אוירה קהילתית

לראשונה מזה שנים רבות שני גופים שנותנים שרות חינוכי וערכי לילדי הקהילה בפיירלון והסביבה, מתאחדים לארוע אחד שמטרתו הרמת כספים למען הארגונים, עלמנת לחזק אותם. "באמצעות הכספים שגייסנו מהאנשים שהשתתפו בערב היין נוכל לממן מלגות לילדים שמשפחתם מתקשה לשלם את עלות הלימודים בניצנים" נותנת דוגמא אחת מרבות המנהלת החדשה של בית הספר שפרה טריפון. ערב בהשתתפות 50 אנשים כלל שולחן מטעמים שהורכב מתרומה נדיבה של גבינות מחברת תנובה, ורבות מהן נאספו ע"י אנשי הקהילה שאפו מהן פשטידות, עוגות ועוד שלל מטעמים. כיכבו יינות צרפתיים מחבלים שונים בצרפת שלוו בהרצאה מענינית של דרור טריפון (הבעל של) כשהוא סוקר את תהליכי הכנת היין, אזורי גידול של כרמים וההבדלים בינהם, בליווי מצגת מרהיבה שהכין במיוחד לערב. המארגנות העידו על ערב עם אוירה תומכת וקהילתית שנתנה הרגשה של משפחה אחת חמה.

דרור טריפון והפרזנטציה על יינות צרפתיים

ללא תחרות

"ישראל זה כמו אמא. לא מפסיקים לאהוב אותה גם כשהיא רחוקה" כך מסיים אבי כהן את דבריו כשהוא מצטט את חברו שמקטר כל העת על ישראל. ערב ראשון של IAC סניף ניו-ג'רזי החדש נפתח בסקירה של כהן, חבר בוןעד המנהל של ניו-ג'רזי, והרוח החיה מאחורי הקמת והרצת בית הספר 'בראשית'. דבריו כללו נתונים על כמות הישראלים החיים בארה"ב כיום, היקפי התקציבים של הארגון, הישגיו עד כה והתוכניות של הסניף המקומי לשנה הקרובה ולעתיד הרחוק יותר. הדגש, כך על פי דבריו יהיה על חינוך החל מהגיל הרך ועד לקולג' ומעורבות חברתית. הוא קרא לקהילה להתגייס הן בתמיכה כלכלית והן התנדבותית. עוד הדגיש בדבריו כי הארגון בה לתמוך במוסדות קיימים, ולא להחליפם או להתחרות בהם. מיד לאחריו עלה סגן הקונסול הכללי אמיר שגיא וחיזק את העושים במלאכה. לא דילג על המקרופון המנהל החדש של הסניף, שי נמש, שהציג את עצמו בקצרה ודאג להריץ את הערב שהביא לביתם של אודליה ויואל שרגיאן (הוא חבר בוועד המנהל) מעל מאה אנשי הקהילה. בשיא עלתה לבמה הזמרת דנה ברגר עם הגיטרה והרביצה את הרפרטואר שלה בפני הקהל הישוב מולה. סופגניות ויינות לרב הוגשו ביד רחבה על שולחן ערוך למהדרין.

חברי הועד המנהל של ניו-ג'רזי

איתמר לא מטפס על הקירות

איתמר שימשוני משחק ומפסל בצעצועים מוכרים לנו. הוא מפיח בהם חיים חדשים והכל בדרך מקורית. הוא לא מפסל דמויות קיימות, הוא עובד ב-ready made. שיטת העבודה משחררת אותו לחשוב על המסרים שהוא רוצה להעביר, על רגשות ואהבה. על 'איך עושים אמנות בימים שבהם נדמה שכבר שעשו הכל, שראו ושמעו הכל'.

איתמר שימשוני אחראי על יצירות אמנות שזוכות בפרסים רבים. הן מקוריות ואחרות אחת מפורסמת אפילו הזוייה, ועל כך בהמשך. הוא החל את דרכו בקמפוס אריסון לאומנויות, המשיך בתיכון תלמה ילין, בצבא שרת ביחידה סודית שעוסקת באמנות לצרכי הצבא. בהמשך הגשים חלום ילדות, ועבד בספארי ברמת גן בשנה שבין השחרור מהצבא ועד שהחל את לימודיו בבית הספר בצלאל לתואר ראשון. סיים שם בשנת 2006.

ממי אתה מושפע?

אני מושפע ממאורציו קטאלן, אמן איטלקי שאני מאוד אוהב. תום פרידמן, בסקיאת Basquiat. הדיבור שלהם על אמנות ואיך רואים בעיני רוחם אמנות היום משפיע עלי. אני שואל איך אמנות משפיעה על החיים של אנשים, ואיך החיים משפיעים על אמנות.

מתפרנסים מאמנות היום?

כשסיימתי את הלימודים, התחלתי לסלול את דרכי בעולם המורכב והמעניין הזה. עבדתי כגנן (מורה) בגן ילדים, אני אוהב את סביבת הילדים. השבוע שלי הורכב מעבודה יומית בגן הילדים כדי שתהיה לי גם הכנסה קבועה, ועבודה בסטודיו לשם יצירה. ומשם לאט לאט התחלתי להתפתח. תערוכת היחיד הראשונה שלי היתה בגלריה 'נוגה' בת"א. ומשם התחילו לצוץ פרוייקטים ברחבי הארץ ובעולם.

צילום: ברק זמר

מה עושה לך עבודה עם הילדים?

העבודה עם ילדים מעוררת השראה. היא מעירה אותך. לפעמים כשאני עובד איתם אני מרגיש כמו ענק עם המון גמדים סביבי שכולם רוצים ליצור, מדביקים ועסוקים בעשייה. כל ילד נותן לי משהו אחר מעצמו. הילדים הם עם עסוק מאוד והזמן איתם עובר מהר.

לאן לוקח אותך הזמן?

ב-2010 התחלתי ללמוד לתואר שני בבצלאל. לפרוייקט הגדול שלי שזכה בפרסים קראתי 'סטוני'. זהו רובוט שיודע לטפל במצבה. הוא יודע לשם אבנים על קבר, להניח פרחים, הוא אפילו מנקה את האבן. הפרוייקט הזה מעלה הרבה שאלות על טכנולוגיה ואמנות ולאן העולם הזה הולך. העבודות שלי עוסקות הרבה בהומור. זה פרוייקט שגורם לאנשים לצחוק ולבכות בו זמנית. יש אפילו אשה שכעסה עלי כשראתה אותו.

שמשוני שנשוי לשחקנית והאמנית דאנה איבגי מדבר על היחסים שלו איתה בחום. אנחנו שני אמנים שחיים תחת קורת גג אחד. יש כאן הפריה הדדית.

איך הכרת את דאנה?

לקראת סיום הלימודים לתואר ראשון שידכו ביננו. אז לא ידעתי שהיא כזו כוכבת. אנחנו נשואים כבר שבע שנים. קנינו מגרש בדרום ת"א ובנינו בית. לפני שנה נולד לנו מיכאל.

למה הגעתם לניו-יורק?

לפני חצי שנה דאנה ואני דיברנו על אפשרות לעבור לניו יורק. לי לא היה צורך, היו לי אחלה חיים. ידעתי שאם מישהו ירצה אותי, הוא יזמין אותי. שבוע לאחר השיחה שלנו סרט שלה התקבל לפסטיבל טריאבקה. עבר שבוע נוסף ואני קיבלתי אימייל מ'מאנה קונטמפוררי' בג'רזי סיטי לבוא לשהות, ולעבוד תחת חסותם. מאנה קונטמפוררי חוץ מזה שזו יוזמה כלכלית ענקית, הם גוף שעושה הכל בטוב טעם. קיבלתי מהם סטודיו גדול מאוד לעבודה. כמובן שההחלטה לא היתה פשוטה, ארזנו את עצמנו, ועכשיו אנחנו כאן.

מה תפקידה של דאנה?

דאנה היא הראשונה שרואה את העבודות שלי. חשוב לי מאוד שהיא תאהב אותן. היא מביאה איתה תחומי אמנות נושקים. היא ציירת מוכשרת, רושמת ומבינה גדולה בקולנוע ומצלמות. הבית שלנו הוא סוג של סטודיו, ואנחנו מתים על זה. הביקורת שלה יכולה לגרום לי לשנות או לשדרג עבודות. היא מאוד מאמינה באמנות שלי. אנחנו שני אמנים בבית אחד. לא צריך כנראה להסביר את המשמעויות של זה.

ומה אתה עושה שם בבניין הענק בג'רזי סיטי?

אני אחרי חודשיים וחצי בסטודיו. הרעיון היה שאני אבוא ואייצר את המגנון, את המפעל שמייצר את הפסלים. מי שבא לבקר אצלי בסטודיו רואה את שולחן העבודה שלי, את הכמות הענקית של הצעצועים. כשנכנסים רואים את הפסלים הגמורים, הצעצועים שיושבים על המדפים עם תג מחיר, ממש כמו בחנות. ומיד לאחר מכן רואים את שולחן העבודה העצום עם כל החומרים שאני עובד איתם, דבקים, צבעים. מאחור כל הצעצועים זולגים לחלל. החלל מאוד גדול ומרשים.

הצעצועים כאן שונים? מה נראה אצלך?

יש כאן קוביות משחק שפינטזתי עליהן בארץ. כמו אלה עם ה-A,B,C עליהן. יוצאות עבודות שונות. התערוכה יכולה לגעת בהרבה אנשים. כל אחד נגע בצעצועים בשלבים שונים בחיים שלו. התערוכה מאוד ידידותית למשתמש. אני מאוד אוהב אותה. היא מתאימה גם לילדים. הם רואים צעצועים שלכאורה פג תוקפם. הקהל מביט בצעצועים שעברו שינוי. התערוכה מצחיקה ומלאת חיים. הצעצועים מקבלים אצלי קריירה שניה. הם מקבלים חיים חדשים.

האם יש עבודה מסויימת שגרמה לשינוי אצלך?

יש עבודת וידאו ארט שנקראת 'משחק העונה' שפתחה שיח חדש על עבודות שמדברות על אמנות. רואים אותי עובד על בד קנבאס גדול, והכל מצולם בליווי קריינות של זוהיר בהלול ודני דבורין. הם מקריינים טקסט שאני כתבתי ומלווים את מה שאני עושה על הבד. העבודה מצולמת עם חמש מצלמות, ומבויימת באוירה של משחק כדורגל. אני עוסק בשאלות שאני שואל את עצמי על אמנות, והרצון לשלב בין אמנות לכדורגל. אני חולה ספורט, האהבה הראשונה שלי היא לכדורסל. אני רואה, צורך ומשחק בעצמי כדורסל.

איך אתה מתנהל בעולם המודרני?

התחושה היא שאתה במאי, יש כאן מחשבה על חלל, תאורה, קצת להיות מנכ"ל של האמנות שלך. החל מיצירת תקציב, גיוס הכסף, מי עומד מאחורי הפרוייקט הזה, מי יהיה האספן. האמן כיום הוא סוג של יזם. אי אפשר היום לשבת בבית ולבכות שלא באים אליך. אתה נדרש לבוא ולדחוף את עצמך. יש דרכים לגיוס כספים מההמון, ואז כל אחד יכול לפתוח תערוכה בעצמו. אני עובד עם האוצרת קרן ברגיל. היא יודעת להביא את הכספים הנכונים לכל פרוייקט שאני צריך עזרה בו. התהליך נעשה דרך מכירה של עבודות שלי. זה לא כסף חיצוני.

איזה ערך מוסף יש לחיים שלך כאן?

העבודות מתפתחות. השהות כאן רק הוכיחה לי שככל שאתה מוסיף עוד אינפורמציה, מקומות ואנשים לשפה שלך זה רק משדרג את האמנות שלך. את התערוכה כאן אני מקדיש לסבתי שהלכה לעולמה במהלך השהות שלי כאן. היא תמכה בי, ועודדה אותי ותמיד נכחה בכל פתיחה שלי.

מתי נוכל לצפות במיצב?

הוא יפתח לציבור רק פעמיים: בפעם הראשונה בשבת 20 לדצמבר בין השעות 3-6 בערב, ופעם שניה ב-11 לינואר 2015, אז יתקיים ארוע ענק בו מאנה פותחת את כל המקום.

לפרטים נוספים: shimshony@gmail.com