סבתא יודעת: המאכל שאתם חייבים לשלב בתפריט הילדים

היא פותחת את הבוקר עבור ילדים ברחבי העולם, אבל דווקא בישראל נחשבת למאכל אנמי ולא מושך - וחבל. הדייסה, אותה ניתן להכין מרשימה ארוכה של דגנים, היא אחד המזונות הבריאים שיש - ומאוד מומלצת עבור ילדים. הדיאטנית סימונה גורן מסבירה מדוע- וכיצד תהפכו אותה לטעימה במיוחד

סימונה גורןפורסם: 02.03.15 , 08:17

במדינות רבות בעולם הדייסה היא מאכל לאומי ונחשבת לארוחת בוקר מסורתית. בסין, למשל, הילדים פותחים את הבוקר בדייסת אורז (קונג'י), ברוסיה הם אוכלים דייסת כוסמת (קאשה), ברומניה כולם אוכלים דייסת תירס (פולנטה) ועוד. אבל בארץ מדובר בארוחה שלא זוכה לפופולריות רבה, וחבל, כיוון שהדייסה מספקת ערכים תזונתיים רבים ומומלץ מאוד לשלב אותה בתפריט היומי של ילדים.

מהי דייסה?

הדייסה היא שם כללי להרבה מאוד מאכלים שהבסיס להכנה שלהם הוא הדגן. חלקם דגנים מלאים כמו שיבולת שועל (המכילים את הקליפה של הדגן), ואחרים לא. קיים מגוון רחב של דגנים להכנת הדייסה, כאשר הנפוצים ביותר בארץ הן דייסות על בסיס קוואקר, סולת ואורז. אלה דגנים מצויינים להכנת הדייסה, אך אינם היחידים. דייסות אפשר להכין מדגנים רבים, כמו כוסמת, קינואה, קמח תירס, אמרנט, דוחן, קורנפלור, טפיוקה ועוד. סוג הדגן יקבע את המרקם, הטעם והאיכות של הדייסה.

למה הדייסה מומלצת כל כך לילדים?

קודם כל בגלל הבריאות. הדגן, שהוא הבסיס לכל הדייסות, הוא פחמימה מורכבת. חלק מהדגנים מכילים סיבים תזונתיים, התורמים לתחושת השובע ולפעילות טובה יותר של מערכת העיכול. רובם מכילים ויטמינים ומינרלים, כגון ויטמין B, ברזל ואבץ, החשובים לגדילה והתפתחות הילד. הדייסה מסייעת לשמור על רמות סוכר מאוזנות, ובכך נותנת לילד תחשות שובע ויכולת ריכוז טובה יותר. חלק מהדגנים עשירים גם בחלבון, החשוב גם הוא לתחושת שובע, בניית מערכת שרירים, גדילה ועוד. מרבית הדייסות הן קלות לעיכול ומקלות על ילדים הסובלים מכאבי בטן ועצירויות.

בנוסף, הדייסה היא מאכל טבעי ולא תעשייתי. כיום, בעידן שבו הילדים צורכים מזונות רבים (גם בבית וגם במסגרות החינוכיות) שהינם תעשייתים ומעובדים, המשמעות הנלווית לכך היא שהם צורכים כמויות גבוהות של סוכר, מלח, חומרים משמרים, חומרי צבע וחומרי טעם, ומשפיעים לרעה על הבריאות של הילד. דייסה המבושלת בהכנה ביתית, מכל דגן שהוא, מהווה ייתרון בריאותי בכך שמדובר ברכיבים טבעיים וכל תוספת של סוכר, שומן, מלח וכדומה היא בשליטת ההורים. כמו מזונות רבים אחרים, גם דייסות קיימות בגירסה התעשייתית וניתן לקנות אבקת דייסה מוכנה. אולם גירסה זו של הדייסות גם היא מעובדת ולכן אינה מומלצת.

זה לא מסובך להכין דייסה?

ממש לא. בניגוד לדעה הרווחת בפי רבים, שהכנת דייסה היא "התעסקות" ודורשת זמן רב, מרבית הדייסות קלות ומהירות מאוד להכנה (כמה דקות בודדות). חלקן דורשות בישול קצר של חמש דקות, ואחרות מסתפקות בריכוך במים או חלב חם. בדייסות המתבססות על דגנים מלאים יותר, כמו קוואקר גס או אורז מלא, ניתן לקצר את זמן ההכנה על ידי השרייה של הדגן במים לילה קודם, ובכך לחסוך זמן רב בבישולן. מעצם היותן מהירות להכנה הן גם מתאימות כארוחת בוקר מזינה לילדים לפני הגן או בית הספר, ואפילו להכנה עצמית של ילדים גדולים יותר ומתבגרים.

מאיזה גיל אפשר לאכול דייסה?

דייסה היא בין המאכלים הראשונים שחושפים אליו תינוקות בני חצי שנה, והיא גם מרכיב בתפריט אצל קשישים רבים. זהו מאכל שמתאים לכל טווח הגילאים בזכות הרכיבים התזונתיים הרבים שהיא מכילה, בזכות המרקם וגם בזכות הטעם, שיכול להיות מגוון ושונה מאוד בין דייסה אחת לאחרת.

הדייסה יכולה להתאים גם למגוון אוכלוסיות, כגון צמחונים, טבעונים, ספורטאים, חולי צליאק (או רגישים לגלוטן). עבור צמחוניים וטבעונים הדייסה יכולה להתבשל בחלב שקדים/ אורז/ סויה או רק על בסיס מים ולהוות ארוחה בריאה ומאוזנת. עבור ספורטאים מדובר במקור פחמימה איכותי וקל לעיכול המשמש כאנרגיה באימונים. עבור אנשים הסובלים מצליאק או רגישים לגלוטן אפשר להכין דייסות מדגנים שאינם מכילים גלוטן, כגון תירס וכוסמת. באשר לדגנים אחרים, אשר כביכול גם הם נטולי גלוטן כמו שיבולת שועל וקינואה, הם אינם מתאימים לחולי צליאק משום החשש ל"לכלוך" בגלוטן, ולכן יש להיזהר בצריכתם ולקנות מוצרים שמוצהר בהם שאינם מכילים גלוטן.

אילו עוד יתרונות יש לדייסה?

קודם כל, היא מאכל מגוון וטעים. נכון שנושא הטעם הוא עניין אישי, אולם מבין אלה שנרתעים מדייסות הרתיעה הרבה פעמים מגיעה מתוך זיכרון שלילי, אסוציאציה למזון של בית חולים או למזון תינוקות עיסתי. טעמה של הדייסה יקבע לפי סוג הדגן ממנו מכינים את הדייסה ובזכות תוספות שונות בהן ניתן להעשיר אותה ובכך לשדרג את טעמה, החל מתותים וירות יער ועד דבש ושלל אגוזים ושקדים.

בנוסף, מדובר במאכל מחמם, כיוון שהיא לרוב מוגשת חמה. גם ברפואה הסינית הדייסה נחשבת למזון מחמם, ועל כן מתאימה לימי החורף הקרים. התחושה המחממת היא נעימה ומרגיעה, לילדים ולהורים כאחד, ומתאימה מאוד כארוחת ערב לפני השינה, ארוחה מזינה במיוחד. גם הוספה של תבלינים מחממים, כגון ג'ינג'ר וקינמון, מחזקת תכונה זו של הדייסה ויוצרת תחושה של נינוחות, שובע וחום.

מה לעשות אם הילד לא אוהב דייסה?

העדפות טעם ובררנות באוכל של ילדים הן התמודדויות יומיומיות של הורים רבים. נטיות למאכלים מוגדרים ומצומצים הן נחלתם של ילדים רבים. יחד עם זאת, לצד ההעדפות המולדות יש השפעה בלתי מבוטלת של ההורים והסביבה בה הילד גדל. הגישה של ההורים לאכילה והדרך להעברת המסרים לילדים הם בעלי משמעות רבה למוכנות של הילד לטעום, לנסות ולבחור במאכלים שונים. אז איך לסייע לילד שאינו אוהב דייסה לשנות את הגישה?

לחשוף לדייסה מגיל צעיר: לדייסה אפשר להתחיל לחשוף כבר מגיל מאוד צעיר ולהתאים את המרקם והטעם לפי ההתפתחות, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

חשיפה חוזרת: לילדים בגילאים הצעירים יש העדפות טעם מאוד מסוימות. הצעה של מאכל חדש או לא אהוד על הילד יכול להתקבל בדחייה. חשוב לא להתייאש! להמשיך להציע את הדייסה פעם אחר פעם (רק להציע, לא להכריח) גם אם לא הייתה היענות בפעמים הראשונות. לעתים נדרשת חשיפה חוזרת של עשרות פעמים עד שהמאכל מתקבל. טעמם של הילדים משתנה עם הגיל והם עלולים להפתיע.

להתחיל בקטן: להדרגתיות יש משמעות רבה בקבלת המזון על ידי הילד. תנו לו מנות קטנות של טעימה, ברמה של כפיות דייסה בודדות, אפילו טעימה מהדייסה שלכם. כפית בודדת של דייסה מצטיירת פחות "מאיימת" עבור הילד לעומת קערה מלאה שמוגשת לפניו. בהדרגה, אם הייתה היענות לכמות קטנה, אפשר לעלות מפעם לפעם את הכמות עד שיתרגל ויאהב את הטעמים.

התנסות אישית: חוויה של מגע, ריח, הסתכלות ושימוש בכל החושים תיתן לילד ביטחון במאכל שמוגש לו. אפשרו לילד להשתתף בהכנה של הארוחה: לעמוד לידכם ולראות איך הדייסה מתבשלת, לגעת בחומרים, לעזור לערבב וכדומה. ילדים בוגרים יותר, בגלל הקלות שבהכנתה, יכולים להכין בעצמם דייסה. לבשל לחבריהם למשפחתם, להוסיף תוספות שמועדפות עליהם ולהרגיש עצמאים במטבח (במיוחד בדייסות שאין צורך בבישולן). התחושה של הילד שהיה שותף בהכנת הארוחה, תיצור אצלו תחושת גאווה, קירבה גדולה יותר לדייסה ואלי גם רצון לטעום.

דוגמה אישית: ילדים הם חקיינים של הוריהם, כך גם בתחום האוכל. אם הדייסה נוכחת בבבית ושאר בני המשפחה אוהבים ואוכלים אותה, הילד ירצה להתחקות אחר בני ביתו. אכילה של ארוחה משפחתית זו הדרך הטובה ביותר לסגל לילד הרגלי אכילה. דוגמה אישית שווה יותר מכל מילה ומכל שיכנוע מילולי עבור הילד ויש לה את ההשפעה הגדולה ביותר.

זמן טוב להתנסויות: על מנת להגדיל את הסיכוי להיענות מצד הילד מומלץ למצוא "חלון זמנים" מתאים. שעה שלא ממהרים, שעה שהילד לא עייף מדי, עצבני לא רעב מדי. יכולה להתאים ארוחת הבוקר ביום חופש, ארוחת פיקניק מחוץ לבית וכדומה.

גיוון בסוגי הדייסה ובטעמים: אין צורך להתעקש על מאכל שהילד אינו אוהב. אפשר לנסות ולהכין דייסה מדגן אחרת, עם תוספות, מרקם וטעמים שונים. לבסס את הדייסה על טעמים שהילד מכיר ואוהב כמו פירות, טחינה או אפילו מעט ממרח שוקולד, ודרך הטעמים המוכרים להגיש לו מעדן של דייסה בטעמים שלא יהיו לו זרים.

איך אפשר לשדרג את טעמה של הדייסה?

כאמור, שדרוג הטעם הגולמי של הדייסה משמעותי מאוד עבור קבלת המאכל אצל ילדים. ההבדל הוא בתוספת ובנוזלים בהם מתבשלת הדייסה.

נוזלי הבישול

אם מבשלים את הדייסה על בסיס מים, טעמה ישאר ניטרלי ללא תוספת טעמים. אולם אם עושים שימוש בחלב רגיל או תחליפי חלב שונים, כמו סויה, חלב שקדים, חלב אגוזים, חלב קוקוס, שמנת לבישול וכו', הדייסה סופגת אותם וטעמה משתנה. מעבר לכך מתווסף לדייסה חלבון ומינרלים נוספים בתוספת החלב או תחליף החלב, שתורמים לארוחה מאוזנת ובריאה יותר.

התוספות

האפשרויות הן רבות ומתאימות לכל העדפות הטעמים: למעדיפי המתוק, למעדיפי המלוח, לשוחרי הבריאות ולמתפנקים.

למעדיפי המתוק, המתקה יכולה להיעשות על ידי:

פירות יבשים כמו צימוקים, חמוציות או תמרים

פירות טריים: בננה, תותים, תפוחים

תוספת של דבש, סילאן או ריבה

תבלינים: קינמון, ציפורן, תמצית וניל

למעדיפי המלוח:

חמאת בוטנים

שקדיה

טחינה

אגוזים ושקדים