הרכבות לא איחרו? עובדי הרכבת זכאים לפינוקים

הרכבות לא איחרו ועמדו בלוח הזמנים, ועבור רכבת ישראל זו סיבה למסיבה. הרכבת מתכננת אירוע "הכרת תודה" לעובדים בעלות של מאות אלפי שקלים. כל זאת במטרה לחגוג - כך מכנה זאת הרכבת - את "הישגי 2014 ברמת דיוק הרכבות והגדלת כמויות הנוסעים".

• לכתבות נוספות של שחר הזלקורן: TheCar
  

שווה לחגוג(צילום: מוטי קמחי)

מדוע מגיע פרס?

רמת הדיוק של רכבת ישראל הייתה גבוהה יחסית אשתקד, כך עולה מנתוני הרכבת עצמה - הגוף הבלעדי הבודק את זמני ההגעה לתחנות סופיות בלבד, ומבלי להתייחס כלל לזמני ההגעה לתחנות הביניים. בהקשר זה ראוי להזכיר כי עבור נוסעים רבים, ובעיקר בקווים מרכזיים, זמני ההגעה לתחנות ביניים חשובים הרבה יותר מזמן ההגעה לתחנה הסופית. למרות זאת, הרכבת אינה מפרסמת את חריגותיה מזמני ההגעה לתחנות הביניים.

ראוי גם לזכור כי בניגוד למפעילי תחבורה ציבורית אחרים (חברות האוטובוסים למשל), הרכבת נהנית מתשתית מסילות ייעודית ובלעדיות בהפעלה. לכן, עמידה בלוח הזמנים כרוכה בפחות אתגרים וקשיים מהפעלת קווי אוטובוס, הנדרשים להתמודד עם עומסי תנועה משתנים, תשתית כבישים לקויה וכמובן אירועים - למשל תאונות - תכופים ובלתי צפויים.

לדברי מקור ברכבת ישראל, תכנון לוח הזמנים מאפשר לרכבות שמאחרות בחלק מתחנות הביניים לפצות על כך בהמשך הנסיעה, ולהגיע בזמן המתוכנן לתחנות הקצה בהמשך הקו. "למשל, אחוז הדיוק שפרסמו אתמול היה יותר מ-90%", מציין המקור, "אבל בבוקר, בערך עד השעה 10:00, הייתה קטסטרופה, והרבה רכבות נתקעו בגלל תקלות". בהתייחסו לאירוע העובדים המתוכנן, אומר המקור כי רבים מעובדי החברה אינם צפויים ליהנות מהאירוע. "אתתים, פקדים, פקחים, נהגים ומנהלי תחנות – כל עובדי התפעול, שבהם בעצם תלויה רמת הדיוק של הרכבות, לא ייהנו מאירוע שכזה, כי הם בכלל לא נמצאים במתחמי התחנות. זה פשוט מיותר".

ומה עם כמות הנוסעים? לדברי הרכבת, גם הגדלת מספר הנוסעים השנתי ראוי לציון חגיגי. בהקשר זה יש לציין כי מספר המשתמשים בחברה הממשלתית רכבת ישראל אכן גדל בשנה שעברה לעומת 2013. אולם, את רוב הצמיחה במספר הנוסעים יש לייחס לרכישה והפעלת עשרות רכבות חדשות, בעלות של מיליארדים. אין אמנם להמעיט בתרומתם של העובדים לתפקודה התקין של רכבת ישראל, אך ראוי לזכור כי הם מתוגמלים היטב עבור עבודתם: שכר ברוטו חודשי ממוצע ברכבת עמד ב-2013 על כ-19 אלף שקלים - כפליים מהשכר הממוצע במשק באותה שנה.

תמדוד לי, ואמדוד לך

בחודשים האחרונים התגאו בכירי הרכבת ברמת הדיוק של רכבות הנוסעים. "הדיוק שלנו מתקרב לשוויץ ואוסטריה", אמר מנכ"ל הרכבת, בעז צפריר, בדיון של ועדת הכלכלה ביולי האחרון, "הדיוק שלנו כבר גבוה יותר מהרכבת הגרמנית".

אלא שכאמור, מדידת הדיוק ברכבת ישראל בעייתית, ומתעלמת מזמני ההגעה לתחנות הביניים. גם בהנהלת הרכבת יודעים שמדד הדיוק בעייתי, ולראייה - מנכ"ל החברה הצהיר כבר ב-2012 על כוונת החברה להנהיג מדד דיוק חדש, שישקלל את זמני הגעת הרכבות לתחנות ביניים. בנוסף, המדד שביקש המנכ"ל להנהיג אמור היה לשנות את הנוהג הקיים כיום, ולשקלל גם את ביטול הרכבות לפני הגעתן ליעד.

אולם, התוכניות של המנכ"ל לא יושמו עד היום, והרכבת ממשיכה לפרסם מדד דיוק בעייתי. אגב, גם למשרד התחבורה, שאמור לפקח על פעילותה של הרכבת, אין דרך למדוד את דיוק הרכבות אלא באמצעות החברה עצמה.

התוצאה במקרה של פיקוח משרד התחבורה על פעילות הרכבת אבסורדית: המשרד מפעיל מנגנון קנס-פרס, במסגרתו מוענק לרכבת בונוס בסך של עד כ-15 מיליון שקלים בשנה בגין עמידה במדדי שירות שונים. אלא שחלק ממדדי השירות – כמו למשל מדד הדיוק של הרכבות – נבדקים על-ידי הרכבת עצמה.

ומה אומרים ברכבת? "ב-3 השנים האחרונות מודדת רכבת ישראל את דיוק הרכבות, בשני אופנים: דיוק הרכבות על פי זמן הגעתן לתחנת הקצה ודיוק הרכבות המשקלל את זמן הגעת הרכבות גם לתחנות הביניים. בשנת 2014, עמד מדד הדיוק, כולל תחנות הביניים, על 96.45% דיוק. מדד הדיוק, על פי הגעה לתחנת הקצה, עמד על 95.34% דיוק. במסגרת מכרז לשירותי הפקת אירועים לרכבת ישראל, ניתן ניקוד מקצועי למתמודדים, על בסיס הצעתם במכרז, בהתייחס למקרה בוחן (STUDY CASE) תיאורטי.

מקרה הבוחן המתואר במכרז, מתבסס על אירוע משנת 2014, בו הוצגו לעובדים נתוני העמידה ביעדים של חברת הרכבת (ובכלל זה - שירות, גידול בנוסעים, דיוק, הכנסות וכיו"ב).  תקציב, ההיקף ואופן הביצוע המופיעים במסמכי המכרז, הינם לצורך בחינת המציעים במכרז, לטובת בחירת זוכה ואינם מעידים על קיומו של האירוע כפי שמתואר.