ספארי רטוב במלדיביים: אחי, יש כריש במים!

 

עמוס, מדריך צלילה, עומר, צולל חובב, אך עטור נסיון ואני שהצלילה עבורי היא טיפול בטראומה. כמי שעד לפני שנתיים סבל מפוביה מדגיגונים שנשכו את כפות רגליו במים הרדודים של הים התיכון, המחשבה לצלול עם כרישים בלב האוקיינוס ההודי (כולל צלילות לילה) לא היתה מובנת מאליה.

 

האחים שלי רצו לטוס לאיים המלדיביים. למרות שהשם של האיים עלול להקנות את התחושה כי מדובר באיים במזרח אירופה, הם למעשה קבוצת איים ליד סרי לנקה והודו.  

 

 

השכנים שלנו במזרח התיכון מכריחים אותנו לבצע מעקף ארוך. אחרי טיסה של 15 שעות דרך מוסקבה, הגענו בשלום לבית שלנו, יאכטה גדולה עם שמונה חדרי שינה זוגיים. במשך שבוע אתה נמצא עם אנשים מכל העולם שאתה לא מכיר וצולל איתם מסביב לשעון.

 

מבחינת הפחדים שלי, היו לי חששות כבדים. כמעט לא ישנתי בלילות לפני הטיסה. עם כל הכבוד לאחים שלי שרוצים לראות כרישים, יש לי ילדים ואישה בבית לדאוג להם. אך בסלון של היאכטה, כשסביבי שבדיות בנות 60 שכבר צללו 700 פעם במים עם כרישים והן בכלל לא ממצמצות, פתאום אתה מתחיל להבין שהפחד הוא לא מרכז העניינים במסע.  

 

 

מדובר באזור מדהים עם קרוב ל-2,000 איים ורק 192 מתוכם מאויישים. כל השאר נטושים לחלוטין. מדובר באיים קטנים שאפשר להקיף אותם בממוצע בשתי דקות הליכה איטית. ראינו איים כל כך קטנים שהיה מקום לתקוע בהם בקושי שמשייה.

 

ביאכטה אנחנו גרים, אוכלים, נופשים וישנים. איתה מתלווה סירת הצלילה, שנצמדת אלינו עם כל הציוד ומובילה אותנו אל יעד הצלילה. ברגע שנכנסת ליאכטה אתה אומר שלום לנעליים שלך לשבוע ושם דואגים לך לכל ציוד הכרחי לצלילה, כל מה שצריך לעשות הוא רק להתלבש, לצלול, לצאת מהמים, לאכול ולנוח.

 

אם בתחילה חששתי ממחלות ים כי אני מאוד רגיש אליהן. הופתעתי לגלות שלא מדובר בגלים של הים התיכון המתנפצים על האונייה ויוצרים סחרחורות. באוקיינוס ההודי מדובר בעסק רגוע לחלוטין. אתה מרגיש כי הגלים הם כמו לשכב בערסל. זה מאוד נעים. קל מאוד להירדם איתם.  

 

 

ביאכטה יש פעמון וברגע שאתה שומע אותו מצלצל, אז אתה יודע שהגיע הזמן או לאכול או שהגיע הזמן לצלול. שף צמוד מבשל שלוש ארוחות עשירות ביום וישנם עשרה אנשי צוות, שדואגים לך שתהיה מרופד בהנאות ורגוע.

 

פתאום אתה רואה את הכרישים מולך

התענוג עצמו אינו זול. עולה כ-12 אלף שקלים. כל בוקר קמים בשש בבוקר ואחרי תדריך, יוצאים לצלילה. מבחינת רמת הצלילה היו שם אנשים עם וותק של 600-800 צלילות ואני היחיד שהגעתי לשם עם ותק של 27 צלילות. אחרי שהמדריכה ראתה שזה הרפרטואר התת הימי שלי, היא החליטה לצרף אותי אליה.

 

המדריכה הזהירה אותנו בתדריכים לא להתקרב אל הכרישים כי הם בורחים ואתה פתאום מבין שהם מפחדים ממך. צלילה ראשונה. קפצנו למים ופתאום אתה רואה את הכרישים מולך.

 

הצלילות עצמן היו מדהימות, החל מהצלילה הראשונה שם פגשנו חיות גדולות. לא היתה צלילה אחת שלא פגשנו בכרישים, החל מכרישי ריף ועד לכרישים גדולים יותר כדוגמת כריש שחור סנפיר , כריש לבן סנפיר, כריש אפור ועד הדובדבן שבקצפת – כריש לוויתן. כרישי הלוויתן הם דגי ענק. הצעירים מצויים באזור האיים המלדיבים ובהתבגרותם נודדים אל הלא נודע.

 

 

 

ממרחק של כ-200 מטר, אחי עמוס הבחין בסנפיר גדול במים. זה היה האות לקפוץ ולנסות לשחות ליד כריש הלוויתן.  היה זה פרט צעיר באורך של שבעה מטר ויש לו עדיין לאן לגדול. הוא איפשר לנו לשחות לצידו ומעליו כרבע שעה. בזמן שאנחנו מפרפרים מעליו, הוא שוחה בלי מאמץ. בעל חיים יפהפה. לראות משהו כל כך גדול ועדין, מותיר אותך בלי מילים.  

 

 
 

מנטת ענק במים

באוקיינוס יש זרמים מאוד חזקים ולפני כל צלילה, בודקים המדריכים בעצמם את הזרמים כדי לתת את תוכנית הצלילה הטובה ביותר לצוללים. אנחנו מצטיידים במצוף מיוחד. לפני שעולים למעלה, מנפחים אותו כדי שיצוף על פני המים כדי להזהיר סירות חולפות שיש צוללים. במקרה הצורך, להראות לסירת האיסוף היכן אתה נמצא במים.

 

באחת הצלילות הגענו לתחנת ניקוי של מנטות הענק אליהן הן מגיעות כדי שדגים נקאים ינקו אותן. גם כרישים מצטרפים לחגיגה ומגיעים להתנקות. באחת הספינות הטרופות באזור מצאנו דג מיוחד במינו בחלק התחתון של החרטום. דג בגודל של קופסת נעליים, יפהפה ונראה כמו חייזר – דג פרוגפיש.

 

מנטת ענק עם מוטת כנפיים באורך של ארבעה מטר, שוחה לידך בצורה איטית ואצילית. חיה חכמה ביותר ומתקשרת כמו דולפינים עם בני האדם. המדריכה סיפרה לנו כי הקבוצה לפנינו צללה  בים ואז הגיעה אליהם מנטה. לדבריה, כל הפה שלה היה מסובך בחוט דיג והיא התקרבה אליהם ואיפשרה להם להסיר את חוטי הדיג ואז נעלמה.

 

 

פחד מוות בלילה

הצלילות בלילה הן אחרות לגמרי מהיום. המדריכה הכינה אותנו כי מדובר באחד מאתרי הצלילה הטובים ביותר בעולם. מצלילות הלילה באמת פחדתי. העובדה שמתנהל שם ציד פעיל וכרישים מגיעים במיוחד לאזור כדי לצוד טרף בלילה ואני נכנס לשם בחושך. פחד מוות.

 

 

אנחנו נכנסים למים. אני מזיז את הפנס ופתאום מגלה כריש שוחה לידי. מטר ממני שוחה להקת כרישים שמנסה לטרוף דג שמתחבא בתוך החול. אני מודה שפחדתי לפני הצלילה. אבל הפחד נעלם כשאתה שם, גם כשאתה לא רואה הכל סביב, אתה מתמכר לשקט במים, מרגיש לרגע בחלל.