מחאת השמלות בכפר הירוק: "למה לבנים מותר רק עגיל אחד?"
מנהל "הכפר הירוק" החליט לאסור על התלמידים הבנים לענוד יותר מעגיל אחד. הסיבה: מחקר שמצא, לטענתו, כי ככל שבני הנוער מנקבים יותר את גופם - כך הם סובלים יותר מבעיות התנהגות. התלמידים פצחו בתגובה במחאה מקורית במיוחד: הם הגיעו עם שמלות לבית הספר. "לא ייתכן שלבנות יהיה מותר ולבנים אסור", אומר מוביל המחאה
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
לפני כשבועיים תלמידי הכפר הירוק קיבלו במשוב הבית ספרי ממנהל הכפר, ד"ר קובי נווה, מחקר משנת 2003 שכותרתו: "הקשר בין פירסינג לבעיות התנהגות בקרב תלמידים". בטקסט נכתב כי החוקרים מצאו שבני נוער שניקבו את גופם נטו להתנהגויות שליליות כגון אלימות, שימוש בסמים, גניבה מחנויות וציור גרפיטי, רמת לימודים נמוכה, היעדרויות מבית הספר, וקיום יחסי מין בגילאים מוקדמים. עוד נמצא במחקר כי שכיחות התופעה גבוהה דווקא בקרב בנות.
על פי חוקי הכפר הירוק לבנים מותר לענוד עגיל אחד, בעוד לבנות מותר לענוד כמה עגילים שהן רוצות. באשר לפירסינגים - חל איסור מוחלט לתלמידם ולתמידות להגיע עם עימם לבית הספר. בפועל, אומרים התלמידים, בעוד שהנושא נאכף בקרב הבנים, בקרב הבנות יש גמישות גדולה הרבה יותר.
יאיר אייזנר, תלמיד כיתה י' במוסד, בעל עגיל באוזן ופירסינג באף, לא אהב את המחקר ששלח מנהל הכפר לתלמידים וכתב על כך ברשת החברתית. "מנהלת בית הספר שמעה על כך ואמרה לי שאם אני לא אוריד את העגילים אסולק מבית הספר", אומר אייזנר ל-ynet. "הורדתי את העגילים כי לא רציתי להזיק לעצמי מבחינה לימודית, אבל החלטתי לצאת למאבק. לא ייתכן שלבנות יהיה מותר ולבנים אסור".
"הענישו אותי בגלל שהבעתי את דעתי"
אייזנר החליט לעשות מעשה וכאות מחאה הוא וכמה מחבריו הגיעו ביום ה' האחרון לבית הספר לבושים בשמלות. מחאתם, אפשר לנחש, לא התקבלה בצורה חיובית על ידי הנהלת הכפר. "המחאה הזו סוכלה על ידי מנהלת בית הספר שאמרה לנו להוריד את השמלות", מספר אייזנר. "צריך לציין שאין לה כל זכות, כי מותר לנו להגיע לבית הספר באיזה לבוש שאנחנו רוצים כל עוד הוא לא פרובוקטיבי, והשמלות בהחלט לא היו פרובוקטיביות".
אייזנר לא נכנע והחליט להמשיך במחאה. הוא תלה ברחבי בית הספר שלטים בהם כתב: "בכפר הירוק חל איסור על בנים לענוד עגילים בטענה שזה נשי. בואו נראה לכפר ולסיסקו (מנהל הכפר, ש"ח) מה זה באמת נשי, ושאין לו את הזכות להחליט לנו מה זה נשי ואם נשי זה רע".
גם מחאה זו של אייזנר לא התקבלה בקרב הנהלת בית הספר. "קראו לי וונדליסט, ובגלל שכתבתי את שמו של מנהל הכפר השעו אותי מהלימודים. נאמר לי שעד שאני לא כותב מכתב התנצלות אני לא יכול לחזור לבית הספר".
לאייזנר לא נותרה ברירה והוא נאלץ לכתוב מכתב התנצלות. "כתבתי שאני מתנצל שפגעתי במנהל הכפר באופן אישי. השעו אותי כי ציינתי את שמו".
אייזנר יחזור היום (ב') לבית הספר, נטול עגילים ועם תחושה מעורבת של כניעה מצד אחד ורצון להמשיך המאבק מצד שני. "אם יש חופש ביטוי בכפר הוא לא בא לידי ביטוי במקרה הזה, כי בסופו של דבר הענישו אותי בגלל שהבעתי את דעתי. מבחינתי המאבק הזה לא נגמר כי אני מקבל פניות מתלמידים בכל השכבות שהם תומכים בי".
מהמינהל לחינוך התיישבותי נמסר בתגובה: "על פי חוזר מנכ"ל, בית הספר רשאי לקבוע תקנון לבוש המשקף תפיסה חינוכית-ערכית בהתאם לקהילת בית הספר. מבירור שנעשה עם בית הספר עולה כי התקנון גובש בשיתוף הצוות החינוכי ונציגות ההורים והתלמידים בהתאם לאופיו של בית הספר. יובהר כי, התלמידים וההורים אישרו את התקנון בחתימתם בתחילת שנת הלימודים. יחד עם זאת, התלמידים רשאים להעלות לדיון מחודש נושאים שונים בתקנון, לרבות בנושא הלבוש".
לפנייה לכתב/ת 
