שחר, 58, נולד בישראל והיגר לארה"ב בשנת 1980 במטרה להשלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת יו.סי.אל.איי ולאחר שסיים את לימודיו בסורבון. שלוש שנים אל תוך לימודיו, הוא היה מעורב בתאונת דרכים קשה והוא יצא ונכנס בבתי חולים במשך חצי שנה. התאונה, הוא מעיד, שינתה את חייו בצורה משמעותית. היא קטעה את לימודיו באמצע, אך גם גרמה לו להבין שזהו הזמן להתחיל לעשות את מה שהוא באמת אוהב לעשות בחיים. ומה ששחר, תמיד רצה וחלם להיות מאז היה ילד קטן, זה להיות ממציא.

עכשיו, תשכחו מהממציאים שאתם רואים בתוכנית הטלוויזיה הפופולארית Shark Tank. כאן מדובר בהמצאות מהפכניות ממש בתחום הרפואה, הצבא והטכנולוגיה.

"תמיד הייתי ממציא”, מספר שחר במשרדו השוכן בסמוך לשדה התעופה בלוס אנג'לס, "כילד, אני זוכר שתמיד ניסיתי להבין איך דברים עובדים ואת ה’למה’ מאחורי כל דבר וכיצד ניתן לפתור דברים בצורה אחרת. הייתי בן 9 או 10 כשבניתי את המקרר הראשון שלי ורדיו עם חוט ומסמר שעבד יופי".

לא יוצא לאכול צהריים. ג’וש שחר

אחרי סבל התאונה, מסתבר כי בדיעבד היא עשתה לו טוב. היא גרמה לו לממש את תשוקתו והאהבה האמיתית שלו בחיים. הוא הקים את חברת הטכנולוגיה הראשונהשלו: Thermo Control Inc שפיתחה מערכת חיוש של טמפטרטורת לייזר. לאחר מכן, פיתח עוד חברות הנדסה וטכנולוגיה שאת חלקן מכר ברווח יפה, לאחר שהוכיחו את עצמן. החברות האלו פיתחו מערכות וציוד מתוחכם הנמצאות בשימוש צבא ארה"ב, בשדה התעופה והרפואה. הוא כתב פטנטים רבים במשך השנים והיום יש 160 פטנטים אקטיביים הרשומים על שמו. כשאומרים ‘פטנטים אקטיביים’, הכוונה בדיוק לכך, פטנטים הנמצאים בשימוש יומיומי וזה אינו עניין של מה בכך. מה שמדהים אולי מכל, היא העובדה ששחר כתב ופיתח את כולם עם אפס ידע בתחום הטכנולוגיה, הרפואה או התעופה. הוא פשוט למד תוך כדי עשיה כשהוא בודק קודם כל איך הוא יכול לייעל טכנולוגיות שונות. שחר לא יעיד זאת על עצמו, אבל מיודעיו מספרים שהבחור פשוט גאון.

ויסכימו איתם גם גורמים צבאיים, מהנדסים ורופאים שההמצאות והפטנטים שלו הפכו להם את העבודה להרבה יותר קלה. בתחילת דרכו כממציא, שחר מימן את המצאותיו ורישום הפטנטים על חשבונו, היום יש לו כבר קבוצת משקיעים גדולה ומכובדת שמשקיעה סכומים נכבדים, אבל גם רואה רווחים נאים.

אנחנו יושבים במשרדו השוכן בקומה השניה של Magnetecs Corporation באינגלווד. משרדי החברה והמעבדות שוכנים על חצי בלוק, 25 אלף סקוור פיט סך הכל. כאן עובדים 130 איש, ביניהם: מהנדסים, רופאים וטכנאים, שם הם מפתחים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום הרפואה ועבור הצבא האמריקאי. שחר מציג בפני מכשיר ענק העונה לשם: CGCI – מערכת הדמיה שליטה רובוטית לצינתור (Catheter Guidance Control and Imaging system). מערכת הניווט הזאת מסייעת לרופאים לאתר בקלות ויעילות את מקור הבעיה אצל החולה, ולבצע את הניתוח בכמה שפחות התערבות כירורגית ובצורה יעילה הרבה יותר מניתוח רגיל. לדוגמא, אנשים העוברים ניתוחי לב נאלצים לעבור ניתוח פולשני האורך שעות ותקופת ההחלמה ממנו ארוכה. בעוד שבאמצעות מערכת הניווט, ניתן באמצעות מצלמה לראות את המקום הדרוש טיפול בגוף החולה ולבצע ניתוח מדוייק בצורה בטוחה וללא סיכון. המכשיר נמצא בשימוש היום במדריד, סיאול ודרום קוריאה ובקרוב מאוד, יתחילו לנסות אותו בארה"ב על מנת לקבל אישור מה- FDA.

האם ראית פציינטים שעברו ניתוח באמצעות המכשיר הזה?

"כן. ראיתי פציינט במדריד שסבל מבעיית לב קשה. הרופאים השתמשו ב- CGCI לנתח אותו והוא קם לאחר ארבע שעות כשהוא מרגיש נפלא. התוצאות הן מיידיות”.

איך זה בדיוק פועל?

"אנו משתמשים ב-CGCI כדי לשרטט מפה עם הקטטר. לאחר שהקטטר מאתר את הבעיה, אנו רואים אותה על המסך והרופא יכול לבצע את ניתוח המעקפים על מנת לתקן את העורקים הפגועים, או הבעיה אותה הם מאבחנים".

מה יותר מרגש, לראות את ההמצאה שלך פועלת ולדעת שמשתמשים בה בהצלחה, או להתחיל לעבוד על המצאה חדשה?

"הכי מרגש אותי להתחיל לעבוד על המצאה חדשה. אני מאוד אוהב את מה שאני עושה ומאושר ללכת כל יום לעבודה. כשאתה עושה את מה שאתה אוהב, אתה מאושר. אני תמיד אומר גם שמה שאתה אוהב, עושה לך הכי הרבה כסף".

נראה כי צריכה להיות לך הרבה מאוד סבלנות, כי עבודה על כל המצאה כזאת לוקחת שנים רבות ואחר כך צריך גם לנסות אותה, לקבל אישורים, זהו תהליך ארוך.

"אני אוהב את האימרה: אלף צעדים מתחילים בצעד אחד. יש לי סבלנות ואני יודע שבמהלך הדרך אני אתקל במהמורות וגלים גבוהים ואני מוכן לקראתם. הגלים בחיים לא עוצרים אותי ואינם מפחידים אותי. אושר לא קיים אלא אם כן אתה עובד קשה על מנת להשיג את מה שאתה רוצה".

ושחר, אכן עובד קשה. חבריו לעבודה מספרים שהוא אף פעם לא יוצא להפסקות צהריים. אוכל במשרד ודואג גם שכל עובדיו יקבלו ארוחות צהריים לשם. האווירה במשרדי החברה מאוד משפחתית.

שחר נשוי לדורית, צלמת במקצועה והוא אב לשלושה ילדים שנולדו וגדלו בארה"ב והיום חיים באיטליה וישראל. הבכורה היא רופאה, בנו לומד רפואה באיטליה ובתו הצעירה, חיילת בצה"ל. בגלל שילדיו גרים בארץ, הוא ואשתו רכשו בית בקיסריה המשקיף אל הים, שם, מאמין שחר, יגור באופן קבוע יום אחד. הצלחת החברות שהקים, הפכה אותו לאיש עשיר. לו רצה, היה יכול למכור גם את החברה הזאת ולשבת בכיף על חוף הים עם כוס שתיה וספר טוב, אבל הוא לא יכול לראות את עצמו לא עובד. אם זה תלוי בו, הוא ימשיך לעבוד עד יומו האחרון. פנסיה, כמובן שהיא מחוץ לחשבון.

"יום אחד אולי אשוב לישראל ואגור בקיסריה, אבל אני לא יכול לדמיין את עצמי יושב ולא עושה כלום. אם לא אוכל להיות ממציא, לא אהיה מאושר. אני לא אוהב לצאת לחופשות אפילו, וכשאני כבר יוצא, אני מחכה לחזור לעבודה. בשבילי, את מבינה, זו לא עבודה, זו התשוקה שלי בחיי ומה שדוחף אותי קדימה".