לזכר 4 הנופלים מהוד השרון: ריצת 190 ק"מ
ארבעה בוגרים של תיכון "הדרים" בעיר נפלו בשני העשורים האחרונים: ליאור שי, משה סבן, יפתח שלפוברסקי ורונן חיון. 250 תלמידי י"ב ירוצו במשך 4 ימים מהגליל עד עיר מגוריהם: "התכוננו חמישה חודשים, למדנו עליהם הרבה"
250 תלמידי י"ב מתיכון הדרים בהוד השרון יצאו אמול (ד') למרוץ "ל.ש.י.ר" באורך 190 ק"מ, שיימשך ארבעה ימים ומתקיים לזכרם של ארבעת בוגרי בית הספר: ליאור שי שנהרג בתאונת המסוק ברומניה ב-2010, משה (שיקו) סבן ויפתח שלפוברסקי שנפלו באסון המסוקים ב-1997, ורונן חיון שנהרג בפעילות מבצעית בלבנון כחצי שנה לאחר מכן. המרוץ, שהחל בשאר ישוב שבגליל העליון ויסתיים בהוד השרון, מתקיים זו השנה ה-18, והפעם לראשונה מדובר בתלמידים שנולדו לאחר אסון המסוקים.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
הרעיון להנציח את הבוגרים נולד לאחר אסון המסוקים על ידי המורים לספורט בבית הספר. מדובר בארבעה ימים שמוקדשים לשימור הזיכרון של ארבעת הבנים. אתמול ביקרו התלמידים בתחנות הצבאיות בחייהם של הארבעה. הם ביקרו בגדוד 77 של חטיבה 7 שבו לחם חיון, המשיכו לטייסת שבה שירת שי, עברו באנדרטה לזכר חללי יחידת אגוז שם לחם סבן, ושמעו הרצאה ממי שהיה מפקדו האישי של שלפו ברסקי ששרת בחיל האיסוף הקרבי.
אתמול החלו התלמידים את המרוץ, שמתבצע בצוותים כמרוץ שליחים. הם יצאו מהאנדרטה לזכר חללי אסון המסוקים בשאר ישוב והגיעו לצומת גולני. היום הם ייצאו מצומת גולני ויגיעו בשעות הערב לגבעת חביבה, ביום שישי יצאו מגבעת חביבה ויגיעו לצומת כפר מל"ל ומשם ימשיכו לבית הספר בהוד השרון, שם צפויים לקבל את פניהם כמדי שנה רבים מתושבי העיר. לאחר מכן יתקיים שם טקס שיחתום את המרוץ.
ענבר סילוני, תלמידת י"ב שרצה 14 ק"מ, אמרה: "המרוץ הזה מוציא ממני כל כך הרבה. אנחנו מתכוננים למרוץ הזה במשך חמישה חודשים. לא האמנתי שאצליח לרוץ מרחק כזה. לא ידעתי שהכוחות האלה קיימים אצלי. מעבר לזה עברנו לקראת המרוץ הרבה הרצאות שקשורות לארבעת הנופלים, למקומות ששירתו בהם ולחייהם האישיים. אני לא יודעת אם הייתי לומדת עליהם כל כך הרבה לולא המרוץ. יש בזה משהו מנחם מבחינתי בידיעה שאני בדרך הזו מצליחה להחיות אותם, ושאנחנו גורמים לכך שיש מי שיזכור אותם".
אורין, אחותו של יפתח שלפוברסקי הוסיפה: "אני רואה את המירוץ הזה כפרויקט חינוכי ורק לאחר מכן כדרך של הנצחה. התלמידים לא הולכים לאנדרטה ועומדים מול אבן שחקוק עליה שם שרחוק מהם. הם עושים מעשה, מתאמנים במשך חודשים וחוצים את הארץ, לומדים מה המשמעות של לקיחת אחריות, הם דואגים אחד לשני במרוץ, מבינים שהערך של חיי אדם הוא מעל לכל.
"מעבר לזה הם לומדים להכיר את אלה שלחמו למען המדינה ולא איתנו עוד. בסופו של דבר יפתח היה כל הדברים האלה, הוא אהב לטייל, אהב את הארץ יותר מהכול, הוא היה רץ – ומכאן החיבור העמוק".
אורין מוסיפה כי משפחות הנופלים פוגשות את התלמידים במהלך ארבעת הימים, חלקן רצות איתם ומשתפות אותם בחוויה האישית שלהם, ומבקשת לציין את המורים לספורט בבית הספר שלדבריה "בלעדיהם כל זה לא היה קורה".
חבר מועצת העיר הוד השרון אמיר כוכבי, שמלווה את המסע כבוגר התיכון וחבר המשפחות: "לפני 18 שנה כשהמורים לספורט - איציק, עמית ושרה - חלמו עם המשפחות את המירוץ, היינו י"בניקים שפגשו בשכול פעם ראשונה. 18 שנים אחרי, כשאני רץ שוב לצד התלמידים, המורים והמשפחות, אני יודע שהמפעל הזה הוא הרבה יותר ממסע הנצחה. זהו מפעל חיים, שמשאיר את הבוגרים שלנו איתנו ומוסיף מטען ערכי ששום שעה בכיתה לא תוכל לתת".
לפנייה לכתב/ת 
