מה לדעתכם היה עושה הצבא החזק בעולם כשהיה כובש את המבצר ומקום המקדש של האויב?

- מה השאלה? חייליו בטוח היו בוזזים את המקום והורסים את יופיו.

מעניין מאוד: בחנוכה אנו חוגגים את נס ניצחון החשמונאים על היוונים, שהיה ניצחון על-טבעי כיון שהיוונים היו רבים וגיבורים, ומולם עמד קומץ קטן של יהודים מעטים וחלשים. באופן נסי, היהודים ניצחו.

כיצד אנו חוגגים את הנס? אנו מדליקים חנוכיית נרות. הדלקת הנרות מסמלת פרט מסוים בסיפור המלחמה והניצחון: מסופר שכאשר היוונים נכנסו לבית המקדש, הם טימאו את כל כדי השמן שהיו מיועדים להדלקת המנורה מידי יום. כשגברה מלכות בית חשמונאי והיהודים חזרו לבית המקדש, הם מצאו רק פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ואותו לא טימאו היוונים. בפך הקטן הזה היה מעט שמן שהספיק רק עבור יום אחד. ונעשה נס, והשמן הזה דלק במשך שמונה ימים עד שהספיקו להכין שמן חדש. את הנס הזה אנו חוגגים באמצעות הדלקת החנוכייה.

נשאלת השאלה: היוונים נמצאים בשיאה של מלחמה קשה עם היהודים, והנה הם מצליחים להיכנס לבית המקדש של היהודים. אין להם מה לעשות, רק לטמא את כדי השמן? אם הם היו מעוניינים להזיק ליהודים ולרכושם, ובעיקר לבית המקדש, הם היו יכולים לשפוך את השמן, לקחת אותו למכירה וכדומה. מה פתאום הם מטמאים את השמן?

הדבר נותן לנו להבין מה בדיוק הפריע ליוונים. כידוע, היוונים היו אומה מתורבתת, מדע ותרבות היו הדגל שלהם. מה היה להם נגד היהודים? אלא, מוסבר שהם אהבו מאוד את התורה בגלל חכמתה ואפילו את הסמלים היהודיים. הדבר היחיד שהפריע להם זה האמונה העל-שכלית, ובה הם לחמו. לא הייתה להם שום בעיה עם התורה עצמה, הפריעה להם ההדגשה שזוהי תורת ה', תורה אלוקית.

היוונים אמרו: אין חולק על חכמת התורה, אבל למה כשאתם מסיימים ללמוד חומש אתם מנשקים את הספר?! ראיתם פעם מישהו באקדמיה מנשק ספר חשבון או גיאוגרפיה? מה המושג הזה 'קדושת התורה'? אתם רוצים ללמוד תורה? מאה אחוז, זה חכמה, זה תרבות. אבל אל תתייחסו אליה כאל תורה אלוקית, תורה משמיים.

בזה נלחמו היוונים. הם רצו לעקור את היוקר שיש ליהודי כלפי קדושת התורה. את ההתמסרות לה' שמעבר לשכל ולהיגיון. ולכן כשהם נכנסו לבית המקדש, לא היה להם שום דבר נגד המנורה שדלקה. תארו לעצמכם: נרות שמן דולקים על מנורת זהב טהור זה דווקא יפה, זה יכול להיות אפילו רומנטי... אבל להגיד שהשמן טהור? זה כבר מוגזם. כל המושג של טומאה וטהרה היה לדעתם חסר היגיון, והם לא היו מוכנים שזה ימשיך כך, זה פשוט היווה סתירה מוחלטת לחכמה ולתרבות. לכן הם נכנסו פנימה וטימאו את השמן.

ולכן כשאירע הנס ועם ישראל ניצח את היוונים, וה' נתן רבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים, נכנסו החשמונאים לבית המקדש וחיפשו שמן טהור להדליק, ומצאו רק פך אחד שנשאר טהור, והוא דלק שמונה ימים בצורה נסית, על-טבעית.

האמת היא, שאם נתבונן בנוסח התפילה המיוחדת שאנו מוסיפים בחג החנוכה, נוכל לזהות את הרעיון הזה. כך נאמר שם: "בימי מתתיהו בן יוחנן ... חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך...": ההדגשה היא שהיוונים נלחמו בכך שעם ישראל למד את התורה בתור "תורתך" – תורת ה', וקיים את המצוות בתור "חוקי רצונך". כי עם התורה עצמה בתור חכמה ומדע, לא הייתה להם שום בעיה. הבעיה מתחילה כשהדברים הופכים להיות קדושים, מעבר לשכל ולהיגיון: תורתך, חוקי רצונך.

חג החנוכה מזכיר לנו, שמעבר לקיום הבסיסי של התורה והמצוות, יש גם את קדושת התורה. התורה היא "תורתך", תורה של הקדוש ברוך הוא, והמצוות הם "חוקי רצונך", רצון ה'.

חג חנוכה שמח ומאיר!

מוקדש לעילוי נשמת מרת ציפורה בת אפרים פישל ז״ל