת הרכיבה מצוינת, ומתאימה היטב לייעוד. דיווש נוח עם יחס נכון בין הכידון הרחב (680 מ"מ) והשטוח לבין המושב והדוושות. אפשר לבלות כאן שעות באוכף מבלי להתעייף, להתמקד בדיווש וליהנות מיציבות השלדה. העברת הכוח לא זימנה הפתעות לא נעימות. חסרונו של מעביר אחורי עם מצמד לא מצא חן בעיני בתחילה, אבל העסק עבד היטב. ההילוכים דלגו מעלה-מטה באופן חלק, על-פני מנעד עומסים רחב מאד. גם המעצורים הרגישו מצוין לאחר הרצה קלה, עם בלימה חזקה ומינון מדויק - ולא נפלו ממערכות יקרות בהרבה.
לוקח קצת זמן ומאמץ לבנות מהירות עם האופניים האלו, עקב המשקל הגבוה ויחסי ההעברה הארוכים, אבל מרגע שאתה מגיע למהירות שיוט, קל מאד לשמור על קצב תודות לגלגלים הגדולים, הצמיגים בעלי התנגדות הגלגול הנמוכה ומתלה אחורי שלא זולל יותר מדי כוח בדרך לגלגל. סינגלים מהירים וזורמים כמו גברעם מתאימים היטב לאופניים האלו. כל עוד אין סוויטצ'בקים מהירים ורצופים או קפיצות גבוהות, אפשר להוריד את המושב וליהנות מטיסה נמוכה בין העצים. זווית ההיגוי השטוחה והגלגלים הגדולים מחייבים רכיבה תוקפנית והשכבות עמוקות לתוך פניות.
אגב, נקודה חשובה. הצמיגים המרשימים עמם מגיעים האופניים מעדיפים באופן ברור קרקע מהודקת וקשה. מספר גיחות לשבילי חול ומצע תחוח נגמרו בפרצי קללות וצעדה מבוישת. קחו זאת בחשבון.
סיכום
הם כבדים ולא אקזוטיים. אבל הפסטליין 6.4 מצליחים לעמוד בהגדרות של אופני מרתון. האיכות הכוללת טובה והרכיבים יעילים ועמידים ומספקים את הסחורה, למרות חסרונם של מותגי-על או סדרות קצה. חסרונות? משקל עצמי גבוה, בולם אחורי לא מושלם וצמיגים שסולדים משטח רך. למי הם מתאימים? רוכבי הרים שמתקדמים מאופני כניסה בסיסיים, כמו-גם רוכבים מיומנים שרוצים לגמוע קילומטרים מבלי להוציא המון על שלדות מחומרים אקזוטיים.
לפנייה לכתב/ת 
